החברים של אביחיל

יום העצמאות חלף, אלפי ק"ג של חומוס תעשייתי, כך וכך טונות של קבב, שיא השיפודים נשבר שוב, עוד מספר מופרך שקשור באשפה שייצרנו והנה עוד שנה עברה. ב"יום שאחרי" אין ברירה אלא להמיר את ארוחת הצהריים המסורתית בנשנוש קל. לא שמדובר בכמויות קטנות או מנות ללא השקעה, אלא בתפיסה הים תיכונית שארוחה ללא בשר משתקת פחות את הקרניבור הארצישראלי. 

בחישוב לאחור מתברר שהשנה שלנו מנוקדת בעשרות אירועים לאומיים ואישיים שדורשים את טיפול "היום שאחרי": היית אתמול בחתונה עד שלוש בבוקר? חגגת מימונה? ערב חג אצל ההורים? משחק של ברצלונה? הרשימה עוד ארוכה, אנחנו לא באמת צריכים סיבה כדי לנעוץ את השיניים בנתח מדמם. 

הביקור בקפה אביחיל הגיע בתזמון מושלם, המשואות כבו, פרסי ישראל חולקו ויש זוכה לחידון התנ"ך. אני ופרל'ה נהנים משמש אביבית ונסיעה חלקה לשכונת מלחה, חולפים על פני דוכני שווארמה ריקים בצומת ושיירות מכוניות בכניסה לקניון הדחוס.בכניסה לקפה אביחיל חנייה בשפע ושלל שמשיות מזמינות, שלומי וגליה מקבלים את פנינו בחיוך רחב מתגאים בשיפוץ שעבר המקום במהלך חג המצות. 

האווירה הביתית נשמרה כשהייתה, המגע החם והאכפתי של עסק משפחתי עם תמונות מהמאפייה של אבא, מלצרים צעירים ומלאי חן ושפע של אור ירושלמי רך ונעים.

השולחנות שלצידנו מאכלסים פגישות עסקים, נשים בחופשת לידה, לפטופיסטים ונערות שזקוקות למשקה קר בצהרי היום. אנחנו מיד מתעניינים בחידושים בגזרת האוכל, המסורת של המסעדה היא חידוש תפריט המיוחדים אחת לשבועיים. אנחנו מגלים שבנוסף לשלל המנות החדשות, הצבע הטרי והאנרגיות של הזוג נוספו שני חידושים מהותיים, בראש ובראשונה האלכוהול: יינות, בירות, וויסקי וכמובן מותגי וודקה פרימיום מאכלסים את הבר ובהזמנתם תקבלו מגוון פינוקים מלוחים מהמטבח. השינוי השני הוא כשרות 'למהדרין' שמאפשרת לאוכלוסיות נוספות לגלות את שכונת מלחה מזווית קולינרית. 

גליה ממליצה לנו על שתי מנות חדשות ומסקרנות, המבורגר חלומי עם טבעות בצל וסלט (54 ₪) וארוחת בוקר מקסיקנית (54 ₪) הכוללת חביתה מגולגלת בטורטייה בעבודת יד עם ממרחי זיתים ופלפלים, סלסלת נאצ'וס עם סלסלה וגואקומלי והר עלים ירוקים. מיץ גזר שנסחט במקום וכוס קפה.

לצערי מפלס האלכוהול שבדמי עוד לא התאזן מחגיגות העצמאות בשכונת הקסטל ונאלצתי להסתפק במיץ גזר במקום שליש קורונה צוננת שכל כך מתאימה לסלסלת הנאצ'וס.

מנת החלומי לא איחרה להגיע והתגלתה כשני חצאי לחמנייה טרייה קלויים בגריל, כמות נדיבה של פסטו ושלושה נתחים בשרניים של "פילה" חלומי צלוי.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הכמות האדירה של גבינה היא באמצעות סכין ומזלג וטבילה בקערית ממרח הפלפלים בדרך מהצלחת לפה.

הסלט הקטן שטובל בויניגרט הדרים מתקתק וטבעות הבצל השחומות השלימו את התמונה האמריקאית.הטורטייה עם החביתה עוברת תהליך חימום כפול שבסופו מתקבלת מעטפת קריספית והתוכן נותר עסיסי ולוהט. 

אנחנו מלקקים את האצבעות אחרי שימוש אינטנסיבי בידיים וכניעה לסלסת הנאצ'וס שנותרות בה עוד דיסקיות תירס שמתחננות שתשתה איתן בירה.

פרל'ה דווקא שמחה לקדם את הגעתו של הקפה ואיתו שני קינוחים קלאסיים, עוגת גבינה עם פרורים וסופלה שוקולד עם גלידת וניל (שניהם 33 ₪).

אני כמובן פנטזתי על הוופל הבלגי של שלומי, שאת המתכון שלו הוא רקח במשך שבועות שוב ושוב עד שהגיע לתוצר הסופי שקנה אותי בביקור הקודם והזיכרונות ממנו רודפים אותי בכל נגיסה בוופל מתחרה. 

עם חיבוק, ברכות ואיחולים אנחנו נפרדים מהזוג הכל כך ירושלמי שלומי וגליה, זו הפעם הראשונה שהם מבטיחים לנוח קצת, המסעדה שלהם עשתה דרך ארוכה מסניף של המאפייה המפורסמת למסעדה מכובדת שמעסיקה שף וסו שף, ממציאה את עצמה מחדש כל שבועיים ושומרת על קהל לקוחות נאמן, בעצם יותר מלקוחות – חברים.

*הכותב היה אורח המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי