מוזה דרומית

כאשר בוחרים בתחנת דלק להקמת מסעדה יש הזדמנות ויש סיכון. מצד אחד קהל גדול נחשף לקיומך, ומצד שני, רמת הציפיות ממקום שכזה לא תמיד גבוהה, ולכן קיים החשש שרק מיעוט מזוללי הדלק שעצרו לתדלק יחצה את המפתן ויתעניין בזלילת מזון מהתפריט. במסעדת מוזה בערד השכילו לעצב את מבנה המסעדה בצורה מזמינה שקוראת לעוברים ושבים להיכנס בדלתה. מרגע שעברת את סף הדלת סוחפת אותך תפאורה צבעונית המורכבת מצעיפים ודגלונים של מאות קבוצות כדורגל מרחבי העולם אל חווית פאב-מסעדה ספורטיבית. משחקי כדורגל וספורט בכלל הם דבר שבשגרה במוזה, וקהל מקומי נאמן פוקד אותה בקביעות. בימי הקיץ מתקיימים גם מופעי מוזיקה אינטימיים.

בת זוגי ואני הגענו למוזה מכיוון ים המלח לאחר טיול מרתק בנחל פרס אשר גביו מלאים במים בעונה זו של השנה. עצרנו לתדלוק בתחנת הדלק דור אלון ונמשכנו אל הבניין שצבעו כאדמת המדבר, דלתו כחלחלה וחזית לו של פאב אירי. קהל מגוון שחלקו מקומי וחלקו בדרכו מילא את המקום. התיישבנו מול מסך פלזמה ששידר משחק טניס בו התחרתה קרן פאר מול יריבה בולגרית במסגרת טורניר הקבוצות. הינו רעבים וצמאים והזמנו בירת חיטה פאולנר (28 ₪ ל-1/2 מהחבית), חציל קלוי בטחינה (27 ₪) ושיפודי אנטרקוט (35 ₪).

כיאה לאירוח של אנשי מדבר, מבלי שביקשנו, הונח על שולחננו קנקן מים קרים להרוות את הצמא. מיד אחריו הוגשה הבירה המתקתקה כשהיא צוננת וקציפתית ואיתה צלחת רחבה ועליה שני חצילים צעירים ונעדרי גרעינים לאחר שעברו צלייה בגריל, קילוף וטבילה בטחינה (24 ₪). בצלחת השנייה היו שני שיפודי עץ ועליהם פיסות שמנמנות ועסיסיות שנקצבו בפראות מנתח אנטרקוט (28 ₪) ונצלו לדרגת מדיום. הבשר תובל במעט רוטב טריאקי מצומצם והוגש עם סלט נבטים ועלי בייבי בתיבול אסייתי קל. המנות הראשונות היו נדיבות וטעימות והרגיעו את הרעב הפראי. לשולחן נוספה סלסלת לחם וכמה מטבלים שהבולטים בהם: איולי סמיך, חמאת עשבים ורוטב שום-שמיר שהיו טעימים עם הלחם החם, ועוד ישמשו אותנו בהמשך הארוחה כמטבלים נפלא לפוטטוס הביתיים שילוו את המנה העיקרית.

בבחירת העיקרית בחרתי לממש תשוקה שלא הרפתה ממני כבר כמה ימים להמבורגר הגון והלכתי על הגרסה המוגדלת של 330 גרם (56 ₪). המלצר החביב תאר באוזני את כל האפשרויות לרטבים ותוספות ואני בחרתי ללכת בדרך הישר עם התוספות הבסיסיות של חסה, עגבניה ובצל עם רוטב איולי. כאשר הגיעה המנה המכובדת הוספתי גם קטשופ וחרדל ולא נותר לי אלא לעצום את עיני, לפתוח פה עצום ולכלות בתשוקה בשרית את ההמבורגר הטעים. כבר הקדמתי את המאוחר וגיליתי שעם ההמבורגר בקשתי סלט וטוגנים אשר הוגשו בקערית בעודם מדיפים ריחות תבלין וטיגון משכרים.

החצי השני שלי בחרה בגולש בתוספת אורז לבן (52 ₪). הגולש בושל היטב והבשר היה רך ונעים ושחה ברוטב סמיך ואדמדם. כצאצא לזרע הונגרי התייחסתי בחשדנות לגולש שבושל ברוטב עגבניות - אצלנו גולש זה בשר בפלפל אדום ותו לא. מקסימום מותר להוסיף קצת שמנת לפני ההגשה, אבל בטח שלא עגבניות. לבסוף, נעתרתי לטעום מן הרוטב כשהוא ספוג בבאגט קלוי, והאמת שזה היה טעים. לזכות המנה אוסיף כי מדובר במנה גדולה, האורז והשעועית היו תוספת מתאימה ומשביעה, וסך הכל אדם רעב מקבל תמורה טובה למחיר.

לקינוח חלקנו עוגת שוקולד חמה במילוי שוקולד לבן (28 ₪) וכוס אספרסו כפול (12 ₪) שתחזיק אותנו ערים כל הדרך הביתה. הקפה לבית לורנצו היה סמיך ומריר והיווה קונטרה נפלאה לעוגה המתוקה שהגירה בסקסיות את השוקולד המותך שכלאה. קצפת טרייה וכדור גלידה משובחת בטעם פקאן היו תוספת קלאסית למאפה השוקולדי, והותירו אצלנו טעם מתוק עוד זמן רב, גם כאשר יצאנו לדרך ובחרנו לנסוע לירושלים דרך כביש 60 - העולה אליה דרך חברון ובית-לחם והיה אפוף בערפל כבד.

* הכותב היה אורח המקום.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי