החלומות של לילוש

עולם המסעדנים מורכב מחולמים, אנשים עם חלומות גדולים. מאז ומעולם זרמתי עם החלומות שלהם, פעם מקסיקנים, לפעמים יפניים, תמיד אהבתי את היכולת לטייל במסעדות ולשעה שעתיים לדמיין את עצמי חולמת לי בקנקון או בטוקיו. הפעם טיילתי במחוז לילוש, מחוז אקזוטי עם מרחב לא מוכר, פניני לילוש היא ללא ספק מדינה זרה ללא הגדרות.

עוד לפניי שהספקתי לעכל את כמות האנשים שפקדו במקום בסתם יום שיגרתי באמצע השבוע קיבלו את פנינו שתי כוסות של סנגריה חמימות שכנראה ניבאו את הערב החמים שמצפה לנו.

כבר שמעתי על פניני לילוש מזוג חברים ששיבחו והרעיפו  מילים חמות ותיאורים על מרק הגולש המיתולוגי כהרגלי הייתי סקפטית והלכתי לבדוק את הגולש מקרוב, לילוש השפית בלי להתבלבל החליטה עבורנו שדי נגמר החורף, צודקת, 26 מעלות ונדמה שהקיץ בפתח. פניני לילוש מציעה מגוון מרקים אבל כבר עובדים במרץ על תפריט קיץ. כל מסעדן אחר היה שמח שהיו מזמינים ממנו רק מרקים אבל ללילוש חשוב שיטעמו מהכול.

כילדת קיץ, ככה זה שנולדים באמצע אוגוסט מגלים חיבה יתרה לשמש, זנחתי את הגולש וזרמתי עם לילוש לעבר הקיץ. התחלנו בבלינץ' ברזאולה, עגבניות פלפל חריף, שום, ארוגולה, שמן זית, מיץ לימון ובלסמי מצומצם, שוב סקפטיות פרצה אל מחוזותיי, בלינץ' מבחינתי זה לא ההעדפה בשגרה לא מלוח לא מתוק, אף פעם לא היינו מיודדים, תוך כדי מחשבות חיסלתי כליל את המנה. המרקמים והטעמים המופלאים הונחו בצורה מושלמת והעניקו משמעות חדשה למושג בלינץ'. (18-26 ₪).

המשכנו עם מוס טונה הורס, שוב הסקפטיות פרצה, הרי זה ידוע שלכל אדם יש את הפטיש הדבילי שנשאר לו מתקופת הילדות המוקדמת, לי מאז ומעולם היה קשה עם מוסים ובטח עם מוס טונה, שוב לילוש ביטלה אותי בהרף עין בטוחה ונחושה שאשנה את דעתי, וואלה הצליחה, מצאתי את עצמי מנשנשת בהנאה לחם קלוי עם מוס טונה נימוח, עלים ירוקים, פרוסות עגבנייה צלפים ולימונים כבושים (32 ₪). מופתעת מעצמי התענגתי על עוד מנת פתיחה בינינו אני יכולה לחיות על מנות ראשונות.  הפעם הונחה לידנו קנאפס רוקפור גבינת רוקפור,טחינה גולמית, תפוח עץ, ארוגולה, נגיעת דבש, השילוב של הטחינה הגולמית עם הדבש מזכיר לרגע טעם של חלבה (עוד מאכל שלא נכנס לפי בימים מתוקנים) אך בשילוב עם גבינת הרוקפור והתפוח הטעם נמצא במחוזות גבוהים אחרים, אלוהי ומדויק שמשאיר אותך ללא הרבה מילים.( 20-32 ₪).

המשכנו ללגום מהמשקאות, ידידי היקר החליט ללכת על יין מבעבע דיק דה פריז, מבעבע מתקתק ומרענן, (18 ₪). אני נאלצתי להגן על היין האדום המשובח שברשותי - קברנה קולומביה קרסט (28 ₪), הבחור טעם וטען שהוא משובח ומאז פזל לעברו כל הערב, נאלצתי להגן עליו תוך כדי שתייה מתמידה. היין איכותי אין ספק בכך, אבל לא שינה בהרבה, האוכל כבר שיכר אותנו מספיק.

המנות העיקריות ניצבו על שולחננו האינטימי, אני הייתי עסוקה בלהסניף את דונלדאקי -  פסטה עם קוביות אווז בדבש וברנדי, גזר, שמנת ופרמזן (49 ₪) המנה הפיצה ריח משכר והיתה חריפה ומפולפלת במידה מדויקת עבורי, שאפו. הריזוטו עגבניות נמס בפה, עגבניות, שמנת, שום, יין לבן ופטרוזיליה (42 ₪). בנוסף הונחה טאבולה רעננה שעתידה להיכנס לתפריט בקרוב

ניסיתי להבין מה הקסם, המקום שוצף אדם ובסך הכול לא מרהיב, לא מוצב בקומה 30 על איזה גג, אין חצר עם פרדסים, בית כנסת או מבנה נטוש נטול פוזה תל אביבית טרנדית כזאת או אחרת ואנשים עדיין מחכים בחוץ. היינו שבעים ונינוחים לתקשר עם העולם וניסינו להבין האם הגענו ביום מיוחד, לילוש חייכה והסבירה לנו שבד"כ המקום די מלא.

הסיבה נעוצה בכך שכלילוש חולמת, כל מה שנותר לך זה להצטרף לחלום איתה, מבחינתה פניני לילוש איננה מסעדת גורמה ולכן התמחור של המנות כלל אינו גבוה. כשמדברים איתה אפשר להבין מדוע כל כך הרבה אנשים מפרגנים לה, היא מסתכלת ומדברת בגובה העיניים, כל יום היא משתגעת ויוצרת במטבח קפריזות קולינאריות חדשות, לא להאמין שלאחר יותר מעשור בעולם המסעדנות שאינו נוצץ כלל, עיניה נוצצות כילד שעושה את צעדיו הראשונים. יותר מוזר זה לראות מלצרים מחויכים ולא חיוכי נימוס עבשים, מזמן לא הרגשתי אנרגיות כה נדירות במסעדה. (נו כולנו היינו מלצרים באיזו משמרת או שתיים המרמור בד"כ מתבקש).

היא לא נחה לרגע, וגם שוקדת על בקרים מפנקים של קפה ומאפה או סנדוויץ עם מבחר ממרחים (טונה/ גבינה צהובה, מוצרלה וכמובן מלחם מלא) בתקציב המותאם לקהל המגוון הפוקד את המקום במחיר מפתה של 18 ₪.

כיאה לשמחת חיים לא מפתיע אותי שהיא החליטה להביא את המימונה לפרישמן, מעניין איך דוד פרישמן, משורר פולני היה מגיב. היופי בכך שאין מדובר על איזה ערב עם מטרות רווח כל מי שיהיה במסעדה ייהנה ממימונה מתוקה, בופה של מתוקים- סתם ככה שיהיה שמייח.

הדיבורים על המימונה הכניסו אותנו לאווירת הקינוחים, אני לא חובבת מושבעת של קינוחים, כבר שנים ניסו לאבחן את התופעה הנדירה הזאת, פניני לילוש מציגה תפריט שלם ועמוס בשלל מתוקים ואני דווקא רציתי את הקינוח שלא צוין בתפריט, שארלוט תותים - בצק עוגיות פריך, שוקולד, קרם פטיסייר ותותים. כמה צבעוני כמה מרענן וטעים (28 ₪) .

לאחר מכן המשכנו עם אספרסו ארוך (8 ₪) ידידי הזמין לאטה (14 ₪) ואני הייתי שקועה בעוגייה החמודה בצד הקפה, מפגר מצידי, מודה, בסך הכל עוגייה. אבל ההקפדה על הדברים הקטנים פשוט מקסימה.

נדמה שהסקפטיות שלי התפוגגה לחלוטין בשלב זה ואולי לא תשוב. מה שבטוח שבמימונה אני אעבור להגיד שלום. טוב באנו ללכת לילוש לא ויתרה וארזה לי אוכל למחר, ואני לא יכולתי לסרב ת'אמת שחושבים על זה היא לא שאלה פשוט הניחה.

לא רצינו להפסיק לחלום, מסתם ערב שהפך לחלום ולהתעורר ליום שטוף שמש וים. הקיץ אכן כמעט כבר כאן מקלחת ובלינצ'ס סלמון יחכו לי כשאשוב, אנשים חולמים גורמים לאנשים אחרים לחלום איתם - כנראה שזה כל הקסם.

*הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי