העסקית המתוקה של דלאל

היה זה צהרי יום חמישי שרבי במיוחד כשצעדנו ברחובותיה של השכונה העברית הראשונה של העיר. הכיוון היה מסעדת 'דלאל' והפרטנרית שלי הפעם הייתה בת דודתי היקרה. שנה וחצי קודם לכן ביקרתי בדלאל לראשונה, כאשר משפחה שלמה נאלמה דום בזמן שאותה בת הדודה צעדה בחצר הפטיו המאוירת של המסעדה עם בחיר ליבה בטקס כלולותיה.

מאז אותו היום התלוננה בת הדודה שמרוב לחיצות ידיים לאורחים היא שכחה לטעום את מעדני המקום. היה ברור (ואף הוסכם) שצריך שחזור של האירוע, לפחות בפן הקולינרי, אלא שמאז היא הספיקה ללדת זאטוט חמוד והקאמבק נדחה. כעת, כשהתינוק גדל מעט, מצאנו זמן - בין הנקה להחלפת חיתול - לקפוץ לעסקית הצהריים של דלאל ולכפר במשהו על איוולת החתונה.

דלאל מציגה אווירה נדירה אפילו ביחס לשכונה בה היא שוכנת, הלא היא נווה צדק הקסומה. המבנה העתיק בנוי בצורת ח' ומורכב מהרבה חללים שקטים ורומנטיים ופינות מרווחות לאירועים, ובמרכז המקום נמצאת מרפסת הפטיו המיוחדת עם בר שיש רחב ידיים. את מקומנו תפסנו במרפסת. מוזיקת צ'יל אאוט שקטה התנגנה ברקע וסביבנו ניתן היה למצוא אנשי עסקים מעונבים לצד זוגות צעירים, שפינו את עצמם לארוחת צהריים רומנטית לקראת סוף השבוע. אלמלא מזג האוויר השרבי אפשר היה בקלות לדמיין שאנחנו באיזו בירה אירופאית ציורית, והשנה היא אלף שבע מאות ומשהו.

מלצר חביב שהתפנה אלינו במהרה, הסביר באדיבות רבה שדלאל משיקה כעת עסקית צהריים שקרויה בלשון המקום 'העסקית המתוקה'. על מה מדובר בעצם? ובכן, במחיר המנה העיקרית, שנע בין 69-110 ₪, ניתן לבחור בנוסף לעיקרית את אחד מקינוחי המקום. כאן הזמן להזכיר שבצידו השני של הרחוב שוכנת הקונדיטוריה המרשימה של דלאל, וכשמציעים קינוח חינם של הקונדיטוריה המדוברת, לא חושבים פעמיים.

עם כל העסקיות מוגשת סלסלת לחם תוצרת המקום, חמאה ושתייה. לחובבי אלכוהול של צהריים (כמוני), במחיר של 15 ₪ אפשר ליהנות מיינות הבית של דלאל. בת דודתי לקחה לעצמה יין לבן חצי יבש של 'לה ויל פארן', ואני הלכתי על הגרסה הטוסקנית האדומה של 'סאן ז'ווה'.

אז אין פה מנה ראשונה והאמת שאין בזה צורך - המנות העיקריות גדושות באופן יוצא דופן. לחימום העניינים לקחנו מן המנות במחיר של 89 ₪: קדירה ענקית של לינגוויני פירות ים בציר עגבניות. בין פירות הים שהסתובבו שם היה מבחר נאה של צדפות, קלמרי, שרימפס ובשר סרטנים, והחבורה הנכבדה הזו כוסתה ברוטב קשקבל טורקי, קרם סרטנים, עגבניות ופטרוזיליה. מנה מאוד פיקנטית, אפילו קצת חריפה וטעימה בטירוף.

לעידון האווירה הלכנו על המנה המושלמת: פילה מוסר רך על מצע של ריזוטו במרקם עדין והמון סוגי פטריות (110 ₪). בין הפטריות שהסתובבו שם היה מבחר נאה של פורטובלו, שמפיניון ופטריות ירדן, והחבורה החביבה הזו כוסתה ברוטב שמנת, חמאה, פרמז'ן, נבטי רשד וצנונית. זו הייתה שעתן היפה של המזלגות שדפקו בעוז על צלחות החרסינה הלבנות ושל פינו, שהתמלא בערבול טעמים מסחרר. המלצר החביב לא פספס שום הזדמנות לברר ששלומנו עודנו בטוב ושהאוכל אכן לטעמנו. ועוד איך לטעמנו!

הקינוחים של דלאל מרשימים בגודלם, בעיצובם ובטעמם והמבחר רב. לשם כך פנינו לעזרתו של המלצר ששוב לא אכזב: לחובבי השוקולד במלוא עוצמתו, הקינוח האולטימטיבי הוא מוס שוקולד אפוי בצורת פירמידה המכוסה גנאש שוקולד, כשמעל נגיעה קלה של קרם ברולה. בצידה השני של יצרת המופת הזו מצוי הר קצפת אסטרונומי עם גלידת סורבה בטעם, האמינו או לא, בירה!

לחובבי קינוחי הפירות אסור לוותר על מאפה הווניל שקדים שפרוס לשלושה חלקים קטנים, כשמלמעלה שכבה גדושה של גבינת מסקרפונה ושבבי פיסטוקים. כל המבנה משכשך בתוך רוטב תותים טריים וקומפוט של פירות יער. גאון מי שהמציא את השילוב הזה.

היינו יכולים לשבת פה עוד שעות רבות, אלא שבת הדודה נזכרה שהיא גם אם במשרה חלקית ויש תינוק רעב בבית שטרם אכל את 'העסקית המתוקה' שלו.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי