הימים ימי הכרעה במונדיאל 2010, ומעט מאוד דברים יצליחו להזיז מהכורסה שני גברים טיפוסיים לעת ערב. המזל הוא שאחד הדברים האלו הוא שילוב מנצח של קיבה מקרקרת ומסעדת בשרים משובחת. נטשנו את המרקע והכורסה ושמנו פעמינו אל ארץ גשן. אמנם אין להם נציגה במונדיאל, אל על הפרות שלהם מסופר עוד בתנ"ך.
שגרירות 'גשן' בישראל ממוקדת ממש בלב העיר תל אביב מזה כשנתיים. החלל הלא גדול מעוצב באופן מוקפד, התאורה עמומה ומשרה אווירה נינוחה עבורנו, ומעט פחות עבור נתחי הבשר העצומים המביטים אלינו מהמקרר השקוף. נראה כי הם יודעים מה מצפה להם במטבח. בעלי לב חלש מתבקשים להימנע מלהפנות מבטם ימינה בעת הכניסה למסעדה.
סביב לשולחנות סועדים צעירים יותר ופחות, ובסך הכל האווירה שמחה למדי, בטח בהתחשב בעובדה שבניגוד לרוב בתי האוכל בעיר, ב'גשן' מעודדים את הלקוחות להתרכז באוכל ובבני שיחם, ונמנעים מלשדר משחקי כדורגל או כל ערוץ אחר.
התרשמנו מהתפוסה הגבוהה ביום א' של השבוע. זוגות, משפחות וסתם חבר'ה זכו כמונו לשירות מהיר, אדיב ובגובה העיניים. את התלבטויותינו לגבי המנות הראשונות פתרנו באופן מקורי: הזמנו ארבע כאלה. ראשונה בהן הייתה הבריזאולה שייטל (32 ₪), המורכבת מארבעה רולים של נתחי שייטל פרוסים דק ומגולגלים יחד עם מנגו ומלון והרבה בלסמי. אני אהבתי מאוד, בעוד היושב לצידי התרשם יותר מהפוקצ'ה (18 ₪) השמנמנה שהוגשה לצד מטבל שמן זית ובלסמי. שנייה לה הגיעה מנת קרפצ'יו עגל מצוינת (38 ₪) בתיבול מדויק מאוד.
המנה השלישית מאגף הראשונות שהוגשה אל שולחננו הציגה נתחי טונה אדומה (36 ₪) בציפוי פריך, שהוגשו מעל נתחי אפרסמון (בחיי!) בתיבול מקורי. המנה הרביעית - טארט טאטן עגבניות (28 ₪) - הייתה מקורית עוד יותר, כשהפרשנות ב'גשן' לטארט מגיעה במילוי כבש וחציל חרוך, לצד רוטב עגבניות חם. המנה הזו,כמו האחרות, מציגה תחכום שנדיר למצוא במסעדה המתמחה בבשרים, ובפרט מסעדה כשרה.
אבל עם תחכום לא קונים במכולת, ולמנה העיקרית שלנו בחרנו בתערובת של מיני בשרים שהוגשה על פלטת שיש לוהטת. המלצריות מעודדות את הסועדים להזמין נתחים גדולים לשולחן ולחלוק בהם, וגם אנחנו אוהבים את הרעיון. תמחור הנתחים הוא לפי משקל, והמחירים סבירים בהחלט. חיסלנו נתח אנטרקוט בשרני (94 ₪ ל-300 גרם), נתח עסיסי של פרגית שנצלתה עם פפריקה (65 ₪), וצלע עגל שומנית (85 ₪ ל-250 גרם). כתוספות קבלנו שעועית ירוקה בג'ינג'ר ותפוחי אדמה אפויים שאהבתי מאוד.
בינות לנתחים איתרנו גם נקניקיית מרגז מעולה ופיקנטית ושני קבבונים בהם פונקנו מהמטבח, שהיו טעימים מאוד וכמעט גנבו את ההצגה מהאנטרקוט המעולה שנצלה ביד מיומנת. שותפי לארוחה, אגב, מתעקש כי סטייק פרגית משובח יתעלה גם על המשובחים שבאנטרקוטים. שיהיה.
אחרי מנוחה קצרה והתרעננות (אגב, מגבונים לחים נראים לי יוקרתיים ומפנקים כשהם ארוזים בבודדים ומוגשים על ידי מלצרית, לעומת אותו מגבון שאני מקרב לפרצופו המוכתם של בני הצעיר באמצע האוכל), המשכנו אל הקינוחים. ב'גשן' מצליחים להתמודד עם אתגרי הכשרות בהצלחה גם באגף המתוק (מחירי הקינוחים נעים בין 30-38 ₪). נאבקנו בקרב כפיות אימתני על כל פירור של פאי דובדבנים משובח, שזכה לסייד קיק מוצלח בצורת כדור סורבה משמש כתום ומרענן. המנה המקבילה הייתה מתוקה פי כמה: מוס חלבה עם שערות קדאיף, המוגש לצד כדור גלידת וניל, שהובילו יחד את רמות הסוכר בדם לגבהים לא חוקיים.
כן כדורגל,לא כדורגל - יצאנו את 'גשן' שבעים ומדושנים. די בטוח שנחזור לשם עוד לפני המונדיאל הבא.
* הכותב היה אורח המקום.
* רוצים גם אתם לאכול בגשן? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת