JOY: בגלל המסעדה ההיא

פעם הייתה לי עבודה טובה, התרוצצתי בין כרמים ברחבי הארץ וליקטתי ענבים מתוקים לתוך שקיות סופר מחוררות. הדגימות הועברו למעבדה ושם נקבע המועד האולטימטיבי לבציר. כובע רחב שוליים, ידיים דביקות מעסיס הפרי וטבילה בכל מקור מים מזדמן, זה היה הקיץ של 2005.

מאז, כבר חמש שנים שאת הקיץ אני מעביר מול מסך לבן, בוהק ובדרך כלל ריק, כשמדי פעם מופיעים משפט או פיסקה שנמחקים מיד. האוויר לא זז, הטלוויזיה סוגרת עונה, בפסטיבל קאן מכריזים שאין קולנוע איכותי וגם ככה החום והלחות לא מעודדים יצירה. לפחות כשקוטפים ענבים הידיים עובדות והשכל נח. כמו שאומרים: אין שכל, אין דאגות...

הזיכרון המתוק של קיץ של 2005 היה מתאדה אילולא הביקור ב-''JOY, מסעדה ותיקה יחסית בנוף הקולינרי של רחוב עמק רפאים הירושלמי. כמעט כל רכיב בערב הזה התקשר לחוויה הבלתי נשכחת של הקיץ ההוא. החלל של ''JOY מזכיר מרתף יין עתיק, עם קשתות אבן והרבה עץ בגוון כהה. על הקירות מסודרים בקבוקי יין וגם על השולחנות מונחים בקבוקים יוקרתיים.

את הערב אנחנו פותחים עם הסבר מפורט של עדי המלצרית אודות ההרכב הזני של היינות המומלצים, כאשר החודש יקב עמק האלה זוכה לייצוג מכובד בקרב רב הסועדים שסביבנו. אנו בוחרים בחצי בקבוק קברנה סוביניון מסדרת Ella Valley בציר (איך לא) 2005 (89 ₪), שמגיע במחדרר יוקרתי - דקנטר המאפשר ליין לנשוף ולנשום לפני השתייה. להפתעתנו אנחנו לא היחידים שמתענגים כך על היין, וכמעט על כל שולחן מונח מחדרר והכוסות של רב הסועדים צבועות באדום עז.

לראשונות אנחנו מזמינים שתי מנות מהתפריט הקבוע ומנה אחת מהמיוחדים שבקרוב תיכנס לתפריט הקיץ שנבנה בימים אלה. לחם הבית - שילוב חמים ופריך בין גריסיני איטלקי לבאגט הצרפתי - מקדים את המנות בליווי מטבל צ'ימיצ'ורי, חצילים וצלוחית זיתים כבושים. הלחם מוצלח מאוד ואנו מתמהמהים עוד קצת עד לבחירה. לאחר סיבוב נוסף עם התפריט הוחלט על צ'יפס בטטה ברוטב מייפל (24 ₪) ופטה כבדים צרובים עם קונפיטורת פירות לצד מאפה בריוש (47 ₪). אלו הן מנות מצוינות מהתפריט הראשי שיוצאות מהמטבח בקצב מסחרר, וכמעט כל סעודה סביבנו מתחילה בהן. כהכנה לקיץ מגיע קרפצ'יו טונה אדומה (42 ₪) בצריבה עדינה של מלח אטלנטי ולימון, הרבה צלפים וכוסברה טרייה.

המנות מגיעות מהר מאוד עם חיוך גדול, והיין נפלא ומחמיא לטעמים שעל הצלחת, באמת קשה להפריד את חווית היין מהמנות עצמן. וזה לא פשוט למכור יין טוב לירושלמים - במרבית המסעדות בעיר מוצגים היינות הטובים כקישוט בלבד. רק מלצרים מנוסים, בעלי ותק והיכרות עם הקהל הירושלמי, מסוגלים להגיע למצב בו כמעט על כל שולחן מונח בקבוק או שניים.

לעיקריות אנחנו מתרכזים בבשר, אחרי הכל ''JOY היא בראש ובראשונה מסעדת בשרים המתמחה ביישון וצלייה. כמובן שעם השנים נכנסו גם דגים טריים ומנות נוספות, אך הקהל הנאמן של המסעדה מתרכז בנתחים המדממים. כמו במנות הראשונות, נבחרת אחת מהתפריט הנוכחי ואחת מתפריט הקיץ. אני מזמין סטייק פילה בקר (129 ₪) בדרגת רייר שמגיע בארבע פרוסות עם גראטן תפוחי אדמה ושום, ופרל'ה פוגשת במניפת סינטה (110 ₪) מדיום רייר עם פירה.

הבשר נכנע לסכין, ובין נגיסה ללגימה אני מתקרב אל הרגעים היפים של קיץ 2005, עד שכמעט ומתפתה לטפוח לפרל'ה על הגב ולשחזר דיאלוג שחוק: "אחי אתה מריח את זה באוויר?; מה, סוף הקיץ?; לא, המלחמה... עכשיו שים מים לקפה ותביא את הוופלות מהאוטו". אמנם מנות הגורמה לא עומדות בסטנדרט של ארוחת פועלים מתחת לגפנים בשומרון, וכבר עברנו שתי מלחמות, אבל יש משהו בקסם של 2005 שהצליח לחדור לתוך הבקבוקים וכעת הוא מתפרץ במלוא הדרו עם הנחת הסכו"ם על הצלחות הריקות.

כדי לא לאבד גובה, פרל'ה משחררת את תשובת הפה ומזמינה שני קינוחים, אחד חדשני ומפתיע והשני קלאסי עם פרשנות אוריינטלית. פאי בננה קראמבל (35 ₪) עם בננות מקורמלות, וכדור גלידת וניל על רקיק שוקולד עשיר וקערת גלידה המכונה בפשטות 'ונילה' (35 ₪), המכילה שלושה כדורי גלידת וניל, טחינה גולמית, חלבה, סילאן ופצפוצי אורז. לצערי היין שבכוסי אזל עם הביס הראשון ונאלצתי להסתפק בחוויית קינוח חלקית. הפאי היה עשיר וסמיך, והגלידה, על אף היותה פרווה, עברה בהצלחה את המבחן של פרל'ה בעיקר הודות לשימוש במקל וניל טבעי ומרקם חלק וקטיפתי.

ההנאה מהאוכל, היין והפלאשבקים לשנת 2005 התאפשרו בעיקר בגלל היין המשובח, השירות הטוב ביותר שנתקלנו בו במסעדה ירושלמית וגם קצת יותר מחצי קילו של בשר. ''JOY היא מסעדה שכיף לשבת בה, אווירה טובה ומצב רוח של אנשים שבאו ליהנות מהחיים, או לברוח מהבית בליל קיץ חם כדי לאוורר את הנפש לפני המלחמה הבאה.

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול ב-'JOY'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי