מסורת של בוקר בטאטי לופט

ארוחת בוקר ב'טאטי לופט' שביהוד היא לא מה שהייתם מדמיינים לעצמכם. לא תמצאו שם מלצרים מנומנמים ומאווררי תיקרה חורקים. העובדה שמדובר בבית קפה פרברי לא אומרת שלא עומדים שם אנשים בתור. הם עומדים, ועוד איך. שישי בבוקר בטאטי לופט דומה לשישי בערב בכל בר מרכזי בתל אביב - זה המקום להיות בו, אם הזמנתם מקום.

עליזים וטובי לב השתחלנו אני ומיכאל, בן זוגי, לכסאות בר נוחים ומרופדים. מתברר שאפשר לשבת על הבר גם בבוקר. מה אפשר, מומלץ. החלל העצום של 'טאטי לופט' נפרש לפנינו, והשולחנות המעוטרים בחביתות, סלטים, מאפים, כוסות של מיץ תפוזים וכוסות קפה ריחניות, הם בהחלט נוף שקשה לעמוד בפניו. גם החלונות החיצוניים הגדולים, המציפים את המקום באור יום נפלא, מציעים נוף לא רע בכלל. אומנם אזור התעשייה של יהוד, אבל בסטייל.

קולות הסכו"ם הנוקש וצחקוקם של אנשים רעבים, אלו הם קולות הרקע ששמענו בעודנו מנסים להחליט מבין האפשרויות הרבות בתפריט הבוקר (עד 12:00) של המקום. "לפני שנחליט", הבטתי במיכאל בפרצוף שלא יכול להשתמע אחרת מאשר "תן לי קפה ועכשיו". מיכאל יודע היטב שלא מתעסקים עם האישה לפני הקפה הראשון של הבוקר, וקרא לברמן הנפלא מהר. הזמנתי הפוך גדול (14 ₪) ואילו מיכאל, שאינו שותה קפה (אף אחד לא מושלם), הזמין לו כוס של צ'אי (17 ₪).

תזכורת לאילו מביניכם שטרם יצא להם להכיר מקרוב את הצ'אי - זהו תה הודי עם חלב, קינמון והפתעות שונות ומשונות. האמת היא שלולא סלידתו של מיכאל מקפה ואהבתו הגדולה לתה, לא היה יוצא לנו להכיר את הצ'אי המצוין של 'טאטי לופט'. מיכאל, שאינו נוטה לחלק ציוני שבח לתה, הרים את שני אגודליו מעלה והזמין לו עוד כוס. החלב המוקצף והטאץ' של הקינמון נעמו לחיך הסנובי של האיש שלי. גם אני הייתי מרוצה מהקפה, שניכר שהושקעו בהכנתו משאבים (הווה אומר - לא חסכו בסוג הקפה) ומיומנות. הבעלים, טאטי, אף ציינה כי טחינת הקפה נבדקת שלוש פעמים ביום!!! רציניים לגבי הקפה שלהם פה.

לאחר שקיבלתי את מנת הקפאין שלי (ומיכאל את מנת התה שלו), התפנינו לאכול מכל הבא ליד. ל'טאטי לופט' תפריט בוקר רחב ומגוון ואנו התלבטנו על מה ניתן לפסוח. האם אפשר לוותר על המאפים עבודת יד של המקום (מהמאפייה של המקום הצמודה לבית הקפה)? ברור שלא, מתי בפעם האחרונה יצא לנו לטעום מאפים שיצאו ישר מהתנור? האם נוכל לוותר על ארוחת הבוקר הזוגית המסורתית, המאפשרת מילוי מחדש לממרחים והגבינות? חס וחלילה, לא מפנים עורף למסורת. אז אולי על הבוקר האיטלקי? מה פתאום!

בלית ברירה סינָנוּ את ה'פריטאטי' (מהאהובות על טאטי עצמה) - אומלט ספרדי אפוי בתנור עם בצל, תרד ופטריות המוגש עם לחם הביתה, לָבּנה וזיתים, שתייה חמה או קרה - וויתרנו על טעימה משקשוקה חצילים, אחד מבין ספיישלים רבים שהמקום מציע (לביבות ריקוטה, בוקר ניו יורקי, בוקר אנגלי, בוקר בנדיקט, בוקר יפני ועוד) מדי סופ"ש.  

המאפים של 'טאטי לופט' הם תענוג קולינרי שאין לו אח ורע. דמיינו לכם בריוש במילוי ריקוטה וצימוקים, קרואסון חמאה, קרואסון שקדים, רוגלייך ענק (כן, עדיין אומרים את זה רוגלייך), מאפה תפוחים, מאפה קינמון, עוגת שמרים שוקולד ועוד כל טוב. אנחנו לקחנו מדגם רחב מהמאפייה בכדי שלא נפספס דבר. הבצק הנימוח והחמאתי החזיר אותי היישר לפריז א-לה שאנז אליזה, רק ללא הצרפתית ברקע.  אתם מוזמנים להגיע ולהזמין בוקר מאפה (19 ₪) - קרואסון/ עוגת שמרים עם שתייה חמה - ולהיווכח בעצמכם.

לצד המאפים נשנשנו שתי ארוחת בוקר (בדרך כלל זה ההיפך): 'טאטי זוגי' (89 ₪) - שתי ביצים, סלט ירקות חתוך טרי, שני סוגי גבינה, טחינה, סלט טונה, זיתים, ריבה, פירות העונה, לחם הבית, מיץ סחוט ושתייה חמה, ובנוסף 'בוקר איטלקי' (52 ₪) - ביצי עין אפויות בתנור על גבינת מוצרלה, עם קרוטונים ועגבניה צרובה על הגריל, הכל מוגש עם גבינת שמנת, ריבה, לחם הבית ושתייה קרה/חמה. שתי ארוחות הבוקר התאפיינו בטריוּת של כל חומרי הגלם, החל מהטחינה הביתית וכלה בלחמים הטריים (טוב, כבר הזכרנו את המאפייה של המקום). אפילו החביתה, מאכל פשוט למדי, הפתיעה במרקם המוקצף. הארוחה האיטלקית הייתה מצוינת, לא פחות, אך מתאימה רק למי שלא אוהב את ארוחת הבוקר שלו קלה.

את הארוחה הורדתי עם קיר רויאל (14 ₪), קוקטייל בוקר קיצי משהו, המכיל יין מבעבע וליקר קסיס. סיימתי את הקוקטייל בתאווה והחלטתי להפוך את מושג 'שכרות בוקר' למסורת שישי חדשה בקיץ הזה. אה, ואם אפשר שגם 'טאטי לופט' יכנסו למסורת - מה טוב. ואם כבר קיץ: לכבוד העונה החמה שבאה עלינו לטובה, עומדים להיעשות שינויים בתפריט של 'טאטי לופט', שיעבור מטמורפוזה לתפריט קיץ. יש לי תחושה שהקיץ הקרוב, לפחות בבקרי שישי המסורתיים, יהיה מוצלח במיוחד.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי