דאללה לה בוקה

בכל שנות הזוגיות שלי, ויכוח תמידי מעיב על האוטופיה – מהו האזור בעולם שיעמוד בראש רשימת יעדי הטיול הבאים בתוכניות (או יותר נכון בדמיון) שלנו. למרות שלבחירה אין שום השפעה אמיתית על שמץ מרכיביה של המציאות, אני מתעקש על בכורה לכל אזור באסיה, בעוד בת זוגי, משום מה, נעולה על דרום אמריקה. ומה ההסבר שלה לבחירה – האוכל הדרום אמריקאי דווקא. כדי לזכות ביתרון, ולו באופן זמני, החלטתי לספק לה, כבר עכשיו, טעימה מהמטבח של מדינות אמריקה הלטיניות, וקיוויתי שקפיצה למסעדת 'לה-בוקה' בירושלים תעשה את העבודה.  

מי שלא ביקר בשנים האחרונות בעמק רפאים בירושלים, ודאי אינו יודע ששם המקום כבר ממש לא הולם אותו. השדרה הראשית בה נמצאת הכניסה ללה-בוקה הומה בני אדם – רובם תיירים – וכמות המסעדות (כולן כשרות כמובן), מסחררת. לה בוקה נהנית מיתרון אסטרטגי, שכן היא ממוקמת בקומה העליונה של בית אבן ירושלמי, ולא על הרחוב עצמו. חלל המסעדה הגדול מחולק למספר אזורים, כשהמושך בהם הוא המרפסת הסגורה שערוכה כבר לימי החורף הקרים. את הארוחה פתחנו, כפי שעשו רוב הסועדים במקום, בכוס צוננת של סנגריה מתוקה תוצרת בית (26 ₪). 

התפריט כולל מגוון מנות נרחב, ולמעט חריגות ספורות נאמן כולו לקו דרום אמריקאי אחיד. משמעות הדבר היא, כמובן, מבחר גדול של מנות בשר, אך לצידן ישנן גם מנות דגים ואופציות חביבות עבור צמחונים. נוסף על התפריט הקבוע, יש במקום תפריט ספיישלים, בו – כפי שהסביר לנו אחד המלצרים – מככבות מנות הדגל של השף. השאיפה היא שמנות אלה יהיו זמינות מדי ערב, כך נאמר לנו, אך בשל העובדה שהן תלויות במרכיבים ספציפיים שהשף אינו מסכים להתפשר על איכותם, גורם ההפתעה משחק בכל זאת תפקיד. 

מיד לאחר שהזמנו הוגשה לנו פוקצ'יה לוהטת תוצרת המקום, שלוותה במטבל אבוקדו ומחית של שעועית שחורה – שבישרו את האופי הלטיני של הארוחה הצפויה לנו. לצדם, באופן לא מפתיע הופיעה גם נציגות מקומית, טחינה ירוקה וטעימה. כפי שגילנו בהמשך, המנות במקום אינן רק דרום אמריקאיות, אלא שילוב של סגנונות לטיניים עם השראה ים תיכונית.  

המנה הראשונה שקיבלנו, מאגף הספיישלים, הייתה כבד אווז (69 ₪). פרוסות כבד אווז צלויות הוגשו לנו על טוסטים עם צ'אטני מעגבניות שרי ובשביל הרעננות גם סלט. הצ'אטני הוא למעשה ריבה מתוקה ומעט מתובלת, שהייתה מעולה לכשעצמה, וודאי כך כשהצטרפה לכבד האווז. בהמשך קיבלנו את הרכיב שזוכה למעמד יוקרתי במטבח הדרום האמריקאי, בדומה לזה של כבד האווז אצלנו – שקדי עגל (54 ₪). מעל חתיכות חציל מטוגן הונחו פרוסות (ולא עיגולים מזעריים כנהוג), של שקדי עגל שנצלו בגריל, ועליהן תערובת עשבי תיבול. בנוסף, המנה כללה במיה מטוגנת ופריכה אשר גם היא צופתה בעשבי תיבול. דומה כי צורת ההגשה ב'לה-בוקה' מוציאה את המרב מחומר הגלם המתעתע הזה, באמצעות שילוב השראות דרום-אמריקאיות עם השפעות משוק מחנה-יהודה. עבור חובבי שקדי עגל מדובר במנת חובה. אכלנו גם מנה צמחונית למהדרין – טורטייה לה-בוקה (47 ₪). הטורטייה התגלתה כסביח דרום אמריקאי – חציל קלוי, ביצה קשה, חמוצים וגוואקמולי. נשמע משונה, אבל טעים מאד. 

בכל הנוגע לעיקריות התפזרנו פחות – סלמון בנוסח 'פלייה דל קרמן' (86 ₪), עיירת חוף במקסיקו, בשביל הגברת, בשר בשבילי. הסלמון העסיסי צופה בתערובת קצוצה של עשבי תיבול, בצל ופלפלים והוא הגיע עם אורז מתובל ושעועית ירוקה. התיבול אכן סייע להעשיר את טעמו של הדג והיה מדובר בסלמון שונה מהסטנדרטי. אולם, על-אף שבת זוגי נהנתה מאד מהדג, אני סברתי כי עדיף היה שנקבל אותו חם יותר. ולבסוף, גולת הכותרת. מנה חדשה שמתלווה לחגיגת הבשר הכללית בלה-בוקה – צלעות טלה, ועמן קלחי תירס בגריל (147 ₪). קיבלתי צלחת עמוסה בצלעות טלה יפהפיות, שנצלו על הגריל לעסיסיות מושלמת, וזוגגו ברוטב עדין של יין אדום וציר בקר. טעמי הבשר הייחודיים של הטלה וההנאה המלווה באכילתן של צלעות רבות, סיפקו חוויה קרניבורית ששואפת לשלמות. ואם בשלמות עסקינן, הסועדת שישבה בסמוך אלינו נראתה מרוצה מאד ממנה ענקית מהבילה ומעוררת קינאה של אסאדו שעבר בישול ארוך. למה עוד זקוק האדם כדי ליהנות מערב מושלם, אני יודע! כוס קברנה של תבור (34 ₪). 

לא מיהרנו עם הקינוח – בכל זאת, מסעדה כשרה. אולם, מרגע שקיבלנו את ה'מארס' (42 ₪) – גנאש שוקולד ממולא במוס וניל ומיני אגוזים, כשעמו גלידת פקאן, הופתענו. שום דבר בקינוח הזה לא לימד על שימוש בתחליפים, ואם לא היו אומרים לנו, וודאי שלא היינו מנחשים שהקינוח שנעלם ביעף הוא בעצם פרווה.  

בסופו של ערב מלא באוכל טוב ובעיקר בשר טוב בלה-בוקה, שוב התעורר הויכוח הזוגי. חשבתי שהביקור ייתן לי יתרון מסוים, ויהווה אלטרנטיבה מספקת לפנטזיה על נסיעה לדרום אמריקה. בפועל,  קרה ההפך מכך –  עכשיו גם אצלי דרום אמריקה עברה למקום הראשון. לעת עתה, נאלץ להסתפק רק באוכל דרום-אמריקאי, ובשבילו נצטרך להרחיק רק ע ד לעמק רפאים. 

*הכתב היה אורח המקום

* רוצים גם אתם לאכול ב'לה בוקה'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן.   

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי