בוקר טוב אדמה

ימים אלו של חורף ופריחה ירוקה ממלאים אותי בתמהיל רענן של אושר וכמיהה אל הטבע המתפרץ מכל פינה. לבי הנרגש יוצא אל המרחבים הירוקים בכל יום עבודה אני מייחל לסיים את חובותיי, להחתים כרטיס ולהיות חופשי ומאושר בינות חרגולים וחרציות. רק טבעי הוא שאת סופי השבוע אבחר לבלות בטיולים רגליים במרחבים הירוקים עם אנשים אהובים.

השבוע הצטרפה לשיטוטי חברת ילדות שביקשה לחלוק איתי ארוחת בוקר, טיול צהריים חורפי בהר חורשן ואת לבטיה באשר למעבר למגורים משותפים עם בן זוגה, לאחר שהם יוצאים יחד כשנה. בחרנו להפגש בביסטרו אדמה בזכרון יעקב, באמצע הדרך בין המרכז הסואן שהוא ביתה לצפון הפרוע והירוק שלי.

המסעדה נפתחה לפני כשנתיים בגבעת זמארין, השוכנת מעל יקב כרמל המיתולוגי ואשר עליה החלה ההתיישבות בזכרון יעקב. אזור זה עובר שחזור נרחב ומיועד להמשיך את הטיילת המפורסמת של זכרון כמרכז אנין של מסעדות וספא. המבנה העתיק שהפך למסעדה, שימש כאורווה לפני עשרות שנים ואז ננטש ועמד בשיממונו עד למתיחת הפנים העמוקה שעבר לאחרונה. לצד המבנה העתיק נבנתה מרפסת שמש מעוצבת ולה קירות זכוכית הצופים את גינת התבלינים שבחוץ.

בחרנו לשבת בשולחנות האלון שבמרפסת ולהנות מהאור הטבעי הנעים. חשבנו כי פנים המסעדה החשוך יותר ניחן במזג רציני ומתאים יותר לארוחות כבדות או לפגישות עסקים הדורשות אינטימיות ושקט. בחרנו לחלוק את ארוחת הבוקר המורחבת (118 ₪ לזוג, 65 ₪ ליחיד), הכוללת את ההיצע המוכר של גבינות, לחם, מתבלים, ירקות, חביתה עם תוספות וכמובן שתיה חמה וקרה.

הערך המוסף של הארוחה המוצעת באדמה מגיע מכמה כיוונים. ראשית, יחד עם הארוחה מוגשת כוס של יין לבן משובח המשמח לבב אנוש והופך בוקר טוב ליום מצוין. אנו התכבדנו בבלנד המרענן מיקב 'טוליפ', המשלב באומץ בין סוביניון בלאן לגוורצטרמינר ומפיק יין ייבש, כיפי ובצבע החציר, טעמו פירותי פרחוני וניחוחו כשל צימוקים לבנים.

מנת האלכוהול עזרה לקרב לבבות, והשיחה בדבר בעד ונגד חיים משותפים אל מול חיי רווקות נטולי מחויבות והתחשבות כלחה. מגוון התוספת המוצעות לחביתה נדיב ומגוון: אני בחרתי להוסיף לביצים שרימפס ועשבי תיבול, ובת לוויתי בחרה בפרמז'ן ועגבניות מיובשות. החביתות נעשו כהלכה והוגשו חמות מאוד ועסיסיות על צלחות טרה קוטה לצד עלי בייבי רעננים. כלי החרס האדמדמים שימשו גם להגשת שאר מרכיבי הארוחה, החל בסלט הירקות שנקצץ עבורנו והוגש בקערה אישית, דרך מגש לחם החמוציות וזרעי הדלעת וכלה בשלל המתבלים והגבינות.

לשולחן הוגשו רוקפור מגוררת, גבינת פטה מחלב פרה אותה הוספנו לסלט הירקות הרענן, טפנד עגבניות מיובשות, גבינת שמנת ועירית ומתבל שמן זית וחומץ בלסמי. הוגשו גם ממרח של גבינת שמנת ועגבניות מיובשות שנראה לנו מיותר לצד הטפנד, וגם קערית גבינת קוטג' שלא מצאנו לה שימוש. חשבנו כי מוטב היה לו היו ממירים את הללו בסלט אבוקדו, בדגים כבושים או במתבל מסעיר קצת יותר. הגבינות והמתבלים הוגשו בצלוחיות משותפות אותם חלקנו בלי לריב, והיוו הזדמנות טובה להבעת דעתי שידידתי הוותיקה מוכנה לחיי שיתוף וחלוקה. היא השתכנעה ושלחה מסרון נרגש לאהובה: "סבבה, תתחיל לחפש".

לאחר שכילינו את היין הזמנו מיץ אשכוליות סחוט, ויחד איתו ביקשנו לקבל את מנת היוגורט והגרנולה הכלולים בארוחה. היוגורט ניצוק לתוך כוס זכוכית ומעליו פוזרה גרנולה עשירה ודבש, והיווה סיום נחמד לארוחה. גשם החל לרדת והקיש על הגג, ואנו החלטנו להישאר עוד זמן מה עד שייפסק. ברוח הביחד הזמנו עם השתיה החמה (חליטת עשבים טריים מהגינה לגברת המתמסדת ואספרסו עבורי) וקרם ברולה (30 ₪) אותו התכוונו לחלוק. הברולה הגיע גם הוא בכלי חרס יפה וטעמו היה טוב ועשיר, אם כי היה קטן למדי למחיר שנגבה עבורו.

כשיצאנו אל הסמטה הרטובה, עלה באפינו ריח של גשם מהול בריח פריחה צהובה הנישא אל הגבעה מהשדות הפזורים מכל עבר. שמנו פעמינו את הרכב בדרכנו להליכת צהריים שאננה בהר הירוק תמיד, הר חורשן.

* הכותב היה אורח המקום.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי