לגור ארבע שנים בעיר אחת זה הרבה זמן. אחרי ארבע שנים בתל אביב, במהלכן, היא התגלתה בפני כשהיא מנוכרת, ממכרת, שוברת דיסטנס בחוצפה, מנוקדת באלפי ערבים רווי אלכוהול וחלומות, ורוויה בבקרים שקועי הנגאובר ואכזבות, הרגשתי שאולי הרגע לפרוץ את קירות המציאות האורבנית ולהגשים חלום צפוני ישן של חיים שלווים בחיק הטבע, הגיע.
הלאה המרדף הקפטילסטי, ברוך בואך שלווה, חיבור ויצירה. את ההשתעשעות שלי ברעיון של חיים מושלמים (אך רחוקים מהמרכז), פתחתי בארבעה ימים של חופש צפוני ופסטורלי. אם נעבור את ארבעת הימים האלו בשלום, נוכל לחיות כאן גם ארבע שנים.
בכל אחד מארבעת הימים בתוך החורש הטבעי, דמיינתי לי אותנו, זונחים הכול מאחור ועוברים לגור בבקתת עץ קטנה על גדות נחל צונן. בכל יום טפטפתי לו עוד קצת על איכות החיים והשקט המצפים לנו. הוא כמעט השתכנע, החבר שלי, כמעט וזנח את עיר תענוגותיו הפלרטטנית והזמינה מאחור והיה כפסע מלבוא להתחבר איתי לטבע. רצה הגורל וביום הרביעי לשהותנו בתוך הירוק הפראי הזה, עלה לי החום, הפסקתי לקדוח לו על מעבר לצפון והתחלתי לקדוח באמת.
רק כשרגלי דרכו שוב על אדמת תל אביב, הרגשתי שהנשימה והכוחות שבים אלי. לא בקלות אשחרר אותך, היא לחשה לי, הרוח התל אביבית. בהמשך אותו ערב, הבנתי שלתל אביב יש עוד לפחות טעם אחד או שניים נוספים לפתות אותי איתם והם מחכים ממש מעבר לפינה.
שני רחובות וחצי מדירת הבאוהאוס הקטנה והמטריפה שלנו, בלב נחלת בנימין, התעורר לו לאחרונה מתחם קולינרי תוסס, במרכזו שוכנת לה מסעדת 'גשן'. ארץ גושן המקורית יש לציין היא חבל ארץ שופע במצרים העתיקה, שמוזכרת במקרא כמקום בו ישבו בני ישראל מזמנו של יעקב עד ליציאת מצרים. בישראל 2010 'גשן' היא מסעדת בשרים כשרה ונעימה שחגגה זה מכבר שנתיים להיווסדה.
נעים ב'גשן'. חלל המסעדה מעוצב בקווים נקיים, בצבעים של קרם וחום כהה בשעה שגווניי אור כתמתמים נזרקים מטה מהנברשות שעל התקרות הגבוהות. על אף קרבתם של השולחנות, ישנה תחושה אינטימית, משום שניתן לדבר באופן חופשי מבלי לשים לב לשיחות אחרות היוצאות ונכנסות בחלל. שקשוק מזלגות, מוסיקה רכה, תאורה רכה עוד יותר. האקוסטיקה במקום מצוינת, ואין חשובה מאקוסטיקה טובה במסעדה שאת הולכת לבלות בה ערב רומנטי עם בן זוגך.
אנו יושבים בקומה הראשונה של המסעדה ומרימים מבטינו אל עבר התקרה הגבוהה שמעברה מונחת לה קומה שנייה עם חדר פרטי המכיל עד כ-35 מקומות ישיבה ומיועד בעיקר לאירועים עסקיים ופרטיים כשרים. עד שתגענה המנות הראשונות אנו לוגמים גמלא ריזלינג לבן וצונן (90 ₪) שמקרר לנו את הגרון אבל מחמם את האווירה.
דורון, המלצר היה נראה לנו כזה שאפשר לסמוך עליו, על כן הנחנו את המשך הערב בכפות ידיו. על שולחננו הונחו זו לצד זו שלל ראשונות צבעוניות: לליפאפ כנפיים (34 ₪), קבבוני טלה (30 ₪), טארט טאטן עגבניות ושום (28 ₪), סלט ירוק (28 ₪) ופוקצ'ת הבית (18 ₪).לליפאפ כנפיים - הכילה כנפיים בציפוי פנקו עם רוטב פורט מתקתק, מדובר במנה אסייתית מתקתקה, אותה אהבנו שנינו בלב שלם, קבבוני הטלה הוגשו כשהם מונחים על גבי טחינה ירוקה, סלט עגבניות, בצל וסומק. מדובר במנה סטנדרטית אך ערבה לחיך. טארט טאטן עגבניות ושום - ממולא חציל חרוך ובשר כבש עם רוטב עגבניות חם וסלט עלים קטן הינה במנה מורכבת שאני בטוחה שמשוגעים לדבר יעופו עליה. אנחנו באופן אישי חיבבנו אותה פחות משאר המנות. הסלט היה מדליק ואביבי והפוקצ'ה ראויה.
כל הבשרים מיובאים למקום מארגנטינה ומרגע ששנינו ענינו כי אנו חובבים את הבשר שלנו באותה מידת עשייה, יכולנו ליהנות מ'שרינג' שאפשר לכל אחד מאיתנו ליהנות מסוגים שונים של בשרים, במקום להינעל על מנה אחת לאורך כל הערב.עד מהרה גריל עשוי שיש אמיתי, שהוכן במיוחד ל'גשן', מונח על שולחננו ועליו: פילה בקר, 300 גרם (145 ₪) לגברת, ואנטרקוט, 300 גרם (94 ₪), לאדון. לצידם מונח לו בשאננות גם 'גשן מיקס' (80 ₪) הכולל פרגיות, נקניקיות מרגז וקבבוני טלה. כל העיקריות ב'גשן' מוגשות לצד תוספת של 'פאפאס פריטס' (תפוחי אדמה) ושעועית ירוקה בג'ינג'ר וטרגון.
לרגע הבטתי באימה בבחור שלי, כמויות גדולות של בשר תמיד איימו עלי. במבט אחד מרגיע שעבר מעל הגריל עמוס הררי הבשר, הוא הבטיח לי שאני לא לבד כאן. יש רגעים בזוגיות בהם את מגלה ברגע הכי לא צפוי שעל אף ההתלבטויות והפיתויים, הבחור שאיתך (טפו, טפו, טפו) - כנראה באמת איתך. מבין שלל הבשרים שהונחו על הגריל הכי מצאו חן בעיניו הנקניקיות החריפות שהיו עסיסיות ובשרניות. אני העדפתי את פילה הבקר העדין יותר והמצוין.
משהתגברנו על מירב הבשרים בכוחות משותפים, הונחו לפנינו שלושה קינוחים קלילים, המתאימים באופן מושלם לסופה של ארוחה שכזו. סלט פירות טרי וצבעוני (33 ₪), סופלה שוקולד וסופלה שוקולד נוגט (33 ₪) מתקתקים והחביב עלינו – סורבה צונן בשלושה טעמים: לימונענע (מוצלח במיוחד), פירות יער ומישמש (33 ₪).
כעת, כשכל הבשרים ישבו במקומם כל שהיה עלינו לעשות, זה להיפרד לשלום מארץ גשן שופעת הבשרים ולצעוד שני רחובות וחצי. תל אביב, על נפלאותיך הרבות, אני אוהבת אותך מתעוררת, מחזירה לחיים מתחמים חמים, כשאת שופעת בשרים, רומנטיקה ותאוות, אבל הכי אני אוהבת אותך כשאת קרובה (וכשרה).
* הכותבת הייתה אורחת המקום.
* רוצים גם אתם לאכול ב'גשן'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת