לאחר תקופה רדומה למדי ביחסיי עם המטבח היפני המסורתי, זה המתגאה במאכל המסורתי המכונה סושי, אני שמח לבשר כי התלהבותי ממנו התחדשה וכעת שוב אני מוצא את עצמי מתפנק ומזמין לשולחן את המאקיים, הניגריים והסשימיים למיניהם. ומתענג על כל רגע. מה גרם לאותו רנסנס קולינרי? פשר העניין טמון בביקור קצר וטעים למדי שערכתי במסעדה קטנה וחביבה בשם sushi'.
חלל המסעדה מצטיין בפונקציונאליות וכולל כמה שולחנות ובר הכנה קטן ומסוגנן. מחוץ למסעדה עומדים עמה שולחנות נוספים, ובסמיכות לה בר. כן, בר! בסבב השיפוצים האחרון בחרו בעלי ה-''sui לפתוח בצמוד למסעדה בר שכונתי קטן עם אווירה אינטימית ונעימה ומבחר אלכוהולי מרשים. השילוב בין אוכל טוב לבר, כמו במסעדות רבות המשלבות בר בגבולותיהן, מתברר כמוצלח. מאחר והזכרתי אוכל טוב, זה הזמן לספר מעט אודותיו.
מזג האוויר היה מצוין בערב בו בחרנו אני וחברי היקר שי (אותו אכנה מעתה סליס, כפי שאני עושה ביום-יום) להתמקם באחד השולחנות שמחוץ למסעדה. את סליס הכרתי במהלך טיול בהודו, שם החוויות הקולינריות נראו שונות לחלוטין. ומאז אנחנו חברים טובים. בחרנו, סליס ואנוכי, לפתוח את הארוחה בקנקו סאקה חם (29 ₪) ובשני מרקי מיסו (14 ₪ למנה). את המיסו למדתי לחבב כבר מן הטעימה הראשונה, כמה שנים קודם לכן, ומאז הוא אינו מאכזב אותי. הסאקה האלכוהולי סידר קצת את הראש, המיסו סידר מעט את הבטן, והיינו מוכנים לעבור לאירוע המרכזי - הרכבת הקומבינציה.
בעזרת סיוע נחוץ ביותר של המלצרית שלנו, שהציגה בקיאות נהדרת וסבלנות רואיה, בחרנו שישה רולים, כל אחד מעורר מהשני ומכילים מרכיבים נפלאים: צלופח ואבוקדו (27 ₪) טונה אדומה ובוטנים קצוצים (26 ₪), שרימפס ובשר סרטנים קצוץ (27 ₪), סלמון עטוף בטונה (28 ₪), סביצ'ה סלמון (25 ₪), וכן רול אינארי יילו טייל וביצי דגים (25 ₪).
רק מלקרוא את שמות הרולים אפשר להבין שהייתה חגיגת טעמים אמיתית. שילוב הבוטנים הקצוצים עם הטונה האדומה היה נהדר, כשביניהם גישר בצורה נפלאה מיונז פיקנטי. רול הסביצ'ה והשימוש בדג מוחמץ הוכתר כהפתעת הערב בזמן שנאכל בהנאה גדולה, וסליס, כחובב פירות ים שכמותו, חיבב במיוחד את רול השרימפס ובשר הסרטנים, שהעלו על פניו חיוך גדול ושבע רצון כבר אחרי הביס הראשון.
לאחר כל הסושי הזה היינו מוכרחים משהו מתוק, ולשם כך הונח מולנו גנאש שוקולד לבן משולב בפסיפלורה וקרם קצפת (22 ₪), וכן שתי כוסות אספרסו קצר, חריף ומהביל (8 ₪).
את ארוחת הסושי שערכנו אני, סליס וכמה חברים בעיר ורנאסי ההודית, אני זוכר עד היום. לא, אין סושי בהודו, או לפחות באזורים בהם טיילנו, אך היכרות עם בעליה של האכסניה בה שהינו הובילה לכך שאשתו גלגלה עבורנו את הסושי בעצמה. האווירה, החבר'ה ותחושת ההישג הסבו לכולנו אושר והנאה. הסושי, לעומת זאת, לא כל כך. בערב שלי ושל סליס ב-'sui', שוב ערכנו ארוחת סושי שאולי לא הכילה תחושת הישג, אבל הסושי בהחלט כן.
* הכותב היה אורח המקום.
* רוצעם גם אתם לאכול ב-sui? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של רועי מלכה
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת