נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

מסעדת ג'וי נפתחה בשנת 2003 כבר-מסעדה כשר ואלגנטי עתיר ברזי בירה. בתור חובב בירה בעל חבר שומר כשרות, הגעתי למקום עד מהרה ואהבתי את מה שראיתי (ושתיתי).

בשנת 2004 אף הגעתי עם צ'כית פרועה וחובבת בירה למסיבת יום ההולדת הראשון של המקום. האירוע צרוב היטב בזיכרוני כאירוע עמוס אלכוהול ומתאבנים טעימים. לאחר מכן נסעתי לחו"ל, חיי החברה והקולינריה שלי עברו במידה רבה לאזור המרכז ובקיצור, נותק הקשר בינינו. מסתבר שבינתיים ג'וי עברה מספר שינויים. הבולטים בהם הם התרחבות גדולה, העברת הדגש מ'בר' אל 'מסעדה' ותעודת כשרות למהדרין. יחד עם זאת, המסעדה נותרה בשרית.  

כפי שרבים וטובים ציינו בעבר, המסעדה ממוקמת בבית אבן יפה מן התקופה העותומנית במרכזו שוקק האוכל והאלכוהול של רחוב עמק רפאים במושבה הגרמנית של ירושלים. החלל הפנימי שלה כולל שלושה חדרים שקירותיהם עשויים אבן ירושלמית ופתחיהם מעוטרים בקשתות אבן יפות. עיצוב החדרים כולל מדפי יין מעץ ונברשות עתיקות, אשר נותנות למקום אוירה עתיקה קסומה. עדיין ניתן למצוא בתפריטה חלק מן המנות שאכלתי ואהבתי בעבר, כמו קרפצ'יו בקר עם בלסמי  וצ'יפס בטטה עם סירופ מייפל.  

לפתיחה מקבל כל שולחן לחם בית עם שלושה סלטים קטנים: סלק, חציל עם עשבי תיבול ואריסה. שלושתם היו מצוינים. בערב בו היינו כל שולחן קיבל גם על חשבון הבית חציל בלאדי קלוי בטחינה ירוקה (39 ₪ בימים כתיקונם). לזכר הימים הטובים הזמנו גולדסטאר מהחבית (25 ₪ לחצי ליטר). כאן קרה דבר שלא קרה לי כבר זמן רב בישראל: הגולדסטאר הגיעה בכוס של גולדסטאר ועל תחתית של גולדסטאר. כמעט נישקתי את המלצרית בגלל ההקפדה על פרט קטן וכה חשוב זה.

למנות ראשונות בחרנו מתוך התפריט טונה אדומה צרובה בציפוי חרדל ושומשום (49 ₪) וסיגרים מרוקאיים (46 ₪) עם מילוי טלה ושקדים. הטונה היתה צרובה במידה הנכונה ותיבולה כלל מלח גס משובח. הסיגרים היו פריכים כמו שצריך והמילוי שלהם היה עשיר בטעמים. עם המנה הגיעה על פי מיטב מסורת הסיגרים קערית טחינה ירוק עם נגיעות של אותה אריסה מן הסלטים.  

מתפריט המיוחדים הזמנו מנת ניוקי עם פסטו וחלב קוקוס (48 ₪) עליה המליצה המלצרית. המלצרית צריכה לקבל את פרס ישראל על ההמלצה, כי המנה היתה אחת ממנות הניוקי הטובות ביותר שאכלנו אי פעם. הניוקי עצמם היו רכים ואווריריים וניכר היה מצורתם הלא-אחידה שהכינו אותם בעבודת יד. חלב הקוקוס הוסיף למנה את טעמו החלבי המתקתק, אשר השתלב היטב עם טעמי הפסטו. בבחירת העיקריות בת זוגי לא התלבטה הרבה ובחרה בשניצל וינאי (78 ₪), לאחר שבירור קצר עם המלצרית הבהיר שאכן מדובר בוינאי אמיתי מבשר עגל. השניצל היה דק מאוד וטעים, אך חובבת השניצלים התמלאה מהמנות הראשונות ולא הצליחה לגמור את המנה הנדיבה. היות והמסעדה מציעה בימים אלה תפריט חגיגת בשרים מיוחד, בחרתי מתוכו סטייק פריים ריב במשקל 400 גרם (40 ₪ ל-100 גרם). הסטייק הגיע עם ציר בשר מצומצם ותוספת תפוחי אדמה וירקות צלויים. גם זו היתה מנה ענקית, אבל כוחותינו עמדו פחות או יותר במשימה.  

היות והיינו מלאים החלטנו לבחור למנה אחרונה שלושה כדורי סורבה (30 ₪). למרבה הצער הקוקוס החביב עלי אזל ולכן קיבלנו כדורים בטעם לימונדה, לימונענע ופסיפלורה עם מעט טחינה גולמית ורסיסי חלבה. הייתה זו מנה קלילה שירדה בקלות למרות שהיינו מלאים. ישר כוח על הבחירה הנבונה.  

העובדה שמסעדת ג'וי עושה חיל גם לאחר השינויים שנעשו בה לאורך שמונה שנות קיומה מצביעה כנראה על כך שהיא מצליחה לספק לציבור רחב של שומרי כשרות מבחר גדול של מנות מעניינות באווירה סולידית, נעימה ובאחד מן החללים היפים ביותר בעיר הקודש.  

 

* הכותב היה אורח המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER

כתבות נוספות של דני עוזיאל

הטאץ' של הטאג'ין
מלכות צדקיהו
מלכות צדקיהו
החגיגה של ראצ'ה
כל הקרדיט לקרדו
מסתרי Bulghourji
ואמוס לה-בוקה
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר