אש בש רותחת בצפון

זוהי שעתם של חובבי הטבע. בשיא היובש, לאחר חודשים של שמש קופחת וכנגד כל הסיכויים, בוקעים מן הקרקע הסדוקה פרחים עדינים כקוראי תיגר על הקשיים שמערים האקלים הישראלי על הצומח. בפרחים צבעוניים ומלאי חיים הם זועקים במפגיע אל השמים שיפתחו וימטירו טיפות מים מחיות אל השורשים הקבורים עמוק באדמה. אופי להם כשל מהמר. עוד בטרם ניתנה התחזית לכמות המשקעים הצפוייה הם מסכנים את חסכונותיהם האגורים בבצלים ובפקעות בניחוש. בשנה בה חוזים ברכה יהיו פרחיהם גדולים בתקווה לרווח גדול שיתבטא ביצור הרבה זרעים ובפיריון. בשנים שכונות יקטינו את סכום ההימור או שלא יפרחו כלל. החצב הוא הראשון להמר. תפרחתו הלבנה מתנשאת לצידי הדרכים ועל אדמות הטרשים מצפון הארץ עד דרומה. כמה שבועות אחריו, בתחילת אוקטובר, מצטרפות למשחק הרולטה הסתווניות והחלמוניות.

'רכס בשנית' ברמת הגולן הוא אחד האתרים המשופעים בפרחי סתיו. מבין הסלעים מגיחות ציציות צהובות של חלמוניות. חורבות הכפר הצ'רקסי שעל הרכס מתנקדים במקבצים סגלגלים של סיתוונית התשבץ, האחות הגדולה של סתוונית היורה המוכרת מטיולי השל"ח בבית הספר. לטיול יצאתי עם אחותי הקטנה, חובבת טבע בינונית אך אוהבת בשר גדולה. כיוון שכל טיול מוצלח מעורר רעב גדול בחרנו לסיים את היום בארוחה מפוארת. עדרי הפרות החופשיות במרחבי הגולן הוסיפו ועוררו בנו כמיהה לבשרן.

למי מכם שהמעבר בין התפייתות על יפעת הטבע לבין התאווה לנגוס בחיות צורם אוסיף במאמר מוסגר שעבורי אהבת הטבע עולה בקנה אחד עם עינוגי הבשר: איני רואה בפרות דבר טבע, אלא גידול חקלאי פסטורלי שכל תכליתו אספקת בשר, עורות, עושר ואושר לאדם, והוא אלטרנטיבה מתבקשת לצייד של חיות טבע נדירות. אחותי מוסיפה: אמן. אם כן, בתום הטיול, בשעת ערביים אדומת רקיע, שמנו פעמינו אל מסעדת הבשרים הותיקה 'אש בש' שבכניסה הדרומית לקרית שמונה.

כשהגענו למסעדה כברי ירד החושך ונרות דלקו על השולחנות. כיאה למסעדת בשר טובה, התפריט מציע מגוון מכובד של מנות בשריות, ומעט רעשי רקע. ראשית, הזמנו חצי ליטר גולדסטר מהחבית שהוגשה בכוסות מקוררות עם אגלי טל שהתעבו עליהן (24 ₪ לחצי). אחותי הזמינה סינטה במשקל של 500 גרם ובדרגת צלייה מדיום (רק 115 ₪). אני התקשתי לבחור בין אנטריקוט לבין צלעות טלה ולכן בחר במיקס בשרים ליחיד (120 ₪) שכולל את הללו ובנוסף גם פרגית ונקניקיית צ'וריסו ביתית. עם הבשר בחרנו כתוספת תפוחי אדמה אפוי וצ'יפס.

בעודנו מאזינים בהתרגשות לרעש החריכה של בשר שמונח על גריל מלובן הוגשו לשולחננו צלוחיות עם סלטים ביתיים בסגנון מזרחי וג'בטה חמה. בין הסלטים הטריים היו טחינה לבנה קציפתית בהרבה שמן זית, חמוצים ביתיים, מטבוחה מרוכזת וטעימה כמו של סבתא, סלט ירקות עם צ'ילי ירוק מעקצץ, חצילים בשני אופני הכנה, גזר מרוקאי עם פטרוזיליה וסלט סלק בתחמיץ. כל אימת שרוקנו את הקעריות הגיחה בזריזות המלצרית ומילאה אותן מחדש.

עד מהרה הצטרפו לשולחן צלחות מחוממות ועליהן נתחי הבשר שהזמנו ולידם עגבנייה ובצל שנצרבו בלהבה. נתח הסינטה היה עסיסי ומיושן בתבונה ונצלה במומחיות לדרגה הנכונה שיצרה מעטפת שחמחמה, פס שומן מותך ופנים אדום ובשרי. טרם עלה על הגריל, נמשח נתח הבשר בשמן זית עם מעט שום ורוזמרין שהעניקו קריצה ארומאטית מבלי להשתלט על הטעם. הצ'יפס וסלט החסה שאיתו הגיעו בצלחות נפרדות ובכמות מתאימה שהותירה לבשר את המקום הנדרש לו בבטן, ולא פיתו אותנו להתמלא בקסמי הפחמימות שלהם. נתח האנטריקוט שבצלחתי היה שמנוני ומענג וכך גם צלע הטלה. הפרגית ונקניקיית הצ'וריסו היו מלוחות מידי ולא תובלו בצורה מיוחדת מספיק. המלצתי למבקרים באש בש היא להתרכז במנות בשר הבקר הכשר והמצוין אשר איכותו גבוהה והטיפול שנעשה בו מבטיח לסועד לקבל ממנו את המיטב.

סיימנו עם אספרסו קצר (7 ₪) ותה עם נענע מרוקאית חריפה (8 ₪). לקינוח אכלנו קרם בוואריה (25 ₪) שהעלה אצלנו זכרונות מתוקים מהטיולים המשפחתיים שלנו, בתקופה שעוד היינו קטנים ונטולי הזכות והכורך לבחור עבור עצמו, וההורים היו מחליטים לאן נוסעים, איפה אוכלים ורק בחירת הקינוח היתה נחלתנו ומסתכמת בקינוח הפרווה הטעים ביותר- קרם בוואריה.

*הכותב היה אורח המקום.

רוצים גם אתם לאכול ב'אש בש'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי