להתאהב בג'ויה

בעוד חודש אנחנו טסים לאכול את איטליה. זה נשמע כמו דבר חיובי, אבל עננה אחת מעיבה על התוכנית הנפלאה הזו - כל זה יקרה רק בעוד חודש. לא קל לעבור את הימים החולפים לאיטם עד לטיול, והשבוע הרגשנו שנינו שאנחנו זכאים למנת אסקפיזם קטנה, לאיזה פרומו משיב נפש ומעורר התלהבות. הפור נפל על נובה ג'ויה. מסעדה איטלקית ברמת החיל, שבעץ המשפחה שלה מופיעות כמה אחיות ברמת השרון ובהרצליה.

הכניסה למסעדה העלתה את הציפיות שלנו בכמה וכמה רמות: מתקווה זהירה לאיזו פסטה סבירה, עד לפנטזיה איטלקית של ממש. גרמו לכך שולחנות העץ הקטנים המפוזרים בחלל, עליהם מונחים עציצי בזיליקום סבוכים, צנצנות עצומות של ירקות כבושים שמונחות על מדפים ברחבי המסעדה, בקבוקי יין קיאנטי חבוקים במין סלסלות קש, שמני זית שונים, וגם עץ זית צעיר שצומח ממש באמצע המסעדה.

הבנו שנקבל כאן ארוחה ראויה, כזו שחייבים ללוות ביין טוב. ויתרנו על הקיאנטי, על אף מחירו הנוח וצורת ההצגה המושכת שלו, פשוט כי העדפנו יין עם טעם מעט עמוק ובוגר יותר. בחרנו בקראף של פלאם קלאסיקו (79 ₪), כי זה יין שתמיד עושה אותנו שמחים, ולצידו טעמנו לפתיחה את פוקצ'ת הבית (17 ₪). כליווי הגיעו צלוחית של רסק עגבניות וצלוחית נוספת של זיתים טובים.

מנת אינבולטיני חצילים (38 ₪) הייתה טעימה מאוד. שתי פרוסות עבות של חצילים חבקו פסטה ברוטב עגבניות ובזיליקום. קרפצ'יו בקר (48 ₪) הגיע בכמות גדולה למדי. צלחת זכוכית ענקית כללה המון פרוסות דקיקות של בשר, ועליהן גילופי פרמזן וערימת עלי רוקט לרענון.

לעיקריות בחרנו בביסטקה אלה מרסלה (115 ₪), הלוא היא סינטה צרובה ברוטב יין מרסלה וציר בקר, המלווה בבצלצלי שאלוט ושעועית ירוקה עבה. הסטייק היה טוב והגיע פרוס. רוטב מתקתק עם בצלצלים החמיא לו מאוד. המנה המנצחת של הערב הייתה טורטלי דה לה נונה (59 ₪), כלומר כיסוני פסטה ממולאים גבינות ותרד. הפסטה הייתה עשויה במדויק. עדינה ונגיסה ומצוינת, ומילוי הריקוטה והפרמזן עטף עלי תרד קצוצים שלא נטחנו לעד דק כמו שקורה לא פעם במנות כאלה. כל זה טבל ברוטב חמאת עגבניות עם עלי מרווה מטוגנים שהוסיפו טעם ושמחה.

אחרי כל זה לא היינו בטוחים שאנחנו כשירים לקינוח, אבל לבסוף החלטנו לנסות בכל זאת את הטירמיסו הקלאסי (38 ₪) ופאי שוקולד עם גלידת וניל וחתיכות פקאן מסוכר (38 ₪). שני הקינוחים היו טובים ומשמחים, אבל הטירמיסו בהחלט מנצח. בעוד חודש אנחנו טסים לבדוק את המקור, ואם הוא דומה לארוחה שקיבלנו בג'ויה, אני מבטיחה לתרום את כל הבגדים שכבר לא יעלו עלי אחר כך לאנשים שנשארו בארץ.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי