החגיגה של ראצ'ה

נעים להכיר

המטבח הגרוזיני ידוע כאחד המטבחים הטובים במרחב הגיאוגרפי שאותו כיסתה בעבר ברית המועצות. מלבד איכות האוכל שלהם, לגרוזינים יצא גם שם של מארחים מבטן ומלידה. ידוע שארוחה גרוזינית בדרך כלל הופכת לחגיגה עמוסה באוכל, באלכוהול ובהרבה שמחה.

מסעדת ראצ'ה הירושלמית מציעה ללקוחותיה התנסות באוכל גרוזיני ובאירוח תואם. את המסעדה פתחה באביב 2011 משפחת שימשילשווילי. חלק ניכר מצוות המסעדה מורכב מבני המשפחה: לילי ממונה על האירוח, אחיה פועל במטבח ואמם, תינה מבשלת בצהרים ומכינה חלק ניכר מן המנות. ראצ'ה נקראת על שם מחוז הררי הנמצא בצפון-מערב גיאורגיה ועד המאה ה-18 היה ממלכה עצמאית.

עיצוב ואווירה  

המסעדה מורכבת מחלל עיקרי הכולל בר וחלל קטן יותר בעל כניסה נפרדת, המשמש כבר עישון. בתוך המסעדה שלל קישוטים מסורתיים המכניסים את הסועד לאווירת הקווקז. אוירה זו מועצמת על-ידי האירוח האקטיבי והלבבי של לילי ושל צוות המלצריות שלה. אחד מטקסי האירוח שהרשימו אותנו היה טקס מינוי ראש השולחן; המארחת ממנה את אחד האורחים המכובדים ל'ראש השולחן' ומעניקה לו קרן איל מלאה ביין. ראש השולחן מברך ומעביר את הקרן סביב השולחן לסבב ברכות וכאשר הקרן חוזרת אליו על ראש השולחן לרוקן אותה בלגימה אחת. אני מעריך שגודל הקרן היה כ-1/3 ליטר ולכן מדובר במטלה לא פשוטה, אך משעשעת מאוד. דרך אגב, היין שנמזג לקרן היה קברנה-מרלו של יקב אלכסנדר - יין אדום וקליל יחסית למזלו של אותו ראש.

מי ומי

למרות שהמסעדה כשרה במהלך הערב נצפו במקום קבוצות שונות של חוגגים ולאו דווקא חובשי כיפה. בין השאר, ראינו תיירים, אנשי עסקים ומשפחות. המסעדה מתחילה לפעול בחמש אחר הצהריים, אבל במהלך הצהריים עורכים במקום סדנאות יצירה של מלאכת יד גרוזינית ושל בישולי העדה.

מנה מנצחת

ארוחה גרוזינית טיפוסית נפתחת במבחר סלטים. כשהתיישבנו קיבלנו שוטיס פורי (לחם גרוזיני - 8 ₪), צלחת חמוצים תוצרת בית (16 ₪) שאבא שלי חובב החמוצים היה מאוד נהנה ממנה ואג'פסנדלי - סלט ירקות מאודים פיקנטי (20 ₪). זה היה הניסיון הראשון שלנו במהלך הערב עם השמות של המאכלים הגרוזיניים. להגנתם יש לציין שגם במטבח הצרפתי נתקלים בשמות קשים לביטוי.

בכל מקרה, הסלטים המשיכו לזרום וכללו סלק אדום (23 ₪), אצ'צ'לי - חצילים קלויים עם עשבי תיבול (24 ₪), קינדזמרי - סלט עוף (22 ₪) ומנה בשם איספנחי שהוגדרה כטפנד תרד (24 ₪). לי המנה היפה הזאת הזכירה דווקא פסטו בגלל טעמה ומראה. כאן התברר לנו דבר מעניין מאוד לגבי המטבח הגרוזיני. מסתבר שאצל הגרוזינים האגוז הוא אמצעי תיבול עיקרי, משום שכמעט ולא משתמשים בתבלינים אחרים. כמעט כל מנה כללה אגוזים. בגלל שעונת הרימונים נמצאת בעיצומה, רוב המנות עוטרו גם בגרגירי רימון.

ממנות הביניים דגמנו רביולי גרוזיני - כיסון בצק מאודה עם מילוי בשר בקר בשם חינקאלי (24 ₪ לשני כיסונים). טעמנו גם צ'יבוריאקי (36 ₪ לשני מאפים). היה זה מעין בורקס ממולא בשר בקר בטיגון עמוק, אשר הגיע עם רוטב שזיפים. נפלא.

למנה עיקרית אכלנו שני תבשילי בקר: ח'ליאה - תבשיל עם רוטב רימונים ובצל (82 ₪) וסוליאנקה - תבשיל המוגדר בתפריט כ'גולאש של הגרוזינים' (82 ₪).  שמה של המנה הפתיע אותי משום שבברה"מ היה תבשיל בעל שם זהה שנהוג היה להגישו, בין השאר, בקנטינות של מפעלים. כאן המנה הורכבה ללא ספק מגולאש רך מאוד ורווי טעמים.

במשאל עם שקיימתי עם שותפתי לאחר סיום הארוחה בחרנו בצ'יבוריאקי כמנה המנצחת של הערב - גם בגלל ששמה הזכיר לנו את צ'ובאקה, אותו יצור ענק וחביב מסדרת 'מלחמת הכוכבים'.

הארוחה בראצ'ה הדגימה לנו בהצלחה את האיכויות של המטבח הגרוזיני המעניין ואת האירוח הלבבי של אנשי העדה. הבנת את זה ביז'ו?

חשבון בבקשה

שוטיס פורי (לחם גרוזיני) - 8 ₪, חמוצים - 16 ₪, אג'פסנדלי - 20 ₪, סלק - 23 ₪,

אצ'צ'לי - 24 ₪, קינדזמרי - 22 ₪, איספנחי - 24 ₪, חינקאלי - 24 ₪, צ'יבוריאקי - 36 ₪

ח'ליאה - 82 ₪

סוליאנקה - 82 ₪

שתי כוסות יין מרלו של תבור -34 ₪

סך הכל: 429 ₪ לשניים.

* מדור פרסומי.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי