המהפכה של שלו ביער

המון מילים נכתבו על 'שלו ביער'. סופרלטיבים עפו באוויר, לקוחות החליפו תעודות זהות, אירועים גדולים כקטנים נערכים במקום (עד 120 איש דרך אגב) אנשים עלו ועדיין עולים לרגל מכל קצוות הארץ ובקיצור – שמה יצא למרחוק.

העיצוב קלאסי ונקי, נברשות אלגנטיות, מפות לבנות, פמוט עתיק בודד על כל שולחן, תנור עצים עצום במרכז המסעדה ועל הקירות תמונות של החברים באגודת השומרים שהתכנסו במבנה העתיק בו שוכנת המסעדה שהוקם אי שם בשנות החמישים ושימש להם למועדון. הבר המרשים עמוס ביינות נפלאים (קרצו לי במיוחד עשרות בקבוקים של יקב דלתון) והמפות הלבנות ישר משרים עליך רוגע קסום ו-night swimming של r.e.m שהתנגן ברקע רק העמיק את הרוגע עת התיישבנו בשולחן פינתי ועיינו בתפריט החדש.

החורף אמנם מגמגם, אבל ב'שלו ביער' החליטו להפסיק לחכות והשיקו את תפריט החורף החדש שזכה לשם – 'המהפכה הצרפתית'. קרוב לשבעים אחוז מהמנות פינו את מקומן למנות חדשות, חלק קטן יותר שודרגו ורק מספר קטן של מנות נשארו כמו שהן. אחת מהן לדוגמא היא הרביולי במילוי שרימפס וכרישה בקרם שומר וזו הייתה המנה בה בחרתי לפתוח את הארוחה. מיכל בחרה בסלט רוקט, אורוגולה, צנוניות ומלפפון בויניגרט לימונים כבושים עם גבינת פטה מטוגנת. שתי הראשונות הן חלק מהתפריט החדש שכולו על טהרת העסקיות והוא יהיה פתוח לעסקים בימים שני עד חמישי מהשעה שש בערב (שעת פתיחת המסעדה). זו הפעם הראשונה שבמקום מוגשות עסקיות ואין ספק שהחידוש מרענן. העסקיות נעות בטווח המחירים של 68 ל-119 ₪ .

הסלט, שמגיע ממחלקת ה-89 ₪ בסופו של דבר עבר אליי כי ירקות הם לא עניין שבשגרה בתפריט שלי ולו הייתי משכיל לבצוע בכל ביס פיסה צנועה יותר של פטה במקום לחסל את כל הקוביות לפני שניגשתי לירקות, ככל הנראה הייתי נהנה ממנו שבעתיים. חוץ מזה מבט העונג על פניה של מיכל אחותי שהצטרפה אלי, לא הותיר מקום לספק – מהרביולי אני אזכה לטעימה בלבד. יודעת מה טוב אחותי – ארבעה רביולי עבודת יד נחו להם בקרם קטיפתי ולימוני. משני צדי הקערה נחו זוג גלדים חרוכים של בצל סגול וזר נבטי חמנייה. הירוק סגול לבן הזה היה נורא יפה למשך ארבע דקות ואז נשאר רק הקרם הלימוני על בסיס ציר פירות ים שנוגב היטב עם לחם המחמצת תוצרת בית שהוגש עם  איולי עגבניות מיובשות ובצל, איולי בצל וממרח פטרוזיליה (כולם, ללא יוצא מן הכלל – מצוינים). גם הלחם, על קליפתו הקשה כמעט ונעלם עד שנזכרנו שיתכן ונזדקק לו בעיקריות ועל כן השארנו זוג פרוסות עבות על מקומן.

בין הראשונות לעיקריות הוגשו לנו מרענני חך בדמות גרניטה חמייקה שזה מעין משקה מקסיקני שמכיל וודקה והיביסקוס. ומשהתרעננו חכינו, הגיעו העיקריות. העסקית שלי, או של מיכל אני כבר לא ממש יודע, הייתה תבשיל לחי בקר ופול ירוק על ניוקי חומוס ביתי (תוספת של 12 ₪ לעסקית של ה89 ₪). טוויסט מדליק על חמין ביתי וטוויסט עוד יותר מדליק על ניוקי. במקום קמח – קמח חומוס. במקום ביצה – טחינה. מעניין. לפני ההגשה עורבבו בתבשיל נענע ופטרוזיליה קצוצות דק דק שרעננו את המנה הכבדה והנפלאה הזו.

העיקרית השנייה מסקציית ה-119 ₪ הייתה שוק אווז על פולנטה בעיטור בלסמי מצומצם בליווי סלק, בצל וקישוא צלויים. הבשר נשר מן העצם על הפולנטה הרכה שזכתה לנגיעות מתוקות של דבלים ומשמשים מיובשים וכל זה נעלם כבמעשה קסמים והותיר רוטב סמיך ועשיר שנוגב למשעי עם פרוסות הלחם שהשארנו על צלחתם מבעוד מועד (כמה שורות פה למעלה, זוכרים?). המנות העיקריות נעלמו במורד גרונותינו בליווי של כוס קברנה של יקבי טוליפ (25 ₪ תוספת לעסקית) לאחות הגדולה ושליש קרלסברג בבקבוק (22 ₪) לאח הקטן. 

לפני הקינוחים לקחנו כמה נשימות טובות והסכמנו פה אחד שכיף לסעוד במקום שלא מאמין בפשרות, שמשתמש בחומרי גלם איכותיים, שמאמין בעבודת יד מקומית ואכן אחרי תחקיר קצר התברר שהמנה היחידה שלא מיוצרת במקום היא מנת הפסטה לילדים. עם זאת, המחירים במקום שפויים עד נמוכים שזה לא רק משמח אלא גם מאפשר ליותר סועדים ליהנות ממטעמיו של השף המוכשר בצלאל אליאב. ואז הגענו לתחנה הסופית והמתוקה. הקינוחים בעת הזמנת ארוחה עסקית עולים 25 ₪ האחד ומאחר ובמקום מועסקת קונדיטורית יצירתית במיוחד – אין במקום תפריט קבוע והקינוחים משתנים ללא הרף. אנחנו זכינו לטעום ברולה הורצ'טה שהיה ללא ספק הברולה הכי מיוחד שיצא לי לטעום – המרקם של הקרם לא היה חלק כתמיד, אלא גושי משהו כיון שבתערובת עורבב אורז שנקלה היטב בתנור ובושל בחלב, קינמון ווניל. השריפה העליונה הייתה אחידה והמעטה הקריספי היה דקיק ומושלם. הברולה הגיע כשעליו מקל קינמון מעשן. מצפון לברולה, נח על שולחננו הקינוח השני שחתם את הארוחה – עוגת גבינה שצמרתה רוטב שוקולד מריר עשיר, תחתיתה בצק רולדה ולצידה על הצלחת סירופ פירות יער וגבעת גרניטה פסיפלורה. כן, זה מושלם וטעים כמו שזה נקרא. אחרי הקינוחים עזבנו בעצב את המקום ואיחלנו לעצמנו עוד המון ארוחות מדהימות כמו זו שהתחלנו לעכל ול'שלו ביער' שהמהפכה הצרפתית שלהם תצליח לפחות כמו המקורית. יש למה לחכות.

*הכתב היה אורח המקום

*רוצים גם אתם לאכול ב'שלו ביער? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי