רוטנברג המחשמלת

במהלך החודש האחרון, היה נדמה שמרס ויופיטר או מי מחבריהם הכוכבים החליטו להיפגש ולהשיק את עונת החתונות אי שם בצפונה של הארץ, בקיבוץ גשר. קודם הבן דוד הראשון, אחר כך הבת דודה השנייה, באמצע עוד חבר טוב והזרוע עוד נטוייה. מצאנו את עצמנו על קו תל אביב צפון, בדרך לעוד סוף שבוע בצפון יותר משתיארתי לעצמי, הרבה יותר. הביקורים בקיבוץ גשר תמיד משאירים טעם של עוד. כלומר, באופן מעשי אני חוזרת עם ירק טרי ומשובח מגידוליו של הדוד רני- גזר, בצל, שום או שעועית. כל אחד מהם לחוד וכמובן שיחדיו, שולחים אותי ישירות לסירי המטבח בכדי לנצל את הסחורה הטרייה ולהתקין תבשיל מחמם לב לבאי הבית. 

הביקור בקיבוץ בדרך כלל כרוך במאורע משמח או מרגש. נטיעת עצים, דוד קרוב שמגיע מרחוק או חגיגת בשרים על האש. הפעם, הסיבות היו מיוחדות הרבה יותר, יש חתונה ותכפילו בשתיים. ומה יעשה נסיעה לצפון למושלמת לגרגרנים שכמונו? סעודת מלכים. כל העמק היה רגוע ומנומנם, ריח של גשם עוד עמד באוויר ול' ואני ידענו, טוב שמאז ביצת העין של שולי (או ביצייה בשפת הקיבוץ), לא אכלנו כלום. קרצנו לרוטנברג ונכנסנו למבנה המחורר בשעת ערביים קסומה.  

את מסעדת רוטנברג אני מכירה כבר הרבה זמן אלא שאני מודה ומתוודה. טרם סעדתי בה, מה שהפך את המאורע למרגש עוד יותר. המסעדה מתפארת בתפריט מאוד מגוון- אוהבי הבשר, הדגים והצמחים למיניהם, ימצאו את שנפשם חפצה בקלות. אנחנו חפצנו לראשונות בסלט תפוחי עץ, רוקפור וסלק בתיבול חמוץ מתוק על מצע של חסה ובייבי (32 ₪) שהיה מרענן ומעניין כאחד ובדג נהרות בשרני ברוטב קרם שום וקלמארי (27 ₪). לצד הראשונות רוטנברג מוציאה לכל זולליה לחמניות בזיליקום טריות לצד שלושה מטבלים: שום ביין אדום, כרוב כבוש וסלט בורגול מרענן. אין צורך לומר שאת שלושתם כולל הלחמניות חיסלנו בקצב מרשים על גבול המוגזם. כשטעים אז טעים.  

לעיקריות הלכנו סולידי. אני על פילה בקר ברוטב פלפל שחור, פטריות ותפוח אדמה בשמנת (85 ₪) ול' הלך על המלצת המלצרית, פילה מוסר ושרימפס בקרם לימון ובזיל (75 ₪). הפילה היה מנתח בשר טוב והרוטב, פשוט וכמו שצריך. כל השילובים שאני אוהבת ומוקירה התקבצו להם בצלחת שהונחה לפניי, את הרוטב של ל', לא הצלחתי שלא לחסל, אבל רק אחרי שחוסל הפילה כליל, רוטב לימוני עדין אבל מלא טעמים שפשוט קשה ואולי בלתי אפשרי להפסיק לזלול.  

לפני שכמעט הרמנו דגל לבן, ל' בן קיבוץ גשר בכבודו ובעצמו, הפליג במידע אודות המבנה. מדובר על מבנה משנות השלושים, בשנת 48' קיבוץ גשר עמד בפני מתקפה של הלגיון הירדני והיה למוקד הפלישה העירקית. במלחמה, הקיבוץ נהרס כליל, הלא זו גשר הישנה, והוקם מחדש מערבית למיקומו, הלא זו גשר החדשה. קולינריה והיסטוריה, שילוב מנצח.

מילה לפני הקינוח, רוטנברג מציעה מנות ברמה שלא נופלות ממסעדה תל אביבית מצוחצחת אבל, ברוטנברג מכירים את המונח value for money כי המקום מציע מנות טובות במחירים שפויים ונוחים לכל כיס. במנות מושקעת מחשבה, יצירתיות והכי חשוב, אהבה ולזה אין תחליף וזה מורגש יפה יפה בכל ביס שצלל לי לפה. וצללו הרבה. 

על גדות גידולי השדה ועם כמה כוכבים שכבר זרחו על העמק, קינחנו בסמי פרדו ברולה עם פירות יער (25 ₪) של' ואני עדיין מדברים עליו מדי פעם בפעם. סיידר חם וקינמון (9 ₪) לי ואספרסו ארוך לל' שצריך לנהוג הביתה אחרי ארוחה שכזו, באמת לא הוגן.

*הכתבת הייתה אורחת המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי