הקסם של אביחיל

ביציאה מקניון מלחה בשעה שרוב החנויות כבר עמדו להיסגר, תקף אותי רעב עז מהסוג שאף דוכן ב"קומת המזון המהיר" – כפי שהיא מכונה במפות הקניון – לא יוכל להשביע. נזכרתי ששמעתי שמאז ביקורנו האחרון במקום החליטו בקפה אביחיל להוסיף לתפריט מנות טאפאס. לכן, שכנעתי את בת-זוגי שאין דרך טובה יותר לסיים את הערב מאשר ארוחה בה לא נאלץ להתפשר על המנות שנחלוק. מאחר שאני שומר פינה חמה בלב למאפיית אביחיל הותיקה ובעיקר לדני שהוא המנהל ורב-האופים, קיוויתי שההימור על טאפאס בקפה, המנוהל על-ידי ביתו של דני – גליה, יתברר כמוצלח. חרף השעה, גילינו עם הגיענו שהמקום היה הומה, והאוכלוסייה בו מגוונת ונעה בין זוג בדייט לאם ובנה שקפצו מבית שכן בפיג'מה כדי לקנות קצת פסטה ארוזה למחר.  

התפריט בקפה אביחיל כולל מנות קלאסיות של מסעדה חלבית – מגוון גדול של פסטות, פוקצ'ות, פיצות, סנדוויצ'ים ומרקים. כמו-כן, ישנם מאפים טריים תוצרת בית, שלל סלטים מיוחדים ועסקיות דגים המציעות ארוחות מלאות שמרכזן מנות דגים משתנות. החידוש המרכזי הוא אגף הטאפאס שכולל מבחר לא מבוטל של מנות, המגיעות בגדלים קטנים יחסית. כל מנה עולה 22 ₪, אך אם תחליטו להזמין שלוש מנות תשלמו 60 ₪ ותקבלו כבונוס לחם ומטבלים. שיגרנו אל המלצרית החביבה את רשימת הדרישות והצבנו בפניה אולטימטום – מה שחם שיצא! 

לפני שהספקנו לעכל את הבחירות שעשינו, החלו להגיע לשולחן המנות. ראשית, חשוב לי להדגיש שלמרות התואר טאפאס, לא מדובר במנות קטנטנות, אלא יותר בכיוון של חצאי מנות. מנת הכרובית המטוגנת כללה פרחי כרובית שצופו במעטפת של פירורי לחם וטוגנו בשמן עמוק. סלסה של שום ועשבי תיבול שהגיעה עם הכרובית גרמה לי להתבסס עוד יותר בעמדתי הנחרצת שמדובר בירק שאין לו זכות קיום, אלא בטיגון עמוק. במקרה של הכרובית בקפה אביחיל, היה מדובר באחת מן המוצדקות שבכרוביות. הזמנו גם תערובת של גבינות שונות שצופו בבצק בירה וטוגנו אף הן בשמן עמוק, שהיו חביבות אמנם, אך לא מהנות כמו הכרובית. התרשמנו מאד מפטריות שמולאו בתערובת פסטו איכותית, צופו במעטפת פריכה והוגשו בתוך רוטב עשיר של שמנת.  

המשכנו, עוד באגף הטאפאס, עם שיפוד עץ עליו ננעצו קוביות עבות של דג ים, שתובל בתערובת תבלינים שהייתה קצת מלוחה ופשוטה מדי לטעמי, על אף שהדג נצרב על הפלנצ'ה במומחיות רבה. מעל לכולן בלטה צלחת של פרוסות סלמון בכבישה ביתית – מעין גרסת כלאיים של סשימי וגרבדלקס. הסלמון היה נא לגמרי, נאה ביותר ובעל ברק שהעיד על חומר גלם משובח. הוא נכבש בתערובת עדינה מאד של שמן זית ותבלינים, שפינתה מקום לטעם הטבעי והמעודן של הסלמון. מכיוון שהזמנו טאפאס כה רבים, זכינו ליהנות מלחם ומבטלים. ניתן היה לצפות שההתמקדות בטאפאס תוביל להזנחת המטבלים הקטנים, אך לא כך. הלחם, הכלאה אוורירית בין ג'בטה לפוקצ'ה, שימש אותנו נאמנה לבחינה מקרוב של כל אחד מהסלטים המשובחים. היו שם טחינה מצוינת, פסטו כהלכתו, ממרח זיתים ירוקים בהיר אך מלא טעם, סלסת עגבניות חריפה וסלט חצילים קלויים ועגבניות שהיה מעושן ומתובל כראוי. כמות הטאפאס הגדולה וגם הלחם אמנם נתנו את אותותיהם, אך הרעב עמד בעוז בעודו סופג את הטאפס, ולכן הזמנו מנה גדולה אחת. בחרנו בפסטה – פנה ברוטב פסטו (44 ₪), שעד כה לא אכזב אותנו. לשמחתנו, לפסטה הטעימה ורוטב הפסטו צורפו שלל צנוברים קלויים, פטריות מטוגנות וגבינה בולגרית מגורדת והיה מדובר במנה גדולה וטובה עד מאד.   

סיימנו את הארוחה בסופלה שוקולד (33 ₪) שנאפה במקום ולצידו גלידת וניל. הסופלה הגיע עם מעטפת חיצונית קשיחה ותוך נוזלי, לוהט ומשגע, שאצר בתוכו להפתעתנו גם קוביית שוקולד לבן שנמסה. על השילוב בין סופלה גועש ולוהט שכזה לגלידת וניל אין צורך להרבות במילים, אבל בקפה אביחיל היה בו קסם מיוחד. כדי לא למהר ולקום, שתינו גם אספרסו כפול (11 ₪) וחליטת במבוק (15 ₪) שנבחרה מתוך מגוון גדול שמוצג לראווה על דלפק. 

חרף שמו, קפה אביחיל הוא לא בית קפה אלא מסעדה שמציעה תפריט חלבי עשיר למדי. ההחלטה לצרף למנות הרגילות תפריט טאפאס, מאפשרת להרכיב ארוחה ממבחר גדול של מנות קטנות, ובכך להתוודע במגוון דרכים לקסם המיוחד והביתי שיש במקום ובאוכל המוגש בו.

* הכותב היה אורח המקום

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי