יום שבת אצל סמיר

שבת. הרבה אנשים מנצלים את יום החופש לטיול קצר בארצנו היפה, ואני? אני נולדתי עם פגם גנטי המקשר את המילה 'קולינרי' למילה 'טיול', בכל פעם שמילה זו נאמרת. מבחינתי, לצאת מהבית בשביל לאכול זה ייעוד, מטרה נעלה או פשוט ניצול נכון של החופש. כך יצא שהגעתי עם חברי המתוחכם ואיש העסקים המצליח אוהד רוזן (שמו המלא לא שמור במערכת) למסעדת 'סמיר' ברמלה - מסעדה ערבית ים-תיכונית השוכנת בבניין עתיק בן 700 שנה סמוך לעיר העתיקה כאשר סמיר בכבודו ובעצמו מברך את באי המסעדה בעודו לוקח עוד שאיפה מהנרגילה שלרגליו.

הארכיטקטורה לבדה שווה את הנסיעה לחובבי הבניינים שביניכם. קירות אבן ישנים מעוטרים בקשתות מרהיבות, הרגישו לי כמו ישיבה בתוך טאבון ענקי (אם כי בניגוד לטאבון, קירות האבן דווקא עוזרים לשמור על טמפרטורה קרירה ונעימה בתוך המסעדה).

אל מגוון צלחות 'סלטי ברירת המחדל' כפי שאני קורא להם, הנפרשים על השולחן עם הגעתך למסעדה הוספנו גם חומוס עם טחינה (15 ₪), סלט טבולה (10 ₪), חצילים שרופים בשום ולימון (13 ₪), זוג כדורי פלאפל (1 ₪ לכדור) וזוג קובה (5 ₪ האחת). החומוס היה מצוין, גרגירי במידה אך לא גס מדי, והטחינה שליוותה אותו הייתה מורגשת אך לא השתלטה על הטעם, הפיתות שליוו את המנה היו מעולות, הגיעו חמות וטריות והורגש בהם טעם הטאבון בו נאפו. סלט הטבולה היה רענן וקליל וגם החצילים נהנו מיתרונותיו של הגריל. גולת הכותרת היו כדורי הפלאפל והקובה - מהטעימים שאכלנו, אווריריים, מתובלים במידה ופריכים עד שלמות מבחוץ, פשוט תענוג.

למרות שיכולנו לאכול ארוחה שלמה של מנות ראשונות, החלטנו לקרוא לשולחן את התותחים הכבדים בדמות צלעות כבש בשבילי (60 ₪) ומטוואמה - נתחי חזה עוף מבושלים בשום ולימון - למתוחכם (30 ₪). מדובר במנה ייחודית לסמיר, ולדברי המלצר לא ניתן למצוא אותה בשום מסעדה אחרת בקרבת מקום. הצלעות (חמש במספר) היו טעימות וכך גם הצ'יפס שליווה אותן (דבר אחד בטוח, הטבח בסמיר מומחה בפריכות). המטוואמה היתה מקורית ומעניינת ובהחלט הורגשה החמיצות המעודנת בעקבות הבישול בלימון. עם המנה הזמין אוהד שני קישואים ממולאים (25 ₪) שהזכירו לו את ארוחות ערבי שישי שהיה מבשל סבה הסורי של חברתו לשעבר (למתקשים לקלוט רמזים, הם היו טעימים להפליא).

כמובן שלא יוצאים ממסעדה ערבית בלי קפה (על חשבון הבית) וקינוח (על חשבוננו - 10 ₪) ולכן הזמנו בקלאוות וקרם בוואריה. הבקלאוות היו עשויות לתפארת כמצופה, בעוד קרם הבוואריה החזיר אותי בטעמו הנוסטלגי הרבה שנים אחורה. בעוד מרבית האנשים היו מנצלים את המשך היום לסיור בעיר העתיקה של רמלה, קניית מתוקים ומזכרות למיניהן או סתם ליהנות מהאווירה, אני שילחתי את אוהד להמשך עסקיו וניצלתי את המומנטום מהארוחה לשנ"צ איכותי. כי הרי זו עובדה מדעית ידועה - כאשר האוכל איכותי (וזה המקרה של האוכל בסמיר) כך גם השנ"צ אחריו.

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בסמיר? לחצו כאן לקבלת קופון שווה במיוחד. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי