זיכרונות מהביסטרו של מייק ושרון

"יא אלוהים, כמה יפה כל הירוק הזה", אני חושב לעצמי כשהמכונית חוצה את השדות המוריקים בין גת ולי-און בדרך אל הביסטרו של מייק ושרון בקיבוץ גלאון, המתבסס על המטבח הדרום אפריקאי. על הדרך הזאת אפשר עדיין לראות, כמו פעם, פרדסים יפים עם הדרים מכל הסוגים ומנגד מרחבים עצומים של חיטה ירוקה. נדמה לי שהאזור הזה, מישור החוף הדרומי, הוא הירוק והחקלאי ביותר במדינה, אבל מה אני יודע - התשובות אצל משרד החקלאות. בכניסה לקיבוץ גלאון שער חשמלי ואסופה של מספרי טלפון עליו. למספר של הביסטרו עונה שרון והשער נפתח. בגלל הסמיכות של הביסטרו ובית מגוריהם אפילו אם תגיעו כזוג ותתקשרו מהשער, מייק ושרון יקפצו אל הביסטרו  ויפתחו אותו למענכם . כנ"ל לגבי השעות הקטנות של הלילה, קורה שמגיעים חיילים והביסטרו נפתח למענם. האמינו לי שאין הרבה מקומות כאלה.

נפגשתי בביסטרו בשעת צהרים עם חן. חבר טוב, רב סרן בקבע, חובב בישול, שיודע להעריך ארוחה טובה.למקום עיצוב מינימאלי לא מסוג ההיכלים שנפתחים (ולפעמים נסגרים מהר מדי) במיליוני שקלים אלא חדר פשוט עם שולחנות צנועים והרבה פריטים קטנים מהיבשת השחורה שמביאים אופי למקום. מסכות מעץ התלויות על הקיר, דגלים של קבוצות רוגבי מדרום אפריקה וגם כתבות על הביסטרו מהשנים האחרונות. קטע אחד על הקיר מוקדש לחתימות של אורחים חשובים/ מוכרים, אז יש חתימה בסינית (ממשלחת סינית), בערבית (ממשלחת משותפת של יהודים וערבים) ובאנגלית (מאורחים מניגריה). על הקיר ממול למעלה מעשר דיפלומות שף שקיבל מייק בתקופות שונות בחייו, חלקן בינלאומיות. בקיר הסמוך לבר קריקטורה של מייק ושרון. ברקע מתנגנת מוסיקה אפריקאית נעימה.

למייק עבר עשיר כשף בכיר ברשת ישרוטל ובהקמת חדרי אוכל גדולים. בשנים האחרונות עשה מסלול מעניין למטבח ביתי, משפחתי וקטן המעסיק את כל בני המשפחה. שרון, האישה שאיתו מזה 35 שנה, מגישה לנו לחם בית וצלוחית של פסטו עגבניות מיובשות טעים. אני שותה בירה נגב פסיפלורה (18 ₪) והקצין, השקול מבינינו, שותה בירה שחורה (10 ₪). דקה חולפת ושרון מניחה לפנינו סלט של חסות עלי בייבי, פלפל צהוב, צימוקים ואגוזים.

מייק קפץ לשולחן להגיד שלום. "זה סלט דרום אפריקאי?" שואל הגסטרונום הסקרן שבתוכי. "לא" עונה מייק בביטול, "זה קצת ירקות בשביל הבשר שתיכף אני מוציא לכם." צלחת של אנטיפסטי הצטרפה אל השולחן ובתוכה נאספו כרובית וכרוב צרובים, שניהם אורגניים ולצידם תבשיל צ'קלקה של כוסמת ושעועית לבנה, עטופים בחריפות נעימה. לא הספקנו להגיד "אמממ...טעים!" וכבר מייק הגיש לנו צלחת עמוסה בכל טוב של בשרים. נתח אנטרקוט עסיסי, שדרת אסאדו רכים, נקניקיות בורבוס דרום אפריקאיות וקציצות בשר טובות. שישה סוגים של נקניקיות שמייק מכין במקום. ארוחה כזאת עם הסלט, האנטיפסטי וצלחת בשרים ללא הפסקה עולה 250 ₪ לסועד. חברי מועדון ייהנו מהנחה מסוימת. כל כבודת הבשר הזו נחה על פאפ - דייסת התירס הלאומית העשויה מתירס לבן שספגה היטב את מיצי הבשר. לטעמי היא משאירה מאחור את מקבילותיה האירופאיות מאיטליה ורומניה.

שרון אחראית על הקינוחים ואנחנו קינחנו במאלק טארט (40 ₪) - מעין פודינג חלב אפוי שמייק אומר שבדרום אפריקה זה כמו מרק העוף של היהודים - כשמישהו לא חש בטוב יגישו לו מאלק טארט.

שתי בנות שישבו בשולחן סמוך הזמינו חשבון. "נהניתן?" שאל מייק. "כן!" הן עונות פה אחד".    "well ,nothing else is important  אמר ומייק ומוסיף לעצמו "אה, הבריאות חשובה". אנחנו גם היינו צריכים לזוז. נפרדנו ממייק והודינו לו על הארוחה הטעימה והוא סיכם: "Im not just a pretty face ".

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בביסטרו של מייק ושרון? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי