206 בשרים וניגודים קולינריים

ישנם צירופי מילים שמיד מעוררים בנו אסוציאציות שונות. קחו למשל את הצירוף של "ארץ-עיר-חי-צומח" - ארבע מילים שונות זו מזו, ששילובן יחד מעלה זכרונות מתוקים מעבר רחוק, מנסיעות מתארכות, מערבי שישי מלאי קסם. או הצירוף של "אחת-שתיים-שלוש-דג-מלוח" - למתבונן מהצד זה עלול להישמע כמו מתכון רומני, אך לרובנו הצירוף הזה מזכיר ילדות  נשכחת, ימים בהם עוד היינו יוצאים לשחק בחצר ולא רק בתוך חדר אינטרנטי מרווח, ימים בהם עוד לא ידענו מהי מסעדה, מהו אושר קולינרי, מה צפוי בעתידנו מלא הגורמה. כל מה שידענו זה שבין שתיים לארבע לא מרעישים, ובארבע יוצאים לחצר לשחק 'דג מלוח'.

צירוף נוסף שמעלה אצלי חיוך ענק דווקא לקוח מהעולם הקולינרי, אך לא זה בעל היומרות והגינונים. זהו צירוף שתמיד מעלה ריח ניחוח באפי ורגש מיוחד בקיבתי: "חומוס-צ'יפס-סלט", המזכיר לי ים ובית ותמימות וישראליות וגעגועים, וגם קצת את המערכון המפורסם מ'ארץ נהדרת', זה שבו המלצרים משגעים את הסועדים שבאו לנגב חומוס.

בשנים האחרונות ז'אנר המסעדות הבשריות הזה, שמגיש גם שלל סלטים וחומוס, כבש את ליבי בסערה. לא תמיד בא לי מקום מחייב שבו כל גינוני הטקס נשמרו עד תום. לא שבנקל אני מוותרת על כל המסעדות הפלצניות שאני אוהבת, אך לעיתים בא לי לנגב עם פיתה שמנמנה חומוס וטחינה, ולהמתין בכליון עיניים לנגיסה הראשונה בקבב, שלא פעם הוא איכותי יותר משל המסעדות שבהן יש צורך למשכן כליה על מנת לטעום סטייק עסיסי.

מסעדת '206 בשרים' המיתולוגית מגישה בשרים כבר 25 שנה, עוד מאז גלגולה הראשון ברח' דיזנגוף 206 ועד היום כשהיא ממוקמת בשכונת צהלה, שבה לא הייתם מצפים למצוא מסעדה שכזו. וזהו בדיוק סוד קסמה. היא בשום אופן לא נופלת לקלישאות של המערכון המפורסם ההוא, בו המלצרים מעבירים את הסועדים מקומות ללא הרף, מחזיקים 40 סלטים במקביל וצועקים בקולי קולות את ההזמנה. כאן, ב-206 בשרים, שרדו שני עשורים בדיוק בגלל השמירה על הפאסון של מסעדה שווה, ויחד עם זאת לא מתביישים לרגע להגיש חומוס פטריות-צ'יפס-סלט-פלאפל-חצילים ועוד מאכלים אחרים מהז'אנר. השילוב בין החומוסאיות לשינקינאיות עובד כאן נפלא, ומתבטא בעיקר בכך שבניגוד למסעדות דומות, הרגשנו נפלא להזמין בקבוק קטן של ירדן הר חרמון לבן (80 ₪) בלי להרגיש מוזר. כן, יין הולך נפלא עם חומוס, תתפלאו.

למנה ראשונה הזמנו, איך לא, פלטת סלטים (29 ₪), שלמעשה שמה הנכון אמור להיות 'פלטת חצילים', שכן היא מכילה חמישה סוגי חצילים שונים, כשהמצטיין ביניהם הוא חציל בטעם כבד, קונספט שתמיד שעשע אותי ועשה טוב לקיבתי. החומוס (20 ₪) המפורסם של '206' לא איחר לבוא, וגם כדורי הפלאפל (14 ₪) הרותחים מצאו את מקומם בצלחותינו די מהר. אמנם לא מגישים כאן 24 סוגי סלטים מיד עם הכניסה למסעדה, עוד לפני שמספיקים לשבת, אבל אלו שתזמינו מהתפריט בהחלט יפתיעו אתכם ולא יגרמו לכם להצטער על כך שלא בחרתם בשיפודיה הקרובה לביתכם.

קסמה הגדול של '206 בשרים', שככל הנראה הוא גם סוד הישרדותה, הוא השילוב בין הפשוט למיוחד. לאחר שלא הפרענו לעצמנו להתפרע עם שלל חצילים, חומוס ודומיהם, החלפנו פאזה במנה העיקרית ובחרנו בכבד אווז (90 ₪), שהגיע בצורה של ארבעה נתחים יפים וורדרדים שהוגשו על מצע של עלים ירוקים ומעל הנתחים ניתז סילאן, והרי לכם קונטרסט מושלם: מפואר מול עממי, ישן מול חדש, פלצניקו מול עממיקו. איזה כיף לאכול חומוס, להרגיש בשכונה ודקה לאחר מכן לנשנש כבד אווז ולהרגיש באירופה. כבד האווז, אגב, שהפך כבר למצרך נדיר במקומותינו, היה ללא ספק מנת הדגל של הארוחה: נימוח בפה, נמס ושומני כפי שכבד אווז אמור להיות, והסילאן הפיח בו חיים חדשים. כל ביס הכיל טעמים חדשים וריגושים נשכחים, והביס האחרון היה נוגה מכולם.

גם צלעות הכבש (92 ₪) שהוגשו לנו היו בגודל מכובד ביותר: חמש צלעות גדולות ועסיסיות שטעם הכבש העשיר ניגר מכל ביס שלהן, אולם אני נאלצת להודות שכבד האווז עושה עוול לכל מנה שלצידו. זה כמו שתצאי לפאב עם בר רפאלי - מה הסיכויים שלך לנצח? הצלעות קצת נעלבו, לא פחות מהבחורה האומללה שבחרה לה את בר רפאלי לחברתה, אבל עשינו סולחה מיד כשהשתלטנו גם על המנה הזאת וגם על זו. בר רפאלי או צלעות כבש - אצלנו אין קיפוח. הכל הולך. את המנות ליוו תוספות של אורז ושעועית ושל כרוב לבן שהיה מעולה, ואחרי שביצענו גם באלו את זממנו, ישבנו באפיסת כוחות ובבהייה בשאריות החומוס, כמו שתמיד קורה אחרי ביקור במסעדה מהז'אנר המפנק.

אם חששתם לרגע שלא נטעם את הבוואריה (24 ₪) המפורסמת של 206, טעות חמורה בידיכם. מדובר באחת המנות המפורסמות של מסעדת הבשרים הזאת, ולכן חשנו חובה מוסרית לבדוק אותה. ואכן מדובר בבוואריה קסומה כמו של פעם, אי אז כשהיו לנו רק מסעדות של חומוס-צ'יפס-סלט. מי ידע בכלל מה זה סושי? האם ייתכן שאז היינו מאושרים יותר? לא יודעת, אבל היינו צעירים יותר והיה לנו תיאבון בריא. היום, לעומת זאת, יש לנו יותר קמטים והרבה יותר תיאבון, ועדיין כמו רבים אחרים אנחנו נוהרים לאותן מסעדות שלא נס ליחן. ועל פי טעם כבד האווז, כנראה כבר לא ינוס בקרוב.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול ב-206 בשרים? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי