פינה בראש ויין בפה

בית האבן הנדיר של משפחת פרידמן גידל שבעה דורות של חלוצים. ראשון היה יוסף פרידמן, ממקימי המושבה החקלאית גיאוני שהפכה לימים לראש פינה. יוסף נודע ביוזמות החקלאיות שטיפח בחצרו ובפרט באתרוגיו המשובחים. שלושה דורות אחרי, בבית אשר בחצרו עדין גדלים עציו, נילי היתה לחלוצה בהקמת חדרי ארוח כפריים המוכרים היום לכולנו כצימרים. הבת שירי נטלה על עצמה כבר בגיל 17 את ניהול המטבח ששרת את האורחים. מבקר מסעדות שהזדמן למקום נפעם מהבישול רב ההשראה, זיהה את הכישרון של הנערה ושלח אותה אל מסעדת קוט-ד'אור בעלת שלושה כוכבי מישלין להתמחות במטבח צרפתי. שלוש שנים מאוחר יותר, ורק בת 20, הפכה השפית שירי את המסעדה המשפחתית למוקד משיכה לאניני טעם שרצו לטעום מרזי הנובל-קוויזין הצרפתי.

 טל הוא בעלה של שירי והצטרפותו לפרידמנים היא רק טבעית. טל חרט על דגלו להפוך את הגליל למוקד תיירות יין בין-לאומית. הוא רואה ביקבי הבוטיק הגליליים, בנופים הפראיים ובמזג האוויר הנוח את התכונות המושלמות להעלות חבל זה על מפת העליה לרגל של תיירי היין לצד חבלי בורדו, נאפה ומנדוסה. מתוך אהבת אמת ליין, בסבלנות ובכשרון הוא הקים בר וחנות יין הפועלים כמרכז תרבות ומידע לחובבי שיכר הענבים. כאן תוכלו לשתות יינות מיוחדים ומפתיעים, למצוא מידע מקיף על יקבי האזור, ולתכנן טיול מיקב ליקב שיכלול טעימות, הסברים ואם ייטב ליבכם גם הסעה שתשיב אתכם למחוז חפציכם שיכורים, מאושרים וללא שלילה לשנתיים. 

זהובת השיער ואני הגענו לארוחת בוקר במסעדה המשפחתית פינה בראש בשישי סתווי. התיישבנו בחצר האבן תחת תאנה רחבת עלים והזמנו ארוחת בוקר זוגית (110 ש"ח לזוג). ארוחת הבוקר הוגשה תוך דקות על טס נחושת רחב, בקעריות חרס בעבודת יד אשר כל אחת בעלת אופי משל עצמה. ההיצע בקעריות היה מהנדיבים שנראים על שולחן ארוחות הבוקר וכלל שני סוגי דגים מלוחים, סלט טונה, לבנה, פטה וגבינה מסוג קממבר, כולן תוצרת בית ומחלב עיזים, חמאה מתובלת, גבינת שמנת וזיתים, ריבת חבושים וקערת סלט גדולה. לחם דגנים ביתי הוגש בסלסילה ונתבקשנו לבחור את אופן הכנת הביצים החביב עלינו (בשבילי עין, עבורה אומלט עם פרמזן ועשבי תיבול, בבקשה). הכל היה טעים, מפנק ונעים. עננים אפורים החלו להתעבות בשמים לקראת הגשם הראשון לשנה זו. אנו ניפגש איתו בדרכנו הביתה. גולת הכותרת של ביקורנו הגיעה רק לאחר הקפה המצוין כאשר הקיבה הייתה מרופדת כדבעי, והשעה נהפכה לשעת צהריים. עברנו משולחננו הפונה פני אל דמשק, אל בר היין המהודר ששוכן במבנה קשתות גבה תיקרה. הפקדנו את עצמנו בידיו האמונות של טל אשר הנחה אותנו במסע יין גלילי בעזרת כוס בורדו שהיתה לנו כלפיד האש.  

ראשית נמזג לכוסותינו הנוצצות יין לבן חצי יבש מענבי סוביניון-בלאן מיקבי גוסטאבו אנד ג'ו שבכפר ורדים (34 ₪ לכוס). באופן מפתיע לצד בוקה של פירות טרופיים כמו פסיפלורה ופג'ויה נושא היין ארומה מעושנת המעניקה לו מורכבות. היין אינו אופייני לזן ומסעיר בניגודיות בין הקלילות הפירותית לעומק העשני שנרכש מיישון בחביות אלון קלויות. אחריו טעמנו 'אור' מיקבי שטרן האהובים עלי מאוד (31 ₪ לכוס). ליין החמצמץ טעם מרלו דומיננטי וארומה של תבלינים שהתפתחה במהלך 13 חודשים בחביות אלון צרפתי ואמריקאי. גם אם אין זה היין החביב עלי ביותר מבית מדרשו של שטרן (נסו את 'רותם' או את 'יונתן' המשגעים) הרי שמדובר ביין נעים המזכיר יינות אטלקיים קלאסיים.

יין ברברה 2007 של יקבי רמות נפתלי היה קפיצת מדרגה (40 ₪ לכוס). הענבים שמגודלים בכרם הביתי ביבול נמוך מניבים יין בעל ספקטרום טעמים יוצא דופן שנע על הציר שבין פירות אדומים, שזיף מיובש, ציפורן וניחוח עשני קל. בכל טעימה השתנה מוקד הטעם של היין ונדמה בפינו כיין אחר.

לקינוח לגמנו את יין האספרנסה, התקווה, של משפחת יצחקי המפעילה של החווה הטיפולית כפר תקווה בקרית טבעון ובה יקב הבוטיק טוליפ המספק לחוסים ולמשפחה גאווה בזכות הפרסים שהם קוטפים על היינות (28 ₪ לכוס). אספרנסה הוא יין בסגנון פורט מענבי קברנה סוביניון בשלים מאוד. הוספת כהל ענבים הפסיקה את התסיסה ושימרה את המתיקות הטבעית של הענב. שלוש שנים בחביות עץ אלון צרפתיות של רמי מרטין בהן יושן קוניאק XO העניקו לפורט ארומות וטעמים של קוניאק משובח. צבעו אדום חום והוא מאופיין במתקתקות נעימה המשאירה סיומת ארוכה של דבש, פירות יבשים, תותי יער וקרמל.

ארוחות בוקר משובחות הן דבר מפנק. אבל למצוא בר יין הפתוח מהבוקר ומאפשר ליהנות מכוס יין מכל אחד ממאות היינות שבו, וסומלייה שידע לכוון את כוס היין הבאה לטעמכם זה באמת נדיר. הגענו אל פינה בראש לסעודת הבוקר בציפייה לגבינות עיזים ביתיות, קפה איכותי, שלווה ונוף גליליים. מלבד ארוחה עשירה ואותנטית גילינו מוסד מתפתח של תרבות יין גלילית, משפחה הנושאת את דגל החלוציות והיוזמה מדור לדור ואנשים שפתחו אל ליבם וביתם ובנו מרכז חי ותוסס של תרבות יין ארצישראלית חיה ומתחדש. חיפשנו אתונות ומצאנו אותן, רועות לצד המלוכה.

*הכותב היה אורח המסעדה.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי