סטייק טוב לא צריך להטביע ברוטב. מלח, פלפל ונתח בשר משובח, זה כל מה שצריך. את השיעור הזה למדתי על בשרי במסעדת Medzzo. שם, מול חניון יאכטות וים בלתי נגמר, אכלתי סטייק נטו. וזה כל מה שהייתי צריך.
על הסטייק והשיעור המאולתר אחראי השף איאד אגבריה. אם ברזומה שלכם יש ארוחות ב'כחול', 'Frame' ו'פרידה' המיתולוגית, סביר להניח שאיאד היה זה שעמל במטבח. בסטייקים הוא חזק, אבל לא רק. כך הוא העיד על עצמו, כך נוכחנו מ' ואני לדעת הרבה לפני הסטייק.
כשלגמנו מקוקטייל הקיר רויאל (36 ₪ לכוס) לפתיחה, אחת היאכטות הרימה עוגן ויצאה ללב ים. בשולחנות לידנו התערבבו שפות זרות עם עברית מוכרת. מרגיש כמו חו"ל באמצע יזראל. שולחן עם נוף למרינה הופך רומנטי גם בלי להתאמץ, אבל האור העמום, הנרות על השולחן והעיצוב החמים רק עזרו להעצים את התחושה.
החלטנו גם אנחנו להרים עוגן ולצאת לדרך. טרין כבד עוף (47 ₪) היתה הבחירה הראשונה בין הראשונות. מוגש עם קונפי תאנים וצנימים, הטרין היה נהדר לפתיחת התיאבון. אשתי לעתיד הסתדרה יפה עם קרפצ'יו פילה בקר (49 ₪) שהגיע גם הוא עם צנימים, ותובל בשמן זית, חומץ בלסמי ופרמז'ן. ניצלתי בעורמה צנים וחצי משלי כדי לגנוב גם קצת קרפצ'יו, ושילמתי בפעולת תגמול שחתכה ללא רחמים בכבד עוף שלי. הסכמנו על שביתת נשק ועשינו שולם כשחלקנו את לחם הבית (18 ₪) שנאפה במקום והיה חם, פריך והשתלב בול עם המנות.
חוץ מאנגלית טובה, צוות המלצרים נראה בעל מיומנות ידע רב, וגם זה מרכיב חשוב בחוויה של סועד. לא סתם המקום שומר על רמה גבוהה כבר 10 שנים מאז הקמתו - גיל מופלג למסעדה, בהתחשב בקצב התחלופה המוכר בתל אביב והסביבה. את ההכשרה של המלצרית שלנו הרגשנו בהסבר המפורט על המנות והיין, בחיוך שאסור לקחת כמובן מאליו וגם ברגישות לקצב הארוחה האישי שלנו. את הערך המוסף של הצוות קיבלנו בדמות סורבה פסיפלורה, כמחווה שירותית, להעברת הטעם ומעבר למנה הבאה.
לגמנו מכוס 'גוורצטרמינר ירדן 2008' (29 ₪) של יקבי רמת הגולן, כשמנה גדולה ועשירה של רביולי בטטה (56 ₪) הונחה על השולחן. רוטב שמנת ועשבי תיבול עטף את הרביולי בריח מעורר תיאבון ובטעם שעומד בהבטחה. כאמור, גם סטייק היה שם, ולא סתם סטייק. אנטרקוט אנגוס 300 גרם (114 ₪), עם רוטב שמנת ופטריות בצד (ניתן לקחת צ'ימיצ'ורי במקום). העסיסיות עשתה את העבודה, המלח והפלפל נתנו את הטוויסט.
בזמן המנוחה התעניינו באגף הפרטי של המסעדה, שהיה סגור באותה שעה. שיחה קצרה עם אנשי המקום הבהירה שמדובר בלאונג' שנפתח (או נסגר, אם תרצו) לצורך אירועים פרטיים (70-100 איש). חלל המסעדה כולו, כך הוסבר לנו, הוקדש לא פעם גם לחתונות ואירועים אחרים, עד 450 אורחים. גם השף אגבריה יעמוד לשירותכם בכל אירוע - התפריט יותאם לאופי החוגגים (מבחינת כשרות וגם טעם), גם על מנות מיוחדות ושינויים אחרים בתפריט יש על מה לדבר.
בהפסקה הקצרה שלו מהמטבח, השף אגבריה כיבד אותנו בשיחה על אוכל, אבל לא רק. כשהפך לשף של 'Medzzo', לפני כשנה וחצי, עבר תפריט המסעדה שינוי לא קטן. אגבריה הכניס את הטאץ' האישי שלו, כגון פירות הים שנחשבים למומחיות שלו ועוד מנות רבות מהמטבח האיטלקי. אז מה הסוד? "אנשים אוהבים מנות פשוטות וטעימות", הסביר השף. רוצה לומר: עזבו אתכם משמות מסובכים ועיצובים חדשניים על הצלחת. בשורה התחתונה - אנשים יחזרו בגלל הטעם. פלצניזציה של האוכל עלולה לגרוע הרבה יותר מאשר להוסיף.
מוס שוקולד (33 ₪) ועוגת גבינה בשילוב קדאיף (33 ₪) נבחרו לקינוח. קפה הפוך בצד אחד, תה עם נענע בשני ועוד מבט לעבר המרינה לפני שחוזרים לחיים הפשוטים שמחכים לנו בבית. יאכטה אחרת כבר תפסה מזמן את מקומה של זו שהפליגה לעבר האופק. גם אנחנו הרמנו עוגן והפלגנו בחזרה לחיים בתל אביב. גם שם אנחנו לא צריכים תיבול מאסיבי. קצת מלח, קצת פלפל. פשוט. זה באמת כל מה שצריך.
* הכותב היה אורח המקום.
* רוצים גם אתם לאכול ב-Medzzo? לחצו כאן וקבלו קופון שווה מיוחד.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת