נפלאות משק ברזילי

אני לא חובבת "אופנות". משהו באמירה: "זה הדבר הבא" מעביר בגופי פריחה. כשכולם מסביבי גמעו את ספרי 'הארי פוטר' כאילו היו שמפניה יקרה, אני סירבתי להציץ בכריכה. בפיצ'ר הראשון בטרילוגיית 'שר הטבעות' נרדמתי בלי בושה, וכמובן, לא טרחתי לראות את סרטי ההמשך.  אפילו הקרוקס, שגעת הנעליים ההזויה שעדיין אוחזת בשבויים רבים, לא שבתה אותי.  מה לעשות, אני מתעקשת לשחות בניגוד לזרם הצרכני, או לפחות ממקמת את עצמי בקצה של המיינסטרים. לכן, לא הפכתי מעולם לחובבת של מגמת הבריאות עלק. 'עלק' כי הבריאות ארוזה פעמים רבות עם הרבה מונוסודיום גלוטומט, או מוקפת בפיח התל אביבי.  

משק ברזילי, מובלעת ביישנית בהוד השרון, אשר קיימת כעשור, היא בדיוק המקום לצמחונים וחובבי אוכל אורגני, אשר מעדיפים את הבריא שלהם רחוק מהפיח ובעיקר שמחים לקבל בריאות עם מנה גדושה של טעם, כי הרי יש לזכור שמאחורי אידיאולוגיה ועקרונות יש סיבה מרכזית לכל אכילה. לא, הסיבה היא לא הישרדות (לפחות לא בספר הסיבות שלי), אלא עונג.  

סיבה נוספת להגיע למשק ברזילי היא האווירה. הנה הזדמנות לסעודה מושבניקית הכוללת את כל היתרונות והחסרונות של מושב: שקט, אינטימיות, חום, פשטות, ירוק וגם קצת ברחשים, אם כן, איזור הישיבה נקבע - בפנים. מה גם שפנים המסעדה מואר ונעים. אם תטיילו מעט לכיוון הטאבון, הממוקם בקצה החלל הפנימי, אך מרכז סביבו את כל המסעדה, תבחינו בסלסילות גדולות ובהן ירקות טריים בשלל צבעים.  

גם המאזטים שהוגשו לנו לפתיחה לא היו נטולי צבע והפכו את האכילה ליצירתית משהו. נשנשנו בהנאה את מאזט היום (22 ₪)- אבטיח, בולגרית וצנוברים, ומאזט הגינה (25 ₪) – חסה, ריקוטה, כרובית ושעועית לבנה ולגמנו משייק פירות: פפאיה ותמר (22 ₪) לי ובננה תמר תפוח (22 ₪) לחברתי.  

המאזטים חוסלו במהרה אך השולחן לא נותר מיותם. הסלט האינדונזי (48 ₪) – כרוב, גזר, עדשים מונבטות, אצות היג'יקי ופלפלים קלויים ברוטב גאדו גאדו הזכיר לי למה אני אוהבת את המטבח האסייתי: הבוטנים. נראה כי רוטב גאדו גאדו יכל פשוט להקרא "רוטב בוטנים טעים במיוחד". כה אהבתי את הרוטב עד שהמשכתי לטבול אותו בלחם הבית מחיטה מלאה.  

העיקריות הגיעו, אך אבוי, הייתי די שבעה. אני שרגילה לאכול בשר, לחם לבן ושאר חטאים הוכנעתי ע"י אוכל אורגני ובכנות, נהניתי מזה. פחות מהנה היה לנעוץ מבטים במנות העסיסיות מבלי יכולת להכיל אותן. מנת קציצות עדשים מונבטות על מצע ריזוטו קוקוס עם רוטב בוטנים (54 ₪) הייתה נפלאה, בעיקר בשל הריזוטו ורוטב הבוטנים. באשר לעדשים, כנראה שאפשר להוציא את הבחורה מהבשר, אבל אי אפשר להוציא את הבשר מהבחורה – ייחלתי להיותן קציצות בקר נוטפות דם, אבל מצד שני אם הייתי אוכלת בשר כבר הייתי מעולפת לגמרי. הקדירה בטאבון-  קטניות אפויות בטאבון בטחינה, במעטפת בצק מקמח מלא על מצע בורגול (58 ₪) השתלבה היטב עם בירה דבש (32 ₪), שכן שתיהן שורשיות ובעלות נוכחות חזקה.  

פוקצ'ת היום (48 ₪)– פוקצ'ה מקמח מלא בתוספת ירקות וגבינות (גבינת באפלו עיזים במקרה שלנו) היא עיקרית בפני עצמה, רק שאצלנו בשולחן היא שימשה בתור נשנוש לצד. אחלה נשנוש, בייחוד כשנזכרים שהקמח מלא. בכלל, החלופות לקמח לבן הן יתרון אדיר של המקום, וגם אוכלוסיית הרגישים לגלוטן יכולה ליהנות ללא דאגה מפסטה. 

ההנאה הגדולה של הערב, עם זאת, לא נגעה כלל לפסטה, אלא לקינוח. כשהמלצר ניגש והמליץ על עוגת תפוחים וטחינה (34 ₪) נרתעתי מעט. הבחירות שלי נחלקות בין שחור (שוקולד) ללבן (גבינה) ובז' אינו  צבע שאני בוחרת לקינוח. מה רבה הייתה תדהמתי כשגיליתי שאני מגוונת בהרבה ממה שחשבתי, לפחות בכל הנוגע לקינוחים. הקינוח היה אלוהי. גם משקאות הבז' שהזמנו, קרי, קפה אורגני (13 ₪) היו מוצלחים עד מאוד.  

יצאתי ממשק ברזילי עם מסקנה: אומנם חובבת עדשים גדולה אני עדיין לא, אבל לא אוכל יותר להתנגד לטרנד האורגני. שאוכל אורגני יכול להיות טעים, תלוי איפה אוכלים אותו. החבר'ה במשק ברזילי מחביאים כמה שפנים ועוגת תפוחים וטחינה אחת בשרוול.  

*הכותבת הייתה אורחת המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי