SEATARA: מסעדת שף אמיתית

המושג "מסעדת שף" הפך עם השנים לשם הנרדף לכל מסעדה החפצה להיקרא כך, ללא כל קשר אם היא אכן עומדת בקריטריונים של מסעדת שף (כמו שף מוכשר שיודע את העבודה ומוציא קסמים תחת ידיו ברחבי המטבח). וכך, הגענו למצב שכל מסעדה החפצה לתת אילוזיה של יוקרה לאיכות הבינונית שהיא מגישה לסועדים, מוסיפה את הטייטל המחייב "מסעדת שף" ומחזיקה אצבעות שהקהל הרחב יאכל את הלוקש. בדרך כלל זה לא עובד, משום שהלקוח הישראלי - חרף השמועות המוקדמות - אינו פראייר כלל וכלל.

כשאשתי האהובה והקורנת ואנוכי הבטנו אל עבר מתחם סי אנד סאן שבצפון הצפוני של תל אביב, רגע לפני שאנו נכנסים לארוחת ערב מול הים במסעדת 'SEATARA', קיווינו שהפעם לא ניפול. קיווינו שהפעם מה שקראנו באתר האינטרנט של המסעדה - "מסעדת ביסטרו שף אירופאית" - אכן יהיה נכון ולא יתפוצץ לנו בפרצוף כמו במקרים רבים מדי בעבר הלא כל כך רחוק.

נכנסנו בשערי המסעדה, וכבר מהשניות הראשונות שרתה עלינו תחושת הרוגע המוכרת לכל מי שגילה שחששותיו הגדולים ביותר הופרכו. עיצוב יוקרתי, יפהפה ומרשים הכולל בר שולחנות נמוכים כורסאות, לאונג' בר (שהעישון בו מותר, הידד!) ומרפסת חיצונית עם בריזה ים תיכונית על חשבון הבית. מסביב ישבו ערב רב של לקוחות - קהל מחויט שנראה בפגישת עסקים, פוליטיקאי בהווה ושר לשעבר שהסתודדו בשולחן צדדי, ארבע דוגמניות שהשיקו כוסות שמפניה במרפסת ועוד זוגות שנהנו מאווירה פסטורלית עם גלים בעיניים. אנחנו התיישבנו התוך המסעדה, בשולחן הצמוד לחלון זכוכית רחב ידיים, כשעינינו צופות אל הים הכחול והשליו. התרווחנו בכסאות הנוחים ונשמנו לרווחה. שלב א' עבר בהצלחה.

יעל, המלצרית החביבה שלנו, הניחה בפנינו תפריטים שהציגו את תפריט הקיץ החדש והמרענן של 'SEATARA', הכולל בשרים משובחים, דגים, פירות ים, פסטות, מנות ראשונות מפתיעות ופוקצ'ות הנאפות בטאבון שבמטבח. בבוקר מוגשות ארוחות בוקר עם מאפים טריים, בצהריים מוצעות עסקיות במחירים הנעים בין 95-115 ₪, תפריט היינות, האלכוהול והקוקטיילים עשיר ובסך הכל ניכר כי השקיעו בתפריט לא מעט חשיבה וידע, והצליחו לשלב בין מנות ים תיכוניות המתאימות לאווירה ולמיקום, ובין איכות חסרת פשרות.

הזמנו כוס קאווה מבעבעת (36 ₪) עבורי ולימונדה (14 ₪) עבור היפה בנשים, והתלבטנו בין המנות השונות. בחיי שהכל נראה טעים ומזמין. למזלנו הרב ניגש אלינו שף המסעדה, יניב אבן. אולי שמו עדיין אינו מוכר כמו השפים הסלבס המופיעים בכל תכניות הבישול בערוצים השונים, אך כבר מהרגע הראשון מבחינים כי מדובר בזן נדיר חייכן, חבר'המן, מתעניין ברצונותיהם והעדפותיהם של הסועדים ולא מתבייש להסביר על מקור המנה הזו או האחרת. השף נטע בנו את התחושה שאין לנו על מי לסמוך אלא על השף שבמטבח, והוא הבטיח לבחור עבורנו את המנות שתתאמנה לנו. לו רק ידענו כמה הוא עומד לפגוע בול...

אחרי כמה דקות הופיע יניב עם שלוש צלוחיות טאפאס מתוך תפריט הטאפאס המתחלף של 'SEATARA'. מקרל שמנמן, עסיסי ונהדר על קוביות קישואים, עגבניות ופלפלים; דג קוד בבלילה ומטוגן בשמן עמוק, שהוגש עם צ'יפס ורוטב של שמן זית ולימון - מעין גרסא ים תיכונית מוצלחת במיוחד לפיש אנד צ'יפס הבריטי; ודניס ברוטב ליבורנזה, שכלל שלוש חתיכות דניס צרובות ברוטב פיקנטי של עגבניות, צ'ילי וצלפים, שהציג ורסיה טוסקנית לחריימה המרוקני. יופי של מנה, יופי של מנות פתיחה, וההסבר של יניב על מקור השם של דג ה'דניס' (מתברר שמקורו בעיוות של המילה 'דניס' בטורקית, שמשמעותה 'ים') החכים אותנו בעוד פיסת מידע לחיים. לא רע.

אחרי הטאפאס המצוינים הגיע תור העיקריות, וכשהודענו ליניב שאחרי טוּב הים של המערכה הראשונה אנו מעוניינים לנסות את קטגוריית 'הרפת והלול' שבתפריט. יניב חייך, הניף את בוהן יד ימין למעלה ולנו לא נותר אלא להמתין בסבלנות לבאות. כשהעיקריות הגיעו, הבנו סופית שמדובר בשף שבאמת מבין אנשים, כזה שכמה משפטים עם האדם מספיקים לו כדי להבין במי מדובר ואיזו מנה הוא יאהב במיוחד. ליפה בנשים שמולי, שפניה נצצו מסנוור קרני השמש האחרונות של היום, הכין יניב חזה עוף בגריל (85 ₪) עם פטריות שיטאקי ושמפיניון צלויות, תפוח אדמה ננסי, בצל קלוי ושמן בזיליקום. למרות שחזה עוף אינו נוטה, בדרך כלל, להרקיע שחקים מבחינת הרמה, פה מדובר היה בשוס של ממש. חזה העוף היה רך ועסיסי, ולא נפל למלכודת היובש המרתיעה רבים מלהזמין חזה עוף במסעדות. הירקות שלצידו היו מתובלים היטב והשלימו את הנתחים לכדי מנה טעימה מאוד, נדיבה ביותר ואחת שמעלה חיוך גדול על האישה שאיתי.

אני, לעומת זאת, זכיתי לנתח אנטרקוט 350 גרם (145 ₪) במידת צלייה מדיום, שטבל ברוטב יין אדום ובלסמי. הנתח נח לבדו על הצלחת הגדולה, ולצידו הוגשה צלוחית קטנה עם כמה פלחי בטטה אפויה ומתקתקה. אכן חובב אנטרקוט אנוכי, אודה ולא אבוש, ומכיוון שכך ניחנתי ביכולת לא רעה להבדיל בין נתח טוב ואיכותי לעוד נתח רגיל או סתם אנטרקוט רע. במקרה הזה נחת מולי הנתח המושלם: משויש למשעי, צלוי בחוץ ואדמדם בפנים, וכל נגיסה הוציאה ממני גרגורים בלתי נשלטים של הנאה צרופה. שאפו על בחירת בשר שמראה על הבנה עמוקה, וכן על צלייה מושלמת שגרמה לי לעונג רב.

אחרי עוד כוס קאווה (36 ₪, כאמור) לזירוז העיכול וסיבוב הראש, והרבה אוויר צח עם ארומת ים נעימה, בחרנו בשני קינוחים לסיום הארוחה. החלטנו, שלא כמו תמיד, לוותר על השוקולד האהוב ולבחור בקרמבל תפוחים עם גלידת וניל (42 ₪) נהדר שהוגש יחד עם גבעה קטנה של קרם מסקרפונה וחצאי ענבים אדומים, ובקדאיף עם קרם מסקרפונה, שוקולד לבן ופרוסות נקטרינה ברוטב פסיפלורה (38 ₪). הקינוח האחרון היווה את ההפתעה הכי גדולה של הארוחה, כשהוא מציג מופת קינוחי מהדרגה הראשונה - עיצוב המנה שובה עין, הטעמים נהדרים וגודלה מתאים לשני סועדים, ללא חשש. לא הרבה מסעדות מצליחות לספק חוויה מרעננת ומקורית באגף הקינוחים, ושמחנו לראות ש-'SEATARA' הצליחה לעשות כן. עוד שאפו ענק.

בסוף, לאחר כמה ניסיונות כושלים (וחוסר רצון מופגן), הצלחנו להתרומם מהכסא, להיפרד מיעל המלצרית ולחפש את יניב כדי להיפרד כמו הידידים שהפכנו להיות. אך מה לעשות, המקום כבר היה מלא מפה לפה, ומקומו הטבעי של השף הוא במטבח, לא בכניסה למסעדה. ביקשנו מהמארחת שתמסור לו רק שתי מילים שתוכלנה לבטא את כל מה שרצינו לומר לו: תודה שף!

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול ב-'SEATARA'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי