טאבולה – עשינו עסק

שעות הצהריים ברחוב הנשיא בהרצליה פיתוח, עצי הפיקוס האדירים מצלים על הבתים היפים ומכוניות עם לוחיות דיפלומטיות מפוזרות לאורך הרחוב‫. בתוך האווירה המהודרת הזו שוכנת מסעדת טאבולה האיטלקית - מוסד הרצלייני ותיק שהוקם על חורבות מסעדת ספארי המפורסמת‫.  אני ואבא שלי  הגענו לנסות את התפריט העסקי שמציעה המסעדה ולדבר קצת עסקים בעצמנו‫. המסעדה‫ רחבת ידיים ומציעה תפאורה מתאימה לכל סוגי המפגשים: שולחנות קטנים ורומנטיים בפינות אפלוליות וחבויות, תאים גדולים ושטופי שמש הפונים לרחוב ואף שולחנות סעודה גדולים המתאימים לישיבות דירקטוריון של אנשי עסקים כבדים יותר מאיתנו. 

חלל המסעדה מחולק בתבונה על ידי גזעי עץ גדולי שיוצאים מהרצפה ובתוך המסעדה מפוזרים בקבוקים רבים של יינות ירדן ‫- יין הבית‫. יש במסעדה אלגנטיות קלאסית ‫, ככל הנראה בגלל המפות הלבנות הארוכות‫, המוזיקה האיטלקית השקטה וכמובן חסרונם של מיני הפיצ‫'פקס השונים שמוצאים בדרך כלל במסעדות איטלקיות‫: מקינטות ישנות‫, בקבוקי קיאנטי גדולים‫, מנדולינה, וכל מיני מזכרות מקרטעות שהבעלים הביא מהטיול האחרון לטוסקנה, וכמובן לא שכחנו את התמונה בשחור לבן של איש בכובע מצחיק עם פה מלא ספגטי‫, כל אלו לא נמצאים בטבולה, אולי בניסיון לא להסיט את תשומת הלב של הסועד מהאוכל עצמו.

התיישבנו באחד התאים שבחוץ ומיד הגיעו לשולחן שתי פוקאצ‫'ות חמות‫. הן הגיעו בליווי שמן זית טעים ובלסמי‫. התפריט העסקי בטאבולה מחולק לשלוש רמות מחיר‫, לפי מחיר המנה העיקרית‫. באופן עקרוני‫, ניתן להזמין עם הארוחה העסקית גם כוס יין הבית בתוספת של 15 ₪, מחיר הוגן לכל הדעות,‫  אך מכיוון שרציתי להרשים את אבא שלי‫, הזמנתי לנו שתי כוסות יין א‫דום מהמבחר הגדול של המסעדה: כוס קברנה סוביניון של גמלא (34 ₪) וכוס מרלו של ירדן (35 ₪). הלחם והיין היו שילוב כל כך טוב שנזכרנו להזמין את שאר הארוחה רק כשהמלצר החביב הזכיר לנו את הצהרות הרעב הנחרצות שהבענו בפניו כשהתיישבנו.

למנה ראשונה הזמנו מנת גלילות חצילים ומנה שנקראת פפרוני ריפאני. גלילות החצילים הגיעו במילוי ירקות, אפויות ברוטב נפוליטנה עם גבינת מוצרלה מעל. הפפרוני ריפאני הם למעשה גם גלילות, רק של פלפלים במילוי גבינת פטה ומטוגנות בציפוי פריך. שתי המנות היו עשירות מאוד ומלאות בטעם והגיעו מהר מאוד עם הזמנתן. 

פגישת העסקים שלי לא התקדמה לכיוון אליו כיוונתי. כל מה שאבא שלי רצה לדבר עליו הוא אוכל ויין ונזכרתי במשפט ששמעתי פעם מבחורה איטלקייה: "הישראלים הם העם הנוסף היחיד שאני מכירה, חוץ  מהאיטלקים, שמדברים על אוכל אחר בזמן הארוחה", כל כך נכון..

המנות העיקריות לא אחרו לבוא אחרי שפינו את צלחות המנות הראשונות. החלטנו ללכת על דרגת המחיר הבינונית (79 ₪) והזמנו ניוקי ברוטב ארבע גבינות עם עוף ואווז מעושן ולזנית בשר ותרד. הניוקי היה טרי ומוצק והיה מכוסה ברוטב שבנוסף לארבעת הגבינות היו בו עגבניות מיובשות והמון בזיליקום. הלזניה המעולה הגיעה בתבנית קטנה ורותחת, ישר מהתנור - עשירה מאוד ברוטב עגבניות ובשמל והבשר הטעים שטוגן כהלכה, ממש התפורר מבין שכבות הפסטה העבות..

לאחר שפינו את הצלחות העיקריות פנינו לשתות זוג כוסות אספרסו  ומנת טירמיסו - בנוסף למשקה קל, עם הארוחה העסקית מגיעה גם כוס קפה או מנה אחרונה. הטירמיסו סגר את סיפור הארוחה בצורה יפה והותיר אותנו יושבים עוד דקות ארוכות מול מפת שולחן לבנה, נהנים משמש הצהריים החמימה וממצעד מכוניות היוקרה שמסתובבות לאט בכיכר. 

רוצים גם אתם לאכול בטאבולה? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכותב היה אורח המסעדה

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי