ננוצ'קה - אקזוטיקה תל אביבית

מיקה עברה מירושלים לחיפה. היא מצאה שם דירת שני חדרים במחיר של מרצפת בתל אביב, וכך היא יושבת לה על כתף הכרמל, נושמת אוויר הרים ומפעלי זיקוק ובזה להמוניות התל-אביבית: "כאילו שאין עוד ערים בארץ", היא נושפת בבוז כשאני מעיזה לתהות על הבחירה האקזוטית. כמובן ששינוי משמעותי שכזה צריך לציין, ואם אפשר אז באופן שיאתגר את הקיבה והכבד גם יחד. בחרנו לחגוג בתל אביב דווקא, משלל סיבות הגיוניות שבראשן העצלנות שלי, והחוק הפיזיקלי הידוע המוכיח שהמרחק מהמרכז לפריפריה ארוך הרבה יותר מהמרחק מהפריפריה למרכז.

אז היא הגיעה ברכבת, הגברת. אפילו דרכי התחבורה של החיפאים הרפתקניות ומגניבות ("חכי שאכיר לך את הכרמלית", היא מפזרת הבטחות), ואיך שנחתה בתחנת ארלוזורוב צלצלה לברר: "אז מה, איטלקית? סושי? בר-יין תל אביבי אופנתי?", הזדעזעתי עמוקות מהזלזול. "מה פתאום!", קראתי בעלבון, "את חושבת שרק אצלכם בחיפה יש אקזוטיקה? הפעם אנחנו הולכות למסעדה גרוזינית אמיתית, הכיני את מבטי הפליאה וההשתוממות."

מיקה התרגשה מאוד מהבשורה. בכזאת מסעדה היא עדיין לא הייתה. "מה הם אוכלים, בעצם, הגיאורגים?" תהתה תוך הקפדה פוליטיקלי קורקטית על השם, ואני פצחתי בשלל "חינקלי, חצ'פורי, מצ'אדי וצ'יבוריקי", אבל רק כשעמדנו בפתח המסעדה הודיתי שבעצם, אין לי שום מושג מה כל זה אומר.

למזלנו הרב, ב'ננוצ'קה' יודעים לטפל גם בבורות שכמונו. הושבנו ליד שולחן והופקדנו בידיה האמונות של אלונה, שרגילה כבר לסקרנים חסרי ידע, והיא הציגה בפנינו את התפריט ופצחה בהסברים על המטבח הגרוזיני, המאפים, הסלטים, המרקים והקדרות. לאחר ההסבר היא פנתה לדרכה, משאירה אותנו לעיין ולהתרשם מהתפריט, ויותר מכך, מהעיצוב הססגוני והפרוע של המקום. על השולחן מונחת מעין מפת טפט משעשעת, הכיסאות המגוונים, מגולפים ומקסימים, על הקירות תמונות של אנשים וילדים בעלי מראה גרוזיני, ומפות ומפיות מתנוססות כמו על חבל כביסה של אישה בעלת טעם טוב במיוחד. הצד האפל של האקלקטיות עלול להתבטא בבאלגן חסר פשר, אך פה התגברו על המשוכה ויצרו חלל מלבב ומלא אישיות, שחוסר האחידות רק מוסיף לו צבע וחן.

אבל לא לשם העיצוב אנחנו פה, וכשאלונה שבה אל שולחננו הזמנו כוס יין, מרלו אוסטרלי מבית סנטה קרולינה (32 ₪), וכן קוקטייל תותפניה (32 ₪), שכלל קאווה עם מונין תות ופירות יער בקרקעית, והיה מתוק ועליז, כמו שהיינו גם אנחנו בשלב אופטימי זה של הערב. מתוך מבחר הראשונות דילגנו על פחאלי - האנטיפסטי הגרוזיני, מטעמי פוביית הכוסברה שלי, והזמנו את אגרול הים השחור (46 ₪) בעל השם המפתה. אלונה הזהירה שבשר הסרטנים והשרימפס המובטחים בתפריט מורגשים פחות משפע הירקות במנה, ולכן לא הופתענו לקבל שני אגרולים גדולים, חתוכים ולוהטים, כשבתוכם שפע ירקות פריכים ושניים שלושה בייבי שרימפס מתחבאים בתוכם כמו הפתעות קטנות.

האגרול היה נהדר בהחלט, אבל בהיותנו גרגרניות ידועות הזמנו לצידו איספנחיס קדה (29 ₪ לגרסה המוקטנת) - מעין בורקס מהביל של תרד וגבינות, לצד סלט ירוק מרענן וטעים. הבטנו זו בזו מעל הראשונות החצי אכולות, ונשבענו חגיגית שעל אף טעמן המופלא נתגבר ונפקיר קצת בצלחת, כדי שיישאר מקום לעיקריות. ניסינו לקבל כוח זו ממבטה של זו, אבל האדים הלוהטים העלו בפתיינות ניחוחות בלתי אפשריים, עד שלבסוף נכנענו, ועל אף גודלן הנדיב של המנות לא הצלחנו להשאיר פירור.

לעיקריות בחרנו שני תבשילי קדירה, בעזרתן האדיבה של אלונה ושל ננה שהופיעה פתאום, מלווה בבתה היפה ובכמויות קסם אישי שיכולות להספיק למסעדה שלמה. החלטנו לדגום גם כבש וגם בקר, ומהמבחר הבלתי מבוטל ביקשנו את הצ'קפולי (99 ₪), מנת כבש ביין לבן עם טרגון ושזיפי בוסר, ואת מנת הספיישל - צבלינרי (89 ₪), הלוא הוא תבשיל של כתף בקר עם חיטה, פטריות וערמונים. ננה הודיעה שהמנות הללו חייבות ליווי של עגבניות מוחמצות (18 ₪) מאגף הראשונות, ואנחנו צייתנו כמובן. ננה נראית כמו מישהי שיודעת על מה היא מדברת.

הצ'קפולי הגיע בתוך סיר אלומיניום קטן, והיה עשיר בעשבי תיבול וברוטב שמיקה, לטענתה, מוכנה לאכול כל יום. בשר הכבש עצמו היה מעט יבש לטעמי, וערב לי יותר הבקר העסיסי. לצד המנות קיבלנו, כפי שהורתה ננה, צלוחית עם שלוש עגבניות תמר חצויות, כשבלב כל אחת מטמון של עלי סלרי ושיני שום. העגבניות היו חמצמצות ומעולות, וליוו בשלמות את הבשרים הכבדים.

על אף השובע המתגבר לא התנגדנו לקינוח שהומלץ על ידי אלונה, נטיה (34 ₪), לצד שתי כוסות תה עם נענע (9 ₪ לאחת) לסיוע. מנת הנטיה התגלתה כשלושה סיגרים פריכים ממולאים בתערובת אגוזים טעימה, המגיעים בליווי כדור גלידת ווניל משובחת. היה זה סיום מושלם.

"נו, אז יש או אין אקזוטיקה בתל אביב?" שאלתי את מיקה בתחושת ניצחון. "למי אכפת מאקזוטיקה," היא גנחה. "אני בסך הכל רוצה לאכול פה כל יום. מכירה מישהו שמחפש דירת שני חדרים בחיפה?"

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול ב'ננוצ'קה'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest לחצו כאן. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי