פסטה מיאה - האיטלקייה שלי

נעים להכיר

פסטה מיאה זכורה לי לטובה מתקופה מוקדמת יותר בחיי בה הייתי מגיעה למקום ומבקשת להתענג על פסטה טובה. אם להודות, כבר זמן רב שלא ביקרתי במעוז הפסטה, מה שהפך את הביקור הנוכחי לנוסטלגי ואפילו מרגש. כשהגענו ל' ואני לברזל 34 היה קשה לזהות את המקום. בזמנו, פסטה מיאה הייתה מהראשונות שנטעו שורש ברמת החייל ועכשיו, המקום שופע מסעדות כך שבקלות אפשר ללכת לאיבוד. כשכנסנו וראינו לפנינו את מקרר הפסטות הטריות, עומד לתפארת מדינת הפסטה, אמרתי לל' שיש סיבה לכך שהמקום מחזיק מעמד כל כך יפה.

D.N.A

פסטה מיאה מגישה מידי יום פסטות טריות (!) ומגוונות. אני אפילו חושבת שהפעם הראשונה בה הכרתי את המונחים חונקי כמרים ורדיאטורי, הייתה באותו הלוקיישן ממש. המקום מציע מבחר נרחב של סוגים וצורות של פסטות מעניינות לצד רטבים שונים ומשתנים עם דגש על טריות. מבחינתי, המקום מציע לי קפיצה קטנה לחו"ל. ישיבה רגועה בפרבר איטלקי עם כוס קיאנטי ביד ופסטה טרייה שנבזקה מעליה פרמזן שיושנה היטב. אז אמנם ברמת החייל לא פשוט לייצר אווירה של פירנצה או טוסקנה אבל ללא ספק פנים המסעדה מציע אווירה נינוחה ונעימה ועם חומרי הגלם הנכונים, אפשר גם אפשר להתבלבל.

מי ומי

כיוון שהמסעדה ממוקמת בלב ליבה של תעשיית הטלוויזיה, המקום שוקק חיים בצהריים ומציע עסקיות מגוונות. בערב, קהל היעד המרכזי הוא זוגות שכל מבוקשם הוא ארוחה רומנטית באווירה רגועה. לצד הזוגות, גם משפחות פוקדות את המקום ומומלץ לתפוס את השולחן העגול בקומה השנייה, שולחן משפחתי במיקום מעולה - והכי חשוב, כזה שיעניק לכם גישה טובה ויעילה לטעום מכל המנות המונחות על השולחן. חשוב, לא?

מנה מנצחת

למנה ראשונה פצחנו בסלט ירקות צבעוני ומעורר העונה לשם 'פנזלנה' (41 ₪), שכלל עגבניות, פלפלים, צנוניןת, בצלים, זיתי קלמטה, לחם קלוי ובזיליקום. כמה שהסלט היה פשוט, ככה חיסלנו אותו מהר. שמן זית טוב ולימון במידה הנכונה, תמיד מסבים לי אושר. לצד הסלט הלכנו על ברוסקטה מיאה (42 ₪) שכללה לשמחתנו שלושה סוגים של ברוסקטות: ראשונה נגסנו בעגבניות, פסטו ומוצרלה, ממנה המשכנו לביס מברוסקטת פטריות פרמזן של' חיבב במיוחד ואחריה השארנו מקום לברוסקטת חציל קלוי, לימון וגבינת פטה. סדר הניקוד המנצח אגב היה בסופו של דבר על פי סדר הטעימה, עם גביע זהב לעגבניות. עם יד על הלב, ברוסקטת העגבניות הזכירה לי כריך מוצרלה של' ואני זללנו ברגע הראשון שהנחנו את רגלנו על אדמת איטליה, ואני מודה שמאז אנו תרים אחרי הטעם המיוחד והפשוט שפגש אותנו בירידה הראשונה מהאוטוסטרדה בטוסקנה.

לעיקריות הזמנו פיצה מרגריטה (51 ₪) - כי אי אפשר בלי פיצה כדי לקבל אווירה שלמה של איטליה. פיצה דקיקה ביותר עם שכבה מפנקת של מוצרלה ורוטב עדין של עגבניות. כמעריצה מובהקת של פיצה עבה ובצקנית זללתי בהנאה את הגבינה וחיפשתי בצק שישביע את הגחמה הפחממתית. לצד הפיצה בחרנו בפילה מוסר ים לצד ניוקי א-לה רומנה ברוטב עגבניות שרי (78 ₪). הדג היה טוב אבל הניוקי היו מעט יבשים.

משקה נבחר

אם באווירת טוסקנה עסקינן, נודה שיין הקיאנטי קרץ ומאוד התאים לאווירה ולמרות זאת, אני הלכתי על לבן - ויונייה של הרי גליל (24 ₪ לכוס) עדין ומתקתק. ל' בחר במרלו גרנד אסטייט קולומביה קרסט (30 ₪) שמקורו כמובן בארצות הברית. אגב, מחירי היין שווים לכל כיס ומספקים בהחלט את הסחורה.

מנה מנצחת

המנה המנצחת האמיתית הגיעה בשלב הקינוח והרימה אותנו למעלה תרתי משמע. טירמיסו (33 ₪) אוורירי ומאוזן בטעמיו לצד פעמיים אספרסו ארוך (9 ₪) העניק אקורד סיום מושלם לארוחה. לא ויתרנו גם על קינוח קרמבו שכלל שני טעמים של קרמבו אישי; שוקולד לבן ותפוז אל מול שוקולד ואייריש קרים על בסיס פריך (29 ₪). ההגשה הייתה מרשימה אבל הטירמיסו כבר שבה אותנו בקסמיו והכפות שלנו הופנו אליו בשקיקה. כמעט נעמדנו בדלפק המסעדה ל' ואני עם האספרסו ביד בכדי להרגיש במדויק את אותה תחושה שאפפה אותנו בטוסקנה, שתיית האספרסו בעמידה ובהקפדה מלאה שהמאורע יתרחש לפחות פעם בשעה. אמרתי כבר שהחיים בטוסקנה קשים?

חשבון בבקשה

החוויה ללא ספק עלתה הרבה פחות מביקור נוסף באיטליה ולמרות זאת, הצליחה להחזיר לנו זכרונות נשכחים מטיול מיוחד. ארוחה מפנקת לזוג שכללה שתי ראשונות, סלט פנזנלה (41 ₪) וברוסקטה מיאה (42 ₪) לצד קולה (12 ₪) ומים מינרלים (12 ₪) וכמובן שתי כוסות יין - ויונייה הרי גליל (24 ₪) ומרלו גנדר אסטייט (30 ₪). לעיקריות, פיצה מרגריטה (51 ₪) ופילה מוסר-ים (78 ₪). לקינוח טירמיסו (33 ₪) וקרמבו (29 ₪) וכמובן, איך לא, פעמיים אספרסו (18 ₪). סה"כ: 370 ₪ לזוג. כמה זה ביורו?

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* להזמנת שולחן במסעדה לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי