מסריק החורפית שלי

די במספר ימים, או אפילו ערב אחד של קרירות ירושלמית, כדי לעורר בי את הצורך באוכל של חורף. גם אם ידוע לי שמזג האוויר המתעתע יבטיח לילות קיציים גם בדצמבר, תחושה עמומה שכבר לא ניתן להסתובב בירושלים בלילה בחולצה קצרה, שלחה אותי לחפש דברים מהבילים. למזלי, בת הזוג שלי לא צריכה תירוצים בשביל לקבוע שקר בלילה, וממש לא היה קשה לשכנע אותה שלא נוכל לשרוד בלי מרק לוהט ואוכל איטלקי. לצורך כך שמנו פעמינו לעמק רפאים ולמסעדת מסריק, הזכורה לטובה כמוסד ירושלמי ותיק שכיום מבטיח לספק אוכל איטלקי איכותי. 

בתוך המסעדה החמימה התרשמנו מהתמהיל שמאפיין ערב בעמק רפאים – זוג בדייט, מספר אנשים עם לפטופים שרק באו לקפה ועוגה, משפחה בחגיגת יום-הולדת ואיך אפשר בלי הבחור שבא עם ספר תלמוד לקצת גמרא על קערת מרק? הלכנו עם התלמיד החכם והזמנו שני מרקים, מרק עדשים ומרק פטריות (31 ₪ כל אחד), שהגיעו במעין סירי חרס קטנים וצבעוניים. מרק העדשים היה מעניין – עשיר בעשבי תיבול ובעל חמצמצות עדינה. אולם, מרק הפטריות ענה בדיוק על הציפיות. הוא היה סמיך, מתפוצץ מטעמי פטריות ממספר סוגים ובעל חריפות עדינה אך עוקצנית, את המבחן החשוב ביותר של המרק עברה מסריק בהצלחה מרובה – אין דבר ששנוא עלי יותר ממרק שמגיע פושר, ואילו המרקים כאן היו בדיוק בטמפרטורה הלוהטת דיה כדי לחמם את הגוף והנפש, מבלי לשרוף את הלשון. כמנת פתיחה (אם נתעלם לרגע מהמרק) הזמנו פטריות בצ'ילי הדרים (44 ₪). קיבלנו צלחת ועליה שלל פטריות צלויות שהשתכשכו ברוטב של שמנת וצ'ילי, עם טעם לא תוקפני מדי של תפוזים. ציפינו את הפטריות הטעימות ברוטב והן נעלמו במהרה. לחם הבית (12 ₪), שהגיע עם גוש חמאה צהובה, סייע לנו במלאכה החשובה של מירוק הצלחת בה שכנו הפטריות.  

כדי לאזן את המנות הכבדות שהזמנו להמשך, הלכנו על סלט קיסר (49 ₪). התבדינו, שכן הסלט עצום, והוא כולל חסה, אגוזי מלך וקרוטונים ביתיים שעליהם רוטב עדין על בסיס מיונז מועשר בהרבה לימון. מדובר בסלט שיכול לשמש ארוחה בפני עצמו, ולכן קצת התחרטנו שהקצנו לו יותר מדי מקום בבטן. זאת, בעיקר בגלל המנה הבאה – רביולי צנוברים (58 ₪). דבר ראשון, למיטב ידעתי על נתון אחד יש קונצנזוס – צנוברים זה דבר טעים. שנית, דמיינו לעצמכם רביולי מגודלים, מלאים בגבינת ריקוטה וצנוברים שנטחנו גס, ועליהם רוטב של שמנת מתוקה, תבלינים ואיך לא - פרמזן. אכן, זה טוב בדיוק כמו שזה נשמע, ומבחינתי מנה חורפית מנצחת. השילוב בין מספר מרכיבים פשוטים הצליח להניב תוצאה שהיא לא רק טעימה, אלא מוסיפה טעם חדש לשגרת המילויים הסטנדרטיים שניתן למצוא בעולם הרביולי. אכלנו גם פטוצ'יני אליו אוליו כרישה (53 ₪), שכלל פסטה מאיכות משובחת ברוטב של שמן זית, עגבניות מיובשות וכרישה. השילוב בין הכרישה לעגבניות המיובשות מניב מנת פסטה טעימה ולא כבדה. אולם, הכמות של שני המרכיבים העיקריים הייתה כה רבה, עד שנאלצנו לצערנו להותיר בצלחת כרישות מיותמות ועגבניות עזובות.  

מאחר שמדובר במסעדה חלבית וכשרה, ידענו מראש שלא נוותר על קינוח, והלכנו על עוגת מוס גבינה עם תותים וקדאיף (32 ₪). לשמחתנו, מוס הגבינה היה אוורירי ומתוק במידה הנכונה. השילוב עם שבבי שערות קדאיף קראנצ'יות ותותים מתוקים, הזכיר לנו גירסה משובחת במיוחד למעדן הילדות האהוב – 'דניאלה'. סיימנו את הארוחה עם אספרסו כפול (10 ₪) וחליטת תה איכותית מתוך מגוון עצום שהונח בפנינו (12 ₪).

יצאנו ממסריק בתחושה של הישג – המטרה הושלמה, ארוחה חורפית בערב ירושלמי, עם אוכל מצוין. יותר מכך, שמחנו לצרף את רביולי הצנובר לרשימה האקסקלוסיבית (אך די ארוכה) של מנות שרק בשבילן שווה להגיע במיוחד למקום ספציפי.

*הכותב היה אורח המסעדה

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי