אנשים רבים בסביבתי החלו להצהיר לאחרונה על סלידתם מהעיר הגדולה. הקיץ המהביל לא עוזר גם למעריצים הנלהבים של הכרך הסואן, החום פשוט מעיק יותר כשמוקפים בגושי בטון ועשרות אנשים מיוזעים. ייתכן שזו הסיבה שברביעי בערב, ללא כל אירוע מיוחד שיהווה תירוץ קביל, היתה הדרך לרעננה פקוקה ברמה בלתי סבירה בעליל. ארשה לעצמי לצטט בחורה חכמה לפרקים (אני) ואתאר את תלאות הפקק באופן הבא: בזמן שעמדנו בפקק יכולתי להוציא רישיון לאופנוע, להתלבט האם לקנות אחד בצבע ורוד עתיק או שמא דווקא ורוד בזוקה, לצאת לכיוון רעננה ועדין להגיע למסעדת 'אדיסון' לפני המכונית הראשונה בפקק האימתני אליו נקלענו, נ' היפה והאופה ואנוכי.
יצאנו לדרך רעבות והגענו ליעדנו רעבות עוד יותר. למרבה המזל, 'אדיסון' מתאפיינת בשירות יעיל ונעים, ודקות ספורות לאחר הגעתנו כבר עיינו בשלווה בתפריט בעודנו לוגמות סן פלגרינו (12 ₪) מרענן וקוקטייל אבטיח פריז (34 ₪), שהכיל ברד עם מונין אבטיח, ג'ין גורדון וליים, להתרעננות מסוג אחר. הקוקטייל היה מתוק וטעים, אך נפשי חשקה ביין. בהמלצת המלצרית בחרתי לטעום שלושה יינות של יקב ברקן (30 ₪ לשלוש טעימות שמצטברות לכמות של כוס רגילה). כלאחר כבוד הונח לפני מתקן מגניב, הידוע בשם Flight, עליו נתלו שלוש כוסות ובהן קריניאן, פינוטאג' וקברנה. על אף שלרוב אני מעדיפה יין לבן, שלושת האדומים הללו היו מאד טעימים והלמו היטב את האוכל, במיוחד הקריניאן.
מספר המנות הראשונות שקרצו לנו היה גדול מדי, אז השארנו את הבחירה בידיהם הנאמנות של אוהד, הבעלים, ושחר, מנהל המסעדה. הבחורים החסונים לא אכזבו ובמהרה מלא שולחננו בשלל מנות מפתות. טרטר דג ים (44 ₪) הוגש עם
קינחנו את פרק הראשונות בשרימפס בציפוי פריך (38 ₪) שלווה במטבל יוגורט, צ'ילי ופטה ובקרפצ'יו בקר (48 ₪). שתי המנות המשיכו את הטרנד והיו מעולות עד כדי כך שנאכלו על ידינו עד תום, למרות שהפצרתי בנ' שתשאיר מקום להמשך הסעודה. התפריט של אדיסון מגוון במידה כמעט מעוררת תמיהה. האם ייתכן שמאותו מטבח יצאו מאכלים כה שונים שיהיו כולם מוצלחים? אני לא יודעת להעיד על הכלל, אבל באדיסון נראה שהתשובה היא חיובית בהחלט.
לפני שפשטנו על העיקריות, לא יכולנו שלא להתפתות גם לסושי. ניגירי סלמון (22 ₪) ו-Double tuna roll (49 ₪) לשמונה יחידות אינסייד אאוט במילוי ספייסי טונה, שבבי טמפורה, אבוקדו ומלפפון, עטוף בטונה צרובה, היו טעימים ביותר, אך גולת הכותרת היתה ללא ספק ה-Flying Dragon (48 ₪) - חמש יחידות אינסייד אאוט במילוי שרימפס טמפורה, אבוקדו, מלפפון, אספרגוס ובצל ירוק עטוף בצלופח חם וטריאקי. בהחלט סושי שאפנטז עליו בזמן הקרוב.
בשלב הזה סועדים אחרים היו כנראה עוצרים ומתפנים לחשבון נפש וחשבון סתם. אבל נ' ואנוכי איננו סועדות רגילות. הגיע זמן בשר. ביקשנו וקיבלנו מבחר טעימות מייצג: קבב טלה (65 ₪) המוגש על מצע מסבחה וסלט מרוקאי פיקנטי, שהיה עסיסי והשאיר טעם לעוד, בעיקר בגלל שנ' גנבה לי את הביס האחרון שלו. לא נורא, אני התענגתי על מדליוני פילה הבקר (128 ₪ ל-250 גרם) בפורט פטריות ואספרגוס, ועל פרגית (66 ₪) ברוטב סנטה פה ושום אפוי. בדיוק כשחשבנו שטעמנו כבר הכל, הונח לפתחינו המבורגר אדיסון (56 ₪) - 250 גרם של בשר בקר עם חצילים, פיסטוקים וקשיו שנטחנו לתוכו. הקציצה עצמה היתה מושלמת, אבל גם ההום פרייז והלחמניה שהוגשו לצידה לא ביישו את הפירמה וגרמו לנו להמשיך לאכול חרף הכרזות חוזרות ונשנות "יו, אני כל כך מלאה..".
בעיתות שכאלו אני מודה לאל על שברא אותנו עם שתי קיבות, אחת לאוכל ואחת לקינוחים. עם זאת, כנראה שהקרנתי בקשה לעזרה, כי אורן, מנהל המשמרת המקסים, שלח אותי היישר לאגף הדג'סטיף. פרנה ברנקה (36 ₪) הוציא אותי מההלם. אלמלא אותו ליקר מופלא, אני לא בטוחה שהייתי מסוגלת להתמודד עם הממתקים המופלאים שהוגה כבוד השף-קונדיטור אלפסי על בסיס יומיומי. ממתק אדיסון (34 ₪) - אצבע שוקולד המורכבת משלוש שכבות: שוקולד חלב, שוקולד לבן וקראנץ' נוגט וקריביאן (36 ₪) - מרנג קוקוס, גנאש שוקולד חלב ושמנת מוקצפת עם קוקוס קלוי, הזכירו לי ששוקולד הוא סיומת נפלאה לארוחה טובה, במיוחד כשמדובר בשוקולד איכותי.
לאחר שסיימנו את האוכל התפנינו להביט קצת סביב. המסעדה היתה הומה בסועדים שנראו מרוצים כולם. בתפריט המגוון של 'אדיסון' (שמכיל גם סלטים, פסטות ומבחר דגים ופירות ים) כל אחד יוכל למצוא לעצמו מה לאכול, ובהסתמך על המבחר הלא קטן שטעמנו, סביר להניח שכל אחד גם ייצא שבע וטוב לב. יש מסעדות ששווה לצאת מהעיר בשבילן.
* הכותבת הייתה אורחת במקום
* רוצים גם אתם לאכול באדיסון? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת