משימה סודית וטעימה בדון ויטו

-סודי ביותר!-

השנה: 2005; המקום:בסיס צבאי תל השומר; המשימה: האכלת קצין צעיר בשם אורון ישראלי בעוד לילה של תורנות מתישה; היעד: מסעדת 'דון ויטו', הממוקמת במרחק זריקת אבן מהבסיס, בישוב הידוע בכינויו 'קרית אונו'. פירוט המשימה: מסווג; מטרת המשימה הושגה בהצלחה!

השנה: 2010; המקום: מושב סודי במרכז הארץ; המשימה: להאכיל סטודנט קשיש בשם אורון ישראלי ואת חברו, הסופר ואיש העסקים המצליח אוהד רוזן;  היעד: מסעדת 'דון ויטו' השוכנת באותו הישוב בדיוק.

פירוט המשימה: הפרטים נצפו נכנסים ל'דון ויטו' בשעות הצהריים. ממידע מודיעיני עולה כי הם חגגו את הצלחת רב המכר החדש של רוזן "אקרא לך גבר". הם עשו את דרכם דרך שולחנות העץ המעוצבים, מתפעלים מהנברשות עשויות כוסות היין אשר נתלו מעל לשולחנות. לבסוף, ניאותו להתיישב. מבט נוסטלגי ניכר במבטו של ישראלי, כמצופה לאחר היעדרות רבת שנים.

השניים באו מוכנים. חיש מהר יידעו את המלצר כי ברצונם להתחיל את הארוחה עם מניפת חציל (32 ₪), מנה המציגה חציל קלוי על לבנה עם צנוברים, פטרוזיליה ושמן בזיליקום; מגדל פורטבלינו (30 ₪) - פטריות פורטובלו ממולאות בפסטו במעטפת פריכה; ארנצ'יני (30 ₪), כדורי גבינה מטוגנים; ופוקצ'ה (18 ₪) חמה וטרייה. כל זאת בליווי קל של יין גמלא ריזלינג לבן (19 ₪). ממש בליצקריג.

מקורותינו בשטח מסרו כי השניים נהנו מהמקוריות של הארנצ'יני, הטעם הביתי והמוצלח של החציל) שהאפיל על חוסר המקוריות שבמנה ועל גודלן של הפטריות שנדמה היה ונקטפו זה הבוקר מגינה בעולמה הפלאי של אליס. הפוקצ'ה עצמה נעלמה לפני שהספיקו לאסוף עליה מספיק מידע. נראה היה שמטח המנות הראשונות הכניע אותם, אך הם באו נחושים.

בניגוד להערכות הראשוניות המשיכו במתקפה עם פילה ברמונדי בתוספת הום פרייז (92 ₪) ולזניה (44 ₪). לזניה? השפעתו של הסוכן השתול גארפילד ניכרת בפעולותיו של ישראלי. הדג לא עצר את רוזן, שחיסל אותו משל היה רב מכר מתחרה, רק עצמות קטנות היוו עדות ל"טבח הנורא של ברמונדי" כפי שייקרא מהיום. ישראלי, לעומתו, החל להראות סימני כניעה ראשונים: "אני לא יכול, המנה טעימה, אבל יש יותר מדי" סינן אל עבר רוזן. "תחזיק מעמד ידידי" הפציר בו, אך תחנוניו לא עזרו. הלזניה המשוריינת נחה לה בנחת במחבתה היצוקה ולעגה לכשלונו.

ישראלי הביט סביב, ווידא טוב טוב שאין עדים למחדלו בטרם אמר לרוזן "זה רק בגלל שלא היה בה בשר. אם היה, תוצאותיי היו טובות יותר". רוזן הנהן בהסכמה. מאבקו של ישראלי עם אויבו המר, הכשרות, ידוע לכל. על השולחן נחתו לפתע פאי תפוחים (32 ₪) וטירמיסו (32 ₪), בגיבוי שתי כוסות קפה קר (16 ₪), כאילו זינקו ממארב מתוכנן של קינוחים. ראשו של ישראלי התרומם וניצוץ ניכר בעיניו. לאחר כמה טעימות חפוזות פרש רוזן, "זה מעולה, הטירמיסו נימוח והפאי טרי ואיכותי ביותר, אבל זה גדול עליי" אמר ולגם בהנאה מהקפה. נדמה היה שמחדל הלזניה של ישראלי כבר נשכח, הוא המשיך במרץ, מפעיל את הכפית ביעילות שלא היתה מביישת אנשים כפולים בגודלם. כיצד זה אפשרי?

נזכרתי פתאום בדו"ח האנטומי שהשגנו על ישראלי, בקיבה השנייה המיועדת לקינוחים בלבד - פלא ביולוגי אמיתי. שום דבר לא האט אותו, לא הסיח את דעתו, עד שלא נשאר פירור אחד בשתי הצלחות. ישראלי רכן אל עבר רוזן, "יש לי הצעה שלא תוכל לסרב לה" פלט בקול צרוד, "לחזור ל'דון ויטו'" המשיך בעודו מלטף חתול שחור שמקורו אינו ידוע. רוזן שוב הנהן בהסכמה. כעת אני ממליץ להתחיל בהכנות למשימה הבאה ולא לבזבז זמן יקר. את המשימה הנוכחית אני מכתיר כהצלחה!

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בדון ויטו? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי