שקיעה טעימה מול המצדה

כמו רבים מאתנו, לכל הפחות אלו שזכו לחוף ים בגבולות עירם, גם אני מוצא עצמי ברגעים של חשבון נפש, בדידות ואפילו סתם רגע שבשגרה, שם פעמיי אל החוף רק בכדי להשקיף על השמש המפוארת שוקעת אל תוך הים, תוך צביעת השמיים בגוונים פלאיים. מאז ומעולם היו עבורי מראות השקיעה והצפייה בהן חוויה מכוננת. בין אם תהיה זו חוויה דתית עבור אלו ורומנטית עבור אחרים, בכולם מוצאת מחזוריות טבע זו מקום רגשי נכבד.

בשקיעה האחרונה בה בחרתי לחזות, החלטתי לשנות את מקום התצפית המיוחד שלי (שעליו אולי אגלה לכם בהמשך) ולבחור במקום מיוחד לא פחות, עם יתרון אחד משמעותי: מגישים בו אוכל, ולא סתם אוכל, אלא אוכל טוב! 'קפה מצדה' שברחוב הירקון התל אביבי, מתפארת במיקום מרשים במיוחד, כשלמרגלותיה נפרש חוף ימה של העיר.

בתזמון מתוכנן מראש, נפגשנו אני וחברי הטוב, נדב, לארוחה אל מול שקיעה (בדיעבד נדמה כי דמות נשית הייתה אולי הולמת יותר את המעמד והאינטרס, אך אין בוכים על חלב שנשפך). מארחת נאה הובילה אותנו לעבר שולחן כשמצדדיו כורסאות מפנקות, והוא משקיף - איך לא - לים ולשקיעה שבדרך. מוזיקה קצבית ומשמינה התנגנה ברקע.

התבשרנו על ידי המלצרית על מבצע משמח: שני קוקטיילים ב-50 ₪. שמש נעימה ומחממת מעלינו, רוח מלטפת בפנים ושני קוקטיילים אדומים ופירותיים הונחו לפנינו. כעבור 10 דקות ושני קוקטיילים מתוקים (הקרויים בשם 'אדום'), שהספיקו להתחלף בשניים חדשים, היינו מוכנים לפתוח בארוחה.

למנות הראשונות שהזמנו קדמה מנת סביצ'ה דניס בשילוב קרם פרש, באדיבות המקום. המרכיבים והדג בעיקרם היו טריים ואיכותיים, שיצרו טעימה מרעננת שהתאימה מאוד לעונה. אחריה הן הגיעו, הראשונות: קרפצ'יו סינטה (46) עם פלחי פרמז'ן וצנוברים, ופטה כבד כפרי (34) בקונפיטורת בצל וסילאן. נדמה כי שתי המנות הללו הפכו למרכיב נפוץ במסעדות טובות רבות, לכן נותר לעמוד על טיבן של אותן מנות במסעדות השונות וליהנות מן הטעמים השונים. חשוב לזכור כי הכותרת בתפריט אולי זהה, אך התוכן הוא העיקר ו'בקפה מצדה' ישנה תשומת לב גדולה לתוכן. הראשונות היו מצוינות ונאכלו בהנאה בליווי לחם הבית (13 ₪).

אורית, מלצרית מקסימה ואדיבה במיוחד, סייעה לי ולנדב בבחירת המנות העיקריות. העניין הגלוי שהבעתי במנת האנטרקוט (98 ₪) נחתם, כשאליו הצטרפה גם המלצתה של אורית. נדב, מבוסם מהנוף והבריזה מן הים,  הזמין לעצמו מנת פילה דג בורי (87 ₪). בעודנו ממתינים למנות העיקריות, המשיך הטבע במסלולו וגילה לעינינו שקיעה מרהיבה. המוזיקה הקצבית התאימה עצמה לתפאורה המשתנה והתחלפה במנגינות ג'אז רכות. הסתכלתי סביב וחיוכים נסוכו על פניהם של האנשים. כיף אמיתי.

המנות העיקריות הגיעו. האנטרקוט היה עסיסי, הבשר היה רך ועשוי טוב, וכמו שאמר שלמה ארצי "יותר מזה אנחנו לא צריכים". נדב, שהיה מרוצה מאוד מחלקו (הקטן, יש לציין) בהחלטה לסעוד ב'קפה מצדה', בישר כי פילה הבורי לטעמו וגם דאג לאושש זאת.

כמה שהייתה קשה לנו המשימה, אותנו לא תתפסו מסיימים ארוחה מבלי נשנוש מתוק בסיומה. ונשנוש אכן היה (אם אפשר לקרוא לזה נשנוש): פאדג' שוקולד חם (38 ₪) עשה את עבודתו נאמנה, וסגר עבורנו ארוחה נהדרת במתיקות מופלאה.

ארוחה טובה הגיעה לסיומה, ובינתיים כבר התחלפה לה השמש בירח ובכוכבים, ונרות דולקים קישטו את שולחות המסעדה, מעניקים לה וליושביה חסות רומנטית ואינטימית. ובדיוק באותו הרגע, אמרתי לנדב שישב לידי "בוא נזוז".

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בקפה מצדה? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי