ארץ הבשר של גשן

יש לי אבא שכל היום עובד. להצליח להחליף איתו מילה באמצע יום עבודה זו משאלה גדולה מדי שלרוב מתנפצת לרסיסים ולא מתגשמת. לעומת זאת, בשעות שהוא בבית מדובר בבן אדם אחר לגמרי ואני בהחלט חושבת שאני יכולה להכריז עליו כעל מי שגורם לי לצחוק בקול רם, הכי הרבה והכי אמיתי. שלל בדיחות מתחדשות, יציאות קורעות וחיקויים מהשורה הראשונה. זה אבא שלי. אחרי בקשות חוזרות ונשנות, הצלחתי לראשונה לקבל תשובה חיובית: אבא יבוא איתי. התרגשתי. אבא אמנם ניחן בחוש הומור רציני אבל החיך שלו, איך לומר, לא מהעדינות שפגשתי. הכל טעים לו באותה המידה ומתוק מנצח הכל. אין ספק שזו תהיה משימה לא קלה.

ברמת רעב מתקדמת, לפחות מבחינתי, הגענו אבא ואני ל'גשן'. מי כמוני שמכירה כל מקום בעיר הגדולה (וגם מחוצה לה), נאלצתי להודות שטרם ביקרתי במקום, ואלה המקומות שהכי מסקרנים אותי. בכניסה עומד לו בדממה מקרר יישון בו כל הבשרים מבקרים בטרם יגיעו לשולחן הסועדים, כבר מראה מרגש. התיישבנו. המקום קיים שנה וחצי, ומצליח לשמור על רף נאה בכל הקשור לנתחי בשר משובחים. המטבח פתוח לעיני הסועדים כך שאפשר לראות הכל 'אונליין,' ולמעלה מסתתר חדר פרטי אותו אפשר להזמין מראש ולהנות מפרטיות באמצע נחלת בנימין. נשמע לי טוב.

מבלי לדבר הרבה, נחתה על השולחן פוקאצ'ה ענקית (18 ₪) שנאפית במקום, שלוותה בארבעה שומרי ראש: טחינה אותנטית, פסטו, חריף משגע ושמן זית עם חומץ. אבא פרס את הפוקאצ'ה בזריזות ושנינו לעסנו שעה שדיברנו על הא ועל דא. המטבלים היו במקום וריפדו לנו את הבטן כהלכה לקראת הבאות: אבא בחר כנפיים ברוטב פורט עטופות בפירורי פנקו (34 ₪) ואני הלכתי על קרפצ'יו עגל (38 ₪), שהיה בין הטריים והמשובחים שטעמתי לאחרונה. לא הצלחתי להוציא מאבא מה יותר טעים ולאיזו מנה הוא יותר מתחבר. הוא כן הסכים לחסל את הכנפיים, כולל הרוטב.

לפני שנדבר על העיקריות, חשוב להסביר שב'גשן' הבשר מגיע על פלטות שיש גדולות ומחוממות  הנושאות עליהן בגאון נתחי בשר מיושנים כהלכה וצלויים כמו שצריך. אבל באמת כמו שצריך. על הפלטה שנחתה אצלנו ישבו בנחת סטייק אנטרקוט (94 ₪ ל-300 גרם), סינטה מיושנת שלושה שבועות (78 ₪ ל-300 גרם) ו'מיקס גשן' שמכיל מרגז, פרגיות וקבב (80 ₪ ל-400 גרם). מתחת לערימת הבשר הדשנה הסתתרו התוספות שמגיעות לצד הבשר - אורז, שעועית ירוקה מתובלת בשום וג'ינג'ר ופאפאס פריטס (תפוחי אדמה). הכל עשוי במידה הנכונה, מוגש בטמפרטורה הנכונה וטעים להפליא. המחירים הם על פי משקל ואפשר לבחור כמויות ולהרכיב ארוחה שחולקים אותה. מה יותר טעים מזה?

ופתאום, הפלא ופלא, בלוטות הטעם של אבא התעוררו, פתאום הוא הצליח לטעום ולהרגיש טעמים על הלשון. מסתבר שאת החיך העדינה שלי קיבלתי בתורשה מאבא שיודע בדיוק להגיד מה עשוי נכון, הוא רק זקוק לתמריץ הנכון וגשן בהחלט היוותה תמריץ הגון. הבשרים, כמו שאומרים, פתחו לאבא את  הצ'אקרה ושנינו התענגנו. היה קשה שלא. אין ספק כי בין גשן המסעדה לארץ גשן התנ"כית יש דמיון מרתק. אדמה פוריה, כרמים, פרדסים ופרות דשנות. מי אמר בשר משובח ולא קיבל?

המקום כשר (סגור בשיששבת) ומעלה קושיה רצינית בנוגע לקינוחים. מי שמכיר אותי, יודע שקינוחים הם חלק חשוב עבורי בארוחה. סיום ללא קינוח מענג, הוא לא סיום. מה עוד, שיושב לצידי יו"ר מכורי הסוכר בצד הזה של הכדור, כך שניתן להצהיר שנרשמה דריכות בשולחן. ואז, המלצרית החביבה הפתיעה עם שני קינוחים: סופלה שוקולד רגיל ונוגט (34 ₪) ולצידו פאי דובדנים (34 ₪). הפאי היה טעים אבל הסופלה, או אם נדייק סופלה הנוגט, שבה את ליבנו, שיחק אותה לגמרי והותיר את שני המכורים, אבא ואני, שעונים על הכיסא ומודים למי שצריך להודות לו על חבל ארץ גשן, ובעיקר על מסעדת גשן בנחלת בנימין 37. ואני לא הכרתי את המקום. חמור בעיניי. בואו, הבשר מוצלח והחוויה נעימה וטעימה.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בגשן? לחצו כאן לקבלת קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי