תודה שסעדתם אייר קפה

רועי ואני צריכים חופשה, הוא באמת עובד הרבה, הוא ככל הנראה עשוי להגשים את חלומי ולהפוך למנהל מצליח בתאגיד גדול, רווק נחשק בכל מדורי הרכילות הכלכליים. כן, רועי נועד לגדולות. אני כשלעצמי, כבר ויתרתי על חלומות אליטיסטיים, בימים אלו אני מעדיף לחשב דרך מפלט מהמשכנתא, אשתי מדברת איתי על ריבית פריים, צמודה ולא צמודה, החישובים האלה מעייפים אותי ורועי, שיש לו גם לב טוב, מנסה לעזור לי בחישובים. כשעשן מתחיל להיתמר מאזני האדומות, הוא משיא לי עצת חבר- דווקא עכשיו חופשה בחו"ל עשויה להוות השקעה נבונה בעצמי. אז רועי טס לברצלונה, ואני יוצא למילואים. קבענו להיפגש כשנחזור, בקרית שדה התעופה המכונה 'איירפורט סיטי'.

וכך מצאנו עצמנו, ערב אביבי אחד, ישובים בכורסאות מרווחות באייר קפה, בלב הקריה המדוברת ותחת מטוסי סילון הממריאים ונוחתים מעלינו. המסעדה מעוצבת בהקפדה: כסאות רחבים, גופי תאורה מרשימים, אך את ההצגה גונב מסך מגע עצום שמוצב לצד כל שולחן. עליו אפשר לצפות בכל מנות התפריט ואפילו לסמן "לייק" למנה אהובה, סימון שיופיע מיידית בחשבון הפייסבוק של הסועד. יש גם משחקים ושאר ירקות. גימיק? אולי, אבל מוצלח במיוחד. לרעת המסך אציין כי הוא מאריך מאוד את תהליך בחירת המנות שיוזמנו; כולן נראות בו מצויין.   

אחרי התלבטות ארוכה, הזמין רועי מנת פטריות שמפיניון מוקפצות (19 ₪). לנוכח המחיר הנוח והמלצה נלהבת מצד המלצרית, הוא הוסיף מיד גם מנת פטריות פורטבלו ממולאות גבינת צאן ואגוזים (21 ₪). השמפיניון הוגשו לוהטות במחבת רוחשת והיו נהדרות, גם בעיני ברנש שעל פי רוב מתרחק מפטריות, כמוני. הן הוקפצו בשילוב עדין של שמן זית ויין לבן, עם נגיעות פרזמן ממעל. הפורטבלו הוגשו אפויות וממולאות בגבינת צאן ואגוזים, ורועי מספר שהיו נהדרות. אני התמקדתי  באותו זמן בקרפצ'ו סלמון (21 ₪) שהיה יוצא מן הכלל; מנה נדיבה, שתובלה היטב בשום ושמן זית ולצידה טוסטונים פריכים. פתיחה מוחצת שדי הפתיעה אותנו, ובו בזמן הסבירה את השולחנות המלאים שסבבו אותנו בעיצומו של ערב יום א' בשבוע.

חזרנו למסך המגע המגניב כדי לבחור את העיקריות. שוב לא ממש הצלחנו, ונעזרנו במלצרית. הפור נפל על מנות שהוגדרו כ"מיוחדות".  למי שמעדיף מנות בנאליות, אומר כי נראה סביר להניח שגם במנות שכאלו (פסטות, דגים, סלטים) יודעים לטפל היטב במטבח.

אם כן, טעמנו את ההמבורגר המקומי (58 ₪) ומה מיוחד בו, תשאלו? ובכן, במסעדה כשרה וחלבית, קציצת ההמבורגר אינה עשויה מבשר, אלא מתערובת של טונה אדומה וסלמון שנצלית על הגריל ומוגשת בין פלחי לחמניות וירקות, ולצד צ'יפס וסלט. מנה מקורית בהחלט שעומדת בזכות עצמה ולא רק כתחליף צמחוני לדבר האמיתי. היינו מקדישים לה יותר תשומת לב לולא מנה שולית לכאורה היתה גונבת לה את ההצגה. מדובר בסלט פילה טונה חם (58 ₪) שהיה עשיר בכל טוב: נתחי טונה אדומה צרובה, פטריות שמפיניון, שעועית ירוקה, אגוזי קשיו, עגבניות שרי, פלפלים קלויים, וקוביות גבינת פטה ברוטב מתקתק על בסיס חומץ בלסמי. החשדנות שלי כלפי רשימת המרכיבים הארוכה (במאסטר-שף אומרים שפשטות היא הסוד לטעם מנצח...) פגה באחת. כל ביס התפצפץ לי בפה והסלט חוסל חיש קל. כדי לאזן את ספירת הקלוריות, בחרנו גם ברביולי אל פורנו (54 ₪)- רביולי שנאפה בתנור ומעליו שכבה עבה של גבינה ופירורי לחם. זו כנראה מנת הרביולי הטובה ביותר שאכלתי מעודי. גם מהעיקריות הופתענו, בסיכומו של דבר המנות גדולות, נדיבות- ופשוט מעולות.

בשלב זה המליצו לנו לסיים את הערב בישיבה מחוץ למסעדה. בחרנו לשבת בדשא, על כורסאות גן נעימות שאפשרו ישיבה משוחררת לצד בריכה רדודה. השמועות מספרות שבימי שישי בבוקר משתלטים עליה ילדיהם של הלקוחות הקבועים ונהנים להשתולל במרחבים נטולי הכבישים המקיפים את המסעדה. ההורים שלהם נהנים אפילו יותר אני מניח.

ללא מסכי מגע, לא התקשינו לבחור בקינוחים שגרתיים למדי, או לפחות כך חשבנו. הוופל הבלגי (40 ₪) גילה יכולות מדהימות וסירב לאבד מפריכותו גם לאחר דקות ארוכות. המנה מעוטרת בגבעות קצפת ושני כדורי גלידה, וגרמה לי באופן אישי להרגיש כמו ילד קטן בבית קפה עם ההורים. יופי של מנה. עת חוסל הוופל, גושי שוקולד הומסו במטבח לטובת מה שבעוד מספר דקות יוגש לנו כסופלה. (33 ₪). הרבה מנות סופלה ידעתי, ובכל זאת הותירה בי חותם המנה הקסומה הזו. הכלי שבתוכו ניצוק הסופלה גדול מספיק כדי לאכסן עציץ בגודל בינוני, וזו כבר סיבה למסיבה השוקולד עצמו, זה כבר עניין למשוררים. דקות ארוכות אחרי הנחתו על השולחן, הכלי היה עדיין רותח והשוקולד נוזלי. תענוג של מנה ויופי של סיום לחגיגה קולינרית אמיתית. אם בשעות הבוקר והצהריים סועדים באייר-קפה בעיקר העובדים באיזור, הרי שבשעות הערב נטולות הפקקים המסעדה הזו מצדיקה נסיעה מכל נקודה במרכז הארץ. אני עוד אשוב, אין ספק.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי