טרנטינו והג'וב האיטלקי

כמידי קיץ, הגיע חברי הקולנוען לחופשת מולדת מהאמריקאיות. לכבוד ביקורו הקצר תכננתי אחר צהרים עמוס פעילות שכולל את מיטב מנעמי עירי הקטנה - חיפה. את אחר הצהריים המשותף התחלנו בצעידה על החול החמים של 'חוף הסטודנטים' אגב השלמת פערים. משם עלינו ל'טיילת לואי' לצפות בשקיעה היורדת על הגנים הבהאים.

לארוחת ערב בחרתי להזמין אותו ל'טרנטינו' האיטלקית, שהיא אחת המסעדות החביבות עלי בעיר. המסעדה, שלא פעם סעדתי בה בהנאה, ממוקמת בקניון לב המפרץ. בחירת קניון כלוקיישן למסעדה איטלקית איכותית, מעט תמוהה אולי - אך עיצוב הפנים, האווירה והתפריט, סוחפים את האורחים במהרה אל מציאות אחרת, הרחוקה מהווי הקניון בחוץ כמרחק מזרח ממערב. חוץ מזה, שם כמו 'טרנטינו' חייב לבוא בסמיכות לקולנוע, ובקניון לב המפרץ 23 אולמות קולנוע.

ליאונרד כהן קיבל את פנינו כאשר צעדנו אל עבר בר העץ הרחב של המסעדה. לאחר שהתמקמנו, התרעננו בכוס 'פרוני' (28 ₪ ל-1/2) צוננת - בירה איטלקית קלילה, זהובה וממזרית שאין כמוה לפתוח את התיאבון ביום קיץ. לצד הבירה נשנשנו ג'בטה חמימה, עליה ערמנו פרוסות קרפצ'יו עגל (42 ₪) דקיקות וטעימות עם פרמזן, אורוגולה ובלסמי. בעודי לועס, הבחנתי בשלט המספר כי החל מהשעה 23:30 מוגש במקום תפריט לילה המציע בירות שמחירן צונח ל-20 ₪ ל-1/2, לצד מחירי פסטות הצוללים לתחום ה-30-40 ₪. רשמתי לפני שמהתפריט הפנטסטי הזה צריך ליהנות.

לבקשת הקולנוען, את המנה העיקרית אכלנו על שולחן צדדי הצופה אל חלל המסעדה. מסתבר שאחד התחביבים שלו הוא לצפות באנשים ולברוא את סיפור חייהם. מנקודת התצפית האסטרטגית הזו הבחנתי, במקרר יין ענק המחולק למספר אגפים, כשבכל אחד מהם צג אלקטרוני המציג את טמפרטורת היינות החסים בקרירותו. במקום מוצעים 50 סוגי יין שונים, רבים מהם איטלקיים, המאפשרים הצצה משכרת לעולם היין של המגף האיטלקי.

נפעם ונרגש הזמנתי עבורנו שתי כוסות יין הבית (23 ₪), אחד אדום שנמזג מבקבוק שנשמר במקרר ב-18 מעלות צלזיוס, ואחד לבן שנשמר ב-12 מעלות צלזיוס - שניהם של יקבי 'טומאסי' שליד אגם גארדה. היין הלבן היה קליל, פירותי ומתקתק והאדום ניחן בטאנינים רכים, גוף בינוני וטעם פירותי של דובדבנים בשלים.

בהמלצת המלצרית, בחרנו לחלוק פטוצ'יני סטרוגונוף (59 ₪) ושיפודי שרימפס (89 ₪). את הפסטה ב'טרנטינו' מייצרים במקום מקמח דורום איטלקי ואת ההבדל מרגישים כבר בנגיסה הראשונה. הוסיפו לזה נתחים נדיבים של פילה ברוטב שמנת סמיך של יין לבן, בצל לבן ופטריות והרי לכם מנת פסטה מושלמת.

בטרם הספקנו להניח את הסכו"ם, המלצרית היעילה כבר הגישה את המנה הבאה. כאן כבר נכונה לנו הפתעה של ממש, שישה ג'מבו שרימפס משופדים על מקלות במבוק, סודרו על צלחת רחבה שבמרכזה ניוקי ביתי מטוגן וקערית רוטב לימון כבוש שנפלא לטבול בתוכו את הניוקי הפריכים. השרימפס עצמם ניצלו בגריל עד שהאדימו והיו כה ענוגים עד שלא העזנו למהול אותם בשום טעם אחר. סלט ירקות טרי ברוטב וינגרט מעודן השלים את הצלע השלישית של המנה הנפלאה הזו.

המלצרית, שהבחינה בחיוכים הרחבים הפרוסים על פנינו, הציעה לנו לטעום עוד 'כמה מנות נפלאות' בנחישות שלא הייתה מביישת אף אם איטלקייה (שלפי מה ששמענו, הן נוטות להאביס את צאצאיהן לפחות כמו האימהות שלנו). למרות שהאמנו לכל מילה, בחרנו לשמור את המנות הללו לביקור הבא וסגרנו על טירמיסו (36 ₪). הקינוח הקלאסי הוכן כמיטב המסורת מבישקוטים טבולים באספרסו חזק ומגבינת מסקרפונה מוקצפת כדבעי. ממעל פוזרה שכבה נדיבה של קקאו מריר וטוב. שתי כוסות אספרסו (9 ₪) איטלקי למהדרין מבית 'טצה דורו' קיימו את המצופה והיו ככוסות המכילות זהב המגירות ריח מטריף וארומה חזקה של מוקה. בצאתנו, מתנודד מעט וסמוק, טפח ידידי על כתפי והודה לי על הבחירה המקצועית של אחד שמבין היכן כדאי לאכול.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי