אומרים יש גן עדן

לפני כעשור קיבלו יעל ורפי החלטה זוגית אמיצה: לברוח מהמרכז הסואן ולהתחיל מחדש. בחיים הקודמים רפי עבד כאומן של עץ ושל ויטראז'ים ויעל כשפית וקונדיטורית, כלומר כאומנית של אוכל ושל קינוחים. כבעלי מקצועות חופשיים נשאו השניים את ארגזי כליהם ועברו אל הגליל העליון. בעבודת צוות הם שיפצו בית ערבי עתיק על הר כנען, השיבו לו את נעוריו מתוך החורבות והקימו את 'סעודה בגן עדן'. הרצפה המקורית המעוטרת כפסיפס נותרה בעינה, קירות האבן עברו מתיחת פנים, מטבח מפואר הוקם והותקנו מערכות מיזוג אוויר ומולטימדיה. מאז ההקמה ניהול המסעדה ממשיך כשיתוף פעולה הרמוני בין השניים: יעל אחראית על בניית ועדכון התפריט הים תיכוני ורפי אחראי לעיצוב המנות ולטאץ' האחרון לפני שהן מוגשות לסועדים. ההשראה למנות מגיעה מטיולי אוכל עולמיים שעורכים השניים, לעיתים לבד ולעיתים בחברת ארבעת ילדיהם. התפריט כשר ומורכב ממנות קבועות מוכחות וממנות מתחלפות.

לביקור במסעדה הזמנתי את אמי הגאה, קוראת נלהבת של הטור ב-rest, כאורחת של כבוד. רוח סתיו קרירה (מידי, לטעמה) קיבלה את פנינו ולכן בחרנו לשבת באחד מחללי הישיבה הפנימיים. האווירה בפנים אינטימית ושלווה, ופונה לקהל שמחפש רוגע. ישיבה בבוסתן שבחוץ מציעה את אותה השלווה עם אוויר הרים ונוף עוצר נשימה.

ביקשנו לפתוח את הארוחה בסלט גן עדן (49 ₪) ובקלסונס (כיסונים) של גבינה צפתית קשה (53 ₪). סלט גן עדן הוא סלט חם של פטריות שמפיניון, קישואים, גזר, פלפל, אפונת גינה ואגוזי קשיו מוקפצים בשמן זית ושום על מצע עלי חסות רעננים. אמא התלהבה מהקונספט של ירקות חמים ופריכים, אולם אני חשבתי כי למרות שהסלט יפה וגדול הוא מעט מאכזב: השילוב בין פלפל, קישוא וגזר לבין פטריות, אפונה אגוזי קשיו צורם משהו, שכן הראשונים ברשימה הנ"ל הם ירקות יומיומיים המורידים את המנה מטה ורצוי היה להחליפם באחרים מיוחדים מהם. דווקא הסלט שהתלווה לכיסונים היה טעים ומפתיע לטובה: חמוציות, אגוזים, עלים ושורשים קצוצים דק השתלבו מצוין עם רוטב נכון של שמן זית וחומץ בלסמי. הכיסונים היו עשירים במילוי וחמאה והיו פריכים וטעימים.

למנה העיקרית חלקנו רביולי במילוי ארטישוק ירושלמי (54 ₪) ופילה מוסר במעטפת עלי מנגולד, פלחי לימון ויין לבן (83 ₪). המנות אולי בנאליות, אך לשמחתנו הן הצליחו להפתיע בזכות אלמנטים מיוחדים. הפסטה הביתית הוכנה כהלכה ומולאה במחית של ארטישוק ירושלמי בתיבול עדין. רוטב השמנת המפולפל החמיא למנה ויישר קו בתיבול עדין שהדגיש את טעמו המיוחד של השורש הירושלמי. דג המוסר נאפה עם העור בשמן זית, שום ועם פלחי לימון שנידבו לו מרירות וחמיצות במידה ורכשו ממנו טעם של ים. עם כל נגיסה מהדג התענגתי על פלח לימון קטן. לצד הדג הוגש מבחר צבעוני של ירקות קלויים. אמא ספרה עשרה, אני קצת פחות, אולי כי כשהתפניתי לספור כבר הוכחדו חלקם מצלחתנו. היו שם עלי מנגולד שעטפו ושמרו על עסיס הדג בעת האפייה, תפוחי אדמה, דלורית, בצל של מדורה, קישוא ועוד חברים קלויים וטעימים. בהרכבת המנה ניכרה יד אומן המתמחה בשיבוץ ויטראז' של טעמים וצבעים. בנוסף לקנקן המים ונענע שהוגש לשולחננו ומולא מחדש בעיתו שתינו בקבוק זוגי של שרדונה מסדרת גמלא (45 ₪ ל-375 מ"ל). זהו יין לבן יבש וחמצמץ בעל ניחוחות של פריחה ופירות הדר עם רמזים טרופיים של וניל ואננס והוא נפלא עם דגים.

לבסוף פנינו לבחון האם הקינוחים נעשים באותה אהבה והשקעה כמו המנות העיקריות. בהמלצת המלצר בחרנו בקרמבו תוצרת בית (32 ₪). המילה 'קרמבו' עושה עוול למנה. הוציאו מהראש את קצף הביצים המיוצב עד כאב במעטפת הצמקאו שאכלנו כילדים- כאן מדובר בטריקולד איכותי של מוס משלושה סוגי שוקולד (לבן, חלב, מריר) על תחתית פצפוצי אורז בציפוי שוקולד. וכן, הצורה של הקינוח המפנק אכן דומה לקרמבו. את הביקור בגן העדן הגלילי חתמנו באספרסו ארוך (11 ₪) שמילא אותנו באנרגיה ועליצות בצאתנו בבטן מלאה וחך מחייך אל הדרך במשעולים המפותלים והקסומים היורדים מטה מהר כנען.

• הכתב היה אורח המסעדה
• רוצים גם אתם לאכול ב'סעודה בגן עדן'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי