מסעות מצה בארץ הקודש

במאה ה-14 יצא רבי אשתורי הפרחי מאיטליה למסע בא"י וריכז בספרו כפתור ופרח את רשמיו מארץ הקודש. הספר מתאר את הגיאוגרפיה, את אורחות חיי התושבים ואת מנהגיהם ועוסק בין לבין בדיון הלכתי הקשור לקיום מצוות בארץ הקודש. אינני יודע מה מצא רבי הפרחי בצמד המילים "כפתור ופרח" אשר מיצה עבורו את הוויית ארצנו באותם ימים, אולם סבור אני כי אילו היה עורך את מסעו זה היום, סביר כי צמד המילים "ים ומנגל" היה מתאר נאמנה את רשמיו. ואם אמרת ים, ואמרת מנגל הרי אין בעולם מקום טוב יותר לקשור בין השניים כמו בחיפה: חיפה בורכה בשרשרת חופים זהובי חול מטופחים ופתוחים לקהל בחינם המשתרעים מדרום, בואך עתלית, ועד למפרץ. מערכת המנהרות המפוארת שנחנכה לאחרונה מיטיבה לקשר בין שכונות המגורים של העיר לאזור החוף ומעניקה מפלט מן העיר אל הים התכול בחמש דקות נסיעה. ממש באמצע הדרך, ורצוי בדרך חזרה, מייד עם היציאה מהמנהרה על דרך רופין נמצאת מסעדת מצה הותיקה, המציעה את הצלע המשלימה לביקור בים. אמרנו צלע והתכוונו לצלעות טלה, בשרים על האש וכמובן לסלטים מזרחיים אהובים. 

הגעתי למסעדת מצה עם אחותי בתום ביקור בחוף הסטודנטים החיפאי בשישי אחר הצהריים, שחומים משמש קיצית ורעבים כאריות ים. התיישבנו ליד החלון הצופה אל המפרץ אשר מכניס אור יקרות ותחושת מרחב בלתי נגמרת לחלל המסעדה. שיפוץ נרחב שעברה המסעדה נותן תחושת יוקרה, סדר ונינוחות, במין ניגודיות מקסימה לים הפראי הניבט דרך החלונות הרחבים.  החלטנו לשלב בין ארוחת הערב העסקית המשתלמת שמוצעת ב-59 ₪ וכוללת חומוס, סלטים ומנה עיקרית לבחירה, שיפודי פרגית במקרה שלנו, ובין צלעות הטלה (78 ₪) עליהן התחלתי לפנטז עוד בטרם טבלתי את ציפורן רגלי במי המלח של הים התיכון. למחיר הצלעות הוספתי עוד 22 ₪ שקנו לי ערכת סלטים ליחיד. קרי, על השולחן שלנו נערמו תריסרי צלוחיות עמוסות סלטים טריים בשמן זית, לימון וטחינה ועל כמה מהן מייד ארחיב את הדיבור. אז מה היה לנו: המנצח במערכה הראשונה היו סלט החומוס הסמיך עם טעם היצרי, האופייני למטבח הבדואי הצפוני. זהו חומוס עם גוף מלא, טעמים מרוכזים ומרקם גס שאינו מתנחמד ואינו מתרפס בפני הסועד. התבלטו גם לבבות חציל צרוב על פחמים שתובלו בלימון והוגשו עם בצל ופלפלים קצוצים, סלט תבולה קצוץ גס עם המון לימון וסלט חם של במיה ברוטב עגבניות שהזכירה בעדינותה את הבמיה הנפלאה של סיני. ובכלל, העושר והמגוון של סלטי חצילים במגוון גרסאות, כרובית בטחינה, סלט כרוב אדום, ושלל המעדנים שהורעף עלינו היה נפלא. לחשבון הוספנו גם עלי גפן ממולאים באורז וטעמם חמצמץ ומעורר השראה (20 ₪) אותם מגלגלת במיומנות מרשימה אשתו של זוהיר בעל המקום.  

המנות העיקריות הוגשו בתזמון נכון כאשר אך החלו להסתמן בנו סימני שובע. שני שיפודי הפרגית הוגשו  לאחותי עם צ'יפס שטוגן מייד לפני ההגשה מתפו"א טריים. ארבע צלעות הכבש שהזמנתי לוו במג'דרה שהוכנה כמיטב המסורת מבורגול ועדשים שחורות קטנות עם המון בצל שחום. הפרגית תובלה במלח, פפריקה ופלפל שחור ונצלתה על שיפודי מתכת שפיזרו את החום היטב בתוך הנתחים כך שבצליה קצרה הושגה רמת בישול טובה, והפרגיות נותרו עסיסיות. צלעות הטלה נמסו בפה והיו ועשירות בשומן פריך ומענג וענו בגעייה ענוגה על כמיהתי אליהן.  

לקינוח חלקנו קרם בוואריה (15 ₪) טעים משמנת וחלמונים טריים שהוגש עם סירופ שוקולד, ומלבי ברוטב פטל (8 ₪) שמעליו צנוברים קלויים שהוסיפו עומק וייחוד לקינוח הקלאסי. קפה הבית בקלייה עשירה עם הל גולל את האבן האחרונה על קיבתנו המתפקעת. יצאנו לכוון החניה, שבעים, נינוחים, ובוהקים מגבישי מלח שנותרו דבוקים לגופנו ממי הים. שבענו מכל הטוב שיש לעיר חוף ים-תיכונית להציע - חול, שמש, שלווה ואוכל מקומי טעים ובריא. לו אני הייתי כותב ספר אודות חוויות מארץ הקודש בעת הזו, ביקור בים, סעודת מלכים במצה ושנת צהריים היו כנראה תמצית החוויה אותה אנחיל לדורות הבאים.

*הכותב היה אורח המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי