ביאליק על הבוקר

מהו סוד הקסם של רחוב אלנבי בתל אביב? הרחוב הכה מוכר, ששנים אני מנסה להתעלם ממנו באלגנטיות. כל פעם מסננת "ברכה" לתוכניות פיתוח הרחוב הלא מתממשות או העתידיות. שנים אני מדמיינת את הפוטנציאל הגלום ברחוב הזה שצריך רק להשתמש באופן אסתטי שיהלום את מעמדו. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד וכידוע, המציאות באלנבי מכה חזק. שנים ניסיתי להתעלם מקיומו של הרחוב וחייבת לציין שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית בשל היותו של הרחוב צומת בדרך לכל המקומות האסטרטגיים בחיי (דרך הים או לא?)

אולם לאחרונה חל שינוי בתפישה שלי, האסימון כנראה ירד לו, יש האומרים קליטה איטית, לקח לי המון זמן לתפוס את הקסם של אלנבי. אני מתארת לעצמי שיש כמה זוגות עיניים שמשופשפות ברגעים אלו עם קריאת השורות הללו.

ביום שבת בשעות הבוקר-צהריים ישנו קסם השורה על רחוב אלנבי. הרחוב צבוע באנשים שונים הפוסעים להם מחויכים, כמעט אפשר לדמיין איך הוא היה אז, בימיו היפים. אני מגיעה לקפה ביאליק במקום בו רחוב ביאליק פוגש את אלנבי או במילים אחרות: המקום בו המשורר הלאומי פוגש את 'דרך הים' (שמו הראשון של רחוב אלנבי). הלכתי לאכול ארוחת בוקר-צהריים, מצוידת בחבר טוב שנושם ומכיר כל פינה באזור. אין מי שלא מכיר את קפה ביאליק - מוסד תל אביבי המצליח לשמור על עצמו לאורך שנים. נדמה שמדובר בפנינה באמצע אלנבי, באי של שפיות באמצע רחוב גועש ורועש. הקהל של קפה ביאליק מגוון: צעירים ומבוגרים, כשהמשותף לכולם הוא שרואים עליהם כי הם מרגישים בבית.

השירות בקפה ביאליק קולע לטעמי. מאוד ביתי אבל גם מאוד משוחרר - פשוט נעים והאווירה בהתאם. שירות פשוט, לא מתאמץ אבל דווקא זו הסיבה שכיף לך לשבת שם, נטול הפרעות ואיכשהו, ברגעים בהם הייתי זקוקה למשהו - אחת המלצריות הייתה תמיד באזור. 

דעתנו הייתה חלוקה האם השעה היא שעת בוקר או צהריים, וכשלא הגענו להחלטה משותפת החלטנו להסכים על לא להסכים. תוך כדי התלבטות החלטתי לפתוח במיץ תפוזים סחוט טרי (כנראה שזהו הסממן שאני אבחר בארוחת בוקר). טל, ידידי הזמין שיפודי אנטרקוט וירקות צלויים בתוספת מג'דרה (58 ₪). נתחי האנטרקוט היו עסיסיים וחמים על שיפוד מתכת והמג'דרה הייתה טעימה. מעט מלח היה יכול להוסיף. אם כי מבחינתי דווקא מבורך שנותנים לי להחליט על מידת המליחות. בניגוד למנהגי החלטתי ללכת על ארוחת בוקר קלאסית (49 ₪) וזנחתי את שאר האופציות המפתות האחרות. אמנם לא מדובר במנה קולינרית מסובכת אבל תתפלאו לשמוע שדווקא בפשוט רבים נופלים. כן, גם ארוחת בוקר פשוטה צריכה יחס. ואחרי שלא אוכלים שנים חביתה מקושקשת פתאום זה כל כך טעים. טפנד הזיתים היה נפלא וביתי. וגם מבחן הריבה עבר בהצלחה. היה מדובר בריבה משובחת בשילוב עם מעט חמאה הזכירה נשכחות. כנראה יש סיבה מדוע זאת ארוחת הבוקר האולטימטיבית. מכיוון שעוד לא ממש רצינו לסיים את יום השבת הרגוע הזה החלטנו לאכול עוגת גבינה אפויה (25 ₪) שהייתה מוצלחת ביותר. הכי כיף לסיים ארוחה עם עוגת גבינה נהדרת.

כשכבר התאוששנו מארוחת הבוקר-צהריים החלטנו להתפנק על קפה יום שבת, כזה שלוגמים אותו בנחת ללא כל טרדה מהשבוע החולף. בהתאמה למזג האוויר החורפי החלטתי להתפנק על שוקולטה (16 ₪), מצחיק איך שקוביית שוקולד קטנה שנמסה בקפה מסוגלת לעשות אותי כל כך מאושרת. ידידי לקח לטה מקיאטו (16 ₪) שהוקצף באופן מקצועי. קל לזהות מקום שבעליו מעריכים קפה טוב. עוד יותר כיף לגלות שיש פנינות קפאין אמיתיות בקרבת ביתי.

ביאליק של הבוקר רגוע ושליו, יש בו קסם אבל אין ספק שמדובר בחצי קסם בלבד, על מנת להתאהב במקום באופן סופי יש צורך להגיע להופעה ולראות מה מניע באמת את המקום. מוסיקה, חברים. זוהי התשובה. ביאליק המשורר הלאומי יכול להיות מבסוט שבאותו הבית המוסיקה ממשיכה להתנגן במהלך כל השנים. המוסיקה חיה ובועטת כמו המציאות של אלנבי ובביאליק המוסיקה היא המציאות. טוב לשמוע שהחזון ממשיך להתנגן.

חשבון בבקשה

ארוחת בוקר - 49 ₪

שיפודי אנטרקוט וירקות קלויים בתוספת מג'דרה - 58 ₪

שוקולטה - 16 ₪

לטה מקיאטו - 16 ₪

עוגת גבינה אפויה - 25 ₪

סך הכל: 164 ₪.

* מדור פרסומי.

* רוצים גם אתם לאכול בקפה ביאליק? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי