חנדל'ה בבוקר יופי של הרגל

פעמים רבות אני תוהה לפשר אורח החיים התל אביבי. בעיקר מעניין אותי לדעת ממה מתקיימים תושבי העיר, זאת נוכח העובדה שרבים מהם מבלים שעות ארוכות בבתי קפה. האם הכסף נופל עליהם מהשמיים או שמא נוצר מן האוויר הדחוס והמזוהם? התהייה העמוקה התפתחה בי רבות לאורך שעות עבודתי. זה מתחיל בבוקר כשאני צועד למקום העבודה ורואה את בתי הקפה עמוסים לעייפה, ממשיך כאשר אני יורד מהמשרד לאכול ארוחת צהריים ונגמר בערב כשאני מסיים לעבוד ועדיין רואה את בתי הקפה מלאים באדם. שיערתי לעצמי שתופעת בתי הקפה (או "סצינה" אם אתם תל אביבים) הידועה לשמצה מתרחשת רק בעיר ללא הפסקה, בעוד בשאר המקומות – בקיבוץ, בכפר, בקרת (מלבד תל אביב) – כולם ממשיכים לעמול בפלחה, אלא שהביקור בחנדל'ה הכין לי הפתעה. כנראה שהטרנד התל אביבי הפך ארץ ישראלי. 

אמנם איננו מדברים על מקום נידח בשולי המדינה, אולם גם בגבעת ח"ן (מושב הקרוי על שמו של חיים נחמן ביאליק, שסמוך לרעננה, ולא גבעת חן - שכונה ברעננה) מודה אני שלא ציפיתי למצוא כמות כה נכבדה של אנשים בשעת צהריים. ובעצם, כשחושבים על זה מה יכול להיות יותר מהנה מלאכול ארוחת בוקר בין שדות מוריקים ומרחבים פתוחים מאשר בלב ליבה של תל אביב, בסמוך לצומת סואן ומלא פיח? כאן לפחות קל הרבה יותר לדמיין שהירוקים בחביתה נקטפו בסמוך. הדרך הלא סלולה, החממות שסביב, שלל העצים והאוויר, הו, האוויר הנקי מסבים תחושה נוחה שאפשר לשבת גם אחרי סיום הארוחה עוד רגע ואפילו שניים מבלי למהר לשוב לעיסוקייך וללחץ היומיומי הבלתי פוסק. במידת האפשר ניתן אפילו לשים את הסלולרי על מצב שקט ולהתמכר לציוץ הציפורים. יס, ווי קן (לציפור, בכל זאת ביאליק...), אמרנו ועשינו. 

הדרך לחנדל'ה עקלקלה, ואחרי שאבי ואני גילינו את המסעדה הגענו לסברה שכמות הפיתולים עומד ביחס ישר למספר הסועדים במקום. חרף העובדה שחנדל'ה אינה שוכנת על אם הדרך היא הייתה כמעט מלאה, ולמי שתוהה היא אינה קטנה. מצאנו בה מבוגרים, אנשי עסקים, אימהות עם תינוקות, משפחות, אבל בעיקר שקט. הרבה שקט. גם התחלופה ותנועת הלקוחות הגדולה העידו טובות עליה. לאחר הסערה בשבוע שעבר מזג האוויר היה מושלם לישיבה בחוץ, כפי שעשו רוב הסועדים ברם גם מי שבפנים לא מתאכזב ויכול לראות את המתרחש בחוץ כיוון שרוב קירות המקום עשויים זכוכית. 

בהתאם לשעה בה סעדנו (11:30 לערך) הזמנו מנות מתפריט הבוקר. האחת, 'בוקר של חנדל'ה' (52 ₪), שכוללת ביצים עשויות לפי בחירה, סלט ירקות, גבינות, לחם הבית, מטבלים, ריבה, מיץ טבעי וקפה, והשנייה שקשוקה ( 54₪), שגם מוגשת עם שלל התוספות המוצגות לעיל. ארוחת הבוקר דשנה וטעימה, כשלחם הבית היה חמים ומשגע והקפיץ אותה כמה דרגות מעלה. והשקשוקה הייתה לוהטת, פיקנטית ומפנקת, בדיוק מה שמצפים מהמאכל הצפון אפריקאי הזה. 

לאחר ששבענו והיינו שבעי רצון, התפנינו לסיים במתוק. התענגנו על עוגת שוקולד חמה (32 ₪) ופאי תפוחים (30 ₪) ושתינו אפוגטו (15 ₪), שזה כדור גלידה מעורבב בתמצית קפה וכן קפה לאטה (12₪). גם הקינוחים, כמו מנות ארוחת הבוקר, היו גדולים מאוד וצורת ההגשה שלהם הייתה מעוררת תיאבון. בסופו של דבר, נשאר לנו טעם מתוק מאוד, ולא רק בגלל האוכל. 

כנראה שאלמוני מחיפה או פלוני מירושלים או ממקומות מרוחקים יותר לא יגיעו במיוחד לחנדל'ה, אבל זהו גם לא ייעודה. חנדל'ה משרתת בנאמנות את צורכיהם של דרי האזור, כאשר גם מי שנמצא "על הדרך" בין צפון לדרום (או להפך), בין מזרח למערב (או להפך) ורוצה לטבול בירוק יכול לעצור בה להתרעננות מהנה. מסתבר שישנם לא מעט בתי קפה בסגנון כפרי זה בקרבת מקום, ונראה שאם חנדל'ה לא הייתה מספקת את האיכות הגלומה, סועדיה לא היו שבים אליה. לסיכום היה תענוג, והיה אפילו נחמד מאוד לקבל כשעה לאחר סיום הארוחה SMS שמודה לי על ביקורי בה ומצפה לראות אותי שוב. 

*הכותב היה אורח המקום.

לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן.  

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי