להתעסק עם חדר האוכל

הגענו למסעדת 'חדר האוכל' בתל אביב, ואני והמוזיקאי, בצהריים של ספטמבר, חודש מתעתע - החגים והסתיו בפתח, אך במציאות עדיין שורר חום ארצישראלי קשוח. הדרך ל'חדר האוכל' לא קלה בשעות האלו, המסעדה נמצאת במיקום שבכל יום ושעה אחרת הוא אטרקטיבי, במתחם משכן האופרה, משקיפה אל המשכן ואל תיאטרון הקאמרי הסמוך, תרבות.  אבל אין דרך ממשית, גם לא לרוכב קטנוע כמוני, להגיע ממש אל פתח המסעדה בזריזות, אתה חונה או בשדרות שאול המלך, או ברחובות שמאחורי המתחם, וצועד בחום הקופח דרך הרחבה הגדולה, כשאפילו הסקייטרים שמחליקים עליה ומבצעים פעלולים, תפסו מחסה בצל.

קצת על מסעדת 'חדר האוכל'. היא ממוקמת בחלל בו שכנה במשך שנים מסעדת 'פוד ארט' של השף ירון קסטנבויים, ועל המטבח היה אחראי השף הצעיר עומר מילר. 'פוד ארט' נסגרה ותחתיה נפתחה 'חדר האוכל'. במסעדה החדשה מילר לקח את המושכות ומביא פרשנות עדכנית למטבח הישראלי של פעם, אמנם המקום מעוצב בפשטות -  בלוקים אפורים וחשופים, על השולחנות מפות נייר גדולות, מתקן מתכת מרובע מכיל מפיות וסכו"ם, בניסיון להתכתב עם חדרי האוכל של הקיבוצים, אבל עדיין כל החלקים הפשוטים הללו, יוצרים שלם מכובד הרבה יותר מכל חדר אוכל שישבתם בו אי פעם.

הגענו למסעדה כדי לבדוק את דיל העסקית, המוגשת בימים א'-ה' בין השעות 12:00-16:00. חלל המסעדה הממוזג היטב השיב לנו את רוחנו, ובקבוק של סן פלגרינו גדול (24 ₪) קירר אותנו היטב גם מבפנים. דיל העסקית של 'חדר האוכל' מכיל שלוש מדרגות מחיר: 49,59,79 ₪. והעסקית כוללת גם 'לחם חדר האוכל', ולימונדה. תוכלו לבחור מנה ראשונה מתוך מבחר סלטים: ערבי, חסה, עגבניות שרי או סלט כרוב. ובתוספת מחיר תוכלו לבחור בין כבד קצוץ (תוספת 10 ₪), איקרה (תוספת 12 ₪), פטה כבד עוף (תוספת 8 ₪) ואפילו פיצה (תוספת 6 ₪). עסקית ה-49 ₪  מציעה מבין המנות העיקריות -  קציצות בקר, קבב דג ים, שניצל עוף או המנה המפורסמת של המקום - תבשיל קיץ, שזה אומר פתיתים, עגבניות קונפי, זיתי קלמטה וריחן. עסקית במחיר 59 ₪ מציעה מנות כמו פסטה קציצות בקר, שיפוד קבב טלה, או חזה עוף, בעסקית היקרה מכולן, שעומדת על מחיר 79 ₪ תקבלו  מנות כמו  - שיפוד פרגית עם ירקות, שיפוד אנטריקוט או פילה בורי.

החלטנו לקחת למנות פתיחה סלט עגבניות שרי ואיקרה, ולעיקריות הלכתי עם הספיישל היומי שהיה סיניה עם בקר כבש, עלי מנגולד, גרגרי חומוס ובצל אפוי, המוזיקאי מצידו לקח פילה בורי שמגיע על חצי תפוח אדמה אפוי ועם רוטב יוגורט-לבנה. שתי המנות נכללו במסגרת עסקית ה-79 ₪.

לשולחן הגיע 'לחם חדר האוכל', לחמנייה עסיסית חומה וטעימה, משובצת שומשום וגרעיני דלעת, בגודל ג'בטה ממוצעת, בליווי קרם החצילים המפורסם, מעוטר ברוטב סילאן מתקתק, הקרם עצמו פופולארי עד מאוד במסעדה ומוגש גם בתור מנת פתיחה מחוץ לתפריט העסקיות. 

לאחריו הגיעו סלט עגבניות השרי – כל עגבניה נחתכה לחצי, עם נענע קצוצה דק ובצל, כשכל זה מוגש בקערת עץ דקיקה, שמשפריצה אייטיז לכל עבר (כל ילד שנולד באמצע שנות השבעים כמוני, אכל בילדותו, לפחות פעם אחת בחייו ביסלי או תפוח מקולף בקערה כזו). ביחד עם הסלט הגיעה גם האיקרה, שלדברי איליי, המלצרית החיננית, מוכנה במקום, גם אני וגם המוזיקאי חובבי איקרה, וזאת של 'חדר האוכל' הייתה לא פחות ממופלאה.

אחרי שגמרנו להתענג על המנות הראשונות הגיעו אחר הוד המנות העיקריות, אני קיבלתי מחבת רותחת של סיניה, מכוסה בטחינה גולמית, עם גרגרי חומוס ובצל אפוי ומתקתק, לדברי המלצרית את המנה מעטרים עלי מנגולד, אני דווקא הרגשתי עלי רוקט, מילא. המנה מושלמת לחובבי הטחינה (זה אני) ולמי שטעמו העז של בשר כבש עושה לו טוב (זה אני בפעם השנייה) ולמרות שהסיניה הייתה טעימה, היא פשוט הייתה גדולה מידי בשבילי והשארתי מחצית ממנה במחבת, נפרד ממנה בדמעות. מנת פילה הבורי של המוזיקאי הייתה קריספית מבחוץ, ועסיסית מבפנים, כששני פילטים נחים על חצי תפוח אדמה אפוי, ואת כל הצלחת מעטרת לבנה. לטענת המוזיקאי הדג היה עז טעמים ואיכותי, ורוטב הלבנה טעים בפני עצמו, אבל קצת היה קשה לו להבין את החיבור בין שני המרכיבים, כל זה לא מנע ממנו לסיים את המנה עד תום ולהכריז עליה כמעולה.

את הארוחה ליווינו בקראף קטן של סובניון בלאן מיקב רקנאטי (66 ₪) שהיה ליווי מושלם וקליל לארוחת צהריים מענגת. שאלנו את איליי המלצרית מה היא ממליצה לנו לקינוח יחיד, כיוון שהיינו מלאים למדי, הפור נפל על מלבי רוזטה עם תמרים לחים ושקדים (26 ₪). וצמד אספרסו טובים ומרירים (9 ₪ האחד). המלבי הגיע לשולחן והתברר כבחירה מוצלחת, ראשית, טוב שהזמנו קינוח אחד, כי מנת המלבי פשוט  גדולה, ולמי שלא יודע מהי רוזטה, נסביר כי זהו אותו משקה שקדים לבנבן שבעבר היו מוכרים אותו בדוכני שתייה בשווקים, וכיום מוכרים את הסירופ הטבעי לחובבי הנוסטלגיה בלבד. תערובת השמנת והקורנפלור שמרכיבה כל מלבי הכילה גם את סירופ הרוזטה בטוויסט מעניין של השף, כשקרעי תמרים הושרו גם הם בסירופ והיוו פצצת טעם בפה, לחובבי הז'אנר בלבד.

כשסיימנו את הארוחה המענגת השעה הייתה כבר אחרי ארבע, המסעדה הייתה שוממה, בין שתי משמרות לחוצות, כשהצוות היעיל מכין אותה לקראת סרוויס הערב, אנחנו נפלטנו בחזרה אל החום התל אביבי, והסכמנו כי זוהי אחת העסקיות המעניינות בעיר, מלבד העובדה שהיא גדולה ומשתלמת, אתה מקבל ערך מוסף של מטבח שף יצירתי במחיר אטרקטיבי.

*הכותב היה אורח המסעדה

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי