"וואלה, עד נתניה?!" היתה התגובה, פלוס מינוס מילת פליאה וסימן קריאה, כשסיפרתי על התוכניות שלי ליום שני בערב. הבנתי כמובן מאיפה זה בא. עד לא מזמן גם אני הייתי כזה - אורז דרכון לכל נסיעה מרעננה וצפונה, מרים גבה על טיול של 40 ק"מ ומעלה כאילו מדובר מינימום בסלע האדום.
אלא שבשנים האחרונות קמה לה תנועה חדשה בישראל: תנועת ה"ראית איך מפתחים שם? יש שם טיילת מהממת. זה כבר ממש לא אותה נתניה", ממנה הושפעתי גם אני והגדרתי מחדש את גבולותיי. מסעדת 'אלפינה', כמה נוח, נמצאת בדיוק שם - איפה שמפתחים. על רקע השמש ששוקעת לתוך הים והאנשים המטיילים בשלווה לאורך החוף, הסטיגמה הנתנייתית מרכינה ראש.
נכנסתי לרכב של ד', שלא התחיל בנסיעה לפני שתקתק עם האצבע על ה-GPS שלו. ליתר ביטחון, כדי שלא נלך לאיבוד. בכל זאת, מדובר ב'צפון הרחוק' ואסור לקחת צ'אנסים. הלוויין לקח אותנו דרך כביש 2 ישר לתוך נתניה, ודוּך לקו החוף. כשהבחורצ'יק הנחמד שבתוך המכשיר דיווח ש"הגעת ליעד", ראינו כבר את 'אלפינה' ממש מול הפנים.
הבריזה ב-19:00 בערב הייתה נעימה ולא היה זכר לחום שאפיין את היום, אז בחרנו לשבת בחוץ. שם, מהמרפסת הגדולה של המסעדה אתה מגלה שכל השמועות נכונות - שחוף ים יש לא רק בתל אביב ושגם בערים אחרות מותר ללכת על קונספט של טיילת. תוך כדי שיחה על העוברים ושבים בשדרת הדקלים 'לוס אנג'לס סטייל', ניגשה המלצרית והזמנו מנה ראשונה.
השמש התחילה להנמיך גובה וד' עשה הבעות של רעב. בזמן ההמתנה (הקצרה יש לומר) לגמתי מהירדן הר חרמון, יין לבן חצי יבש (26 ₪ לכוס), בזמן שד' הסתפק בדיאט קולה. סלסלת לחם פריך וחם הונחה על השולחן, רגע לפני שהצטרפה אליה צלחת גדולה של קרפצ'יו בקר במרינד (48 ₪), עם גבינת פרמז'ן פזורה מעל. ריבת העגבניות שעיטרה את מרכז המנה היתה מפתיעה מאוד, הן במקוריות והן בטעם.
כמה סנטימטרים שמאלה נחו להם נתחוני כבד אווז חם ברוטב קסיס (88 ₪), שהוגש במטבל על מצע חסה. מדובר במנה יקרה עבור מנה ראשונה, אבל הטעם דיבר בעד עצמו. הכבד היה רך ועשוי טוב, רוטב הקסיס סיפק לו את הטעם הייחודי. והנה וידוי: הרוטב הלך לא רע גם עם הלחם והקרפצ'יו.
דבר אחד משותף היה לשתי מנות הפתיחה - הן עשו את העבודה ופתחו לנו את התיאבון. בחוץ כבר דמדומים מתקדמים אבל מזג האוויר משכנע את הנתנייתים להמשיך ולהתרוצץ על הטיילת. לשולחנות שלידנו הוגשו מנות בשריות מעוררות רעב וגם המנות העיקריות שלנו במרחק של כמה דקות, לא יותר. התפריט של 'אלפינה' עשיר במנות ממיטב המטבח הצרפתי. דגים, שרימפס, צדפות ולובסטר - כל מה שיש לתרבות הטריקולור להציע. אנחנו, אולי בהשפעת הריחות שעלו מהשולחן הסמוך, בחרנו בקו הבשר.
קורדון בלו (108 ₪) היתה הבחירה של ד'. פילה בקר עם חזה אווז מעושן, גבינה מותכת בלב נתח הבשר והכל בציפוי פריך. כתוספת הוא בחר באורז. אני העדפתי את תפוחי האדמה, שהוגשו בתבנית חמה ותובלו היטב, והגיעו כתוספת לאנטרקוט (112 ₪) שהזמנתי בהמלצת המקום. הסטייק לוּוָה ברוטב יין אדום, בצל ופטריות (ניתן לבחור גם רוטב פפר או חרדל). טעמנו שנינו משתי המנות והחלטנו פה אחד על האנטרקוט כמנה המוצלחת יותר, על אף שמשתי הצלחות לא נותר זכר למנה עיקרית כל שהיא.
לא נסענו כדי לעזוב בלי קינוח, לכן סגרנו את הארוחה עם עוגת גבינה פירורים מצוינת, אותה עיטרו מסביב נגיעות שוקולד חלב ושוקולד לבן. גם פעמיים קפה הפוך היה בגדר חובה, וזה היה האות להישען על הכיסא ולעכל - את האוכל, את האווירה, את הלילה בחוף של נתניה, שנתן פתאום פייט רציני לרצועה של תל אביב.
"וואלה, עד נתניה?!", היתה התגובה גם בדרך חזרה, בשיחת טלפון מחבר בתל אביב. "כן", עניתי, "גם שם יש ים. וטיילת. ואוכל. ואנשים שנהנים מהבריזה".
* הכותב היה אורח המקום.
* רוצים גם אתם לאכול באלפינה? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת