מסע אל 206 דגים

כתיבה ואפיית לחמים הם שני מקצועות לא ממש רווחיים בישראל של 2011. סופרים בארצות דוברות אנגלית, למשל, זוכים לקהל קוראים פוטנציאלי ענק המוכן לשלם בהתאם. דוברי עברית יש הרבה פחות, ולכן גם רב המכר המצליח ביותר לא יוכל לפרנס את כותבו בכבוד ליותר משבוע-שבועיים. אפיית לחם, לעומת זאת, היא כבר לא עניין של שפה, אלא של גישה. בצרפת, ארץ עם סדרי עדיפויות מיוחדים במינם, זוכים האופים לכבוד השמור בישראל רק לחיילים. אנשים מביטים בהערצה במחרפי נפשם מול התנור, אלה המשכימים בחושך כדי לברוא לאומה קרואסונים לארוחת הבוקר. כאן פחות מעריכים אפייה, ומשלמים בהתאם, ולכן אופה הלחם המוכשר שלי, זוגתו הכותבת ובעלי החיים שלנו, לומדים בדומה לרוב הישראלים כיצד לצמצם הוצאות, לקנות רק דברים הכרחיים ולהתייחס לכסף בכבוד הראוי. 

דגים 206, יודע כל מי שהיה בסביבה בעשרים השנה האחרונות, וודאי אינה מסעדה עממית. אם זאת, גם לאופים ולכותבות מגיע ליהנות מידי פעם מארוחה טובה, ולכן שמחנו לגלות את תפריט השף, המציע ארוחת שלוש מנות משובחת ב-140 ₪. סכום סביר לכל הדעות. 

לפתיחה, לצד סלסלה של לחם דגנים, מוגשת לכל שולחן צלחת זיתים וחמוצים – אולי כמחווה נוסטלגית לתחילת דרכה של המסעדה, משהו כמו שני עשורים אחורה. מתפריט השף הזמנו שתי ראשונות. אספרגוסים טריים וגאים טבלו ברוטב הולנדייז, ועוטרו בכתר של ביצה עלומה. כשבצענו את הביצה מעל הירק היוקרתי, התקבל שילוב מושחת ומענג. סלט אינטיאס פיקנטי כלל מלבד נתחים נדיבים של דג נא עם מעט מלח גס גם שפע של עלי ריג'לה, פרוסות צנונית, לימון כבוש שנקצץ והוסיף עניין למנה, צנוברים קלויים ולבנה חמצמצה. מנה קלילה ומשמחת. עוד חשק האופה בסלט חצילים (24 ₪) מהתפריט הרגיל, הכולל שלוש קוביות של חציל מטוגן מעל סלט חצילים קר וטוב. שילוב הטמפרטורות והמרקמים יוצר מנה שמתגעגעים אליה. תפריט היינות של המסעדה כולל יינות ישראלים בלבד, כתמיכה ביקבים הנפלאים שמתפתחים כאן. בחרנו בכוס של פלאם קלאסיקו המוכר והאהוב (42 ₪), ובכוס קברנה של קלו דה גת (52 ₪), בחירה בטוחה גם היא. 

העיקרית שנבחרה מתפריט השף, בהמלצתו של מוטי המלצר הוותיק, הייתה פילה של דג דניס אפוי בנייר. הדג שמר על עסיסיותו בזכות נייר האפייה שמנע מהאדים להימלט, והירקות שהוגשו מעליו – קישואים, אספרגוס, פלפל שושקה וזיתי קלמטה – הוסיפו רעננות פריכה. העיקרית השנייה חרגה מתפריט השף – מנת פילה בקר (130 ₪) מאגף הבשרים המפתיע כאן. למרות התמחותה הדגית של המסעדה, ההשקעה בנתחי בקר טובים ניכרת. המנה הוגשה עם תוספות של רבעי קישוא עגול קלוי ותפוחי אדמה קטנים צלויים. 

לקינוח בחרו עבורנו במטבח שניים מתוך שלושת הקינוחים המוצעים בתפריט השף. פירות העונה עם זביון ברולה ומאפה שקדים – חתיכות של אננס, סברס, נקטרינות וענבים כוסו בענן קציפתי של זביון ושימחו מאוד את שנינו. עוגה אפויה המכוסה בשכבה עבה של מוס שוקולד לבן, ומעליה כדורים קטנים של שוקולד קראנצ'י, סיפקו את תאוות השוקולד שכנראה לא תעבור לי לעולם. אם נצמדים לתפריט השף, סיכמנו לעצמנו את הערב, אפשר ליהנות מארוחה מעולה ומגוונת בלי נזק כבד מידי לכיס. הרמנו כוס תה יסמין (14 ₪) לחיי השף המוכשר, והדרמנו הביתה, שבעים ומרוצים.

*הכותבת הייתה אורחת המקום.

להזמנת שולחן במסעדה לחצו כאן.

לקופון מפנק במיוחד לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי