אוכל, שתייה, מייק'ס, פלייס

זהו, נגמר, סוף כל סוף. הגענו ליום שאחרי ערב יום העצמאות. ברחובות כיבו מזמן את האורות אך כתמי ספריי השלג הרעיל עדיין נשארו. כעת, אחרי המנה הראשונה, אפשר לנגוס במנה העיקרית של השבוע, הלוא היא חצי גמר ליגת האלופות. ברוח יום העצמאות, וכהמשך ישיר לניסיונותי הדלילים לשפר את מערכת היחסים עם ארה"ב בעקבות המשבר האחרון, אספתי את הפיזיקאי ואצנו לנו לסניף רמת החי"ל של רשת הברים 'מייקס פלייס'.

לרוב האנשים השם 'מייק'ס פלייס' מתקשר לבר השוכן בטיילת התל אביבית, אולם בעקבות הצלחתו המסחררת, נפתח באוקטובר 2009 סניף נוסף הממשיך את המסורת של אוכל טוב, משקאות זולים ומוזיקה חיה כל ערב. הפיזיקאי ואני התיישבנו לנו בניחותא בכסאות בחוץ, נושמים עמוק את האוויר הצח (יחסית) של צפון תל אביב, ובעוד אנו מחכים לספתח של הערב שכלל חצי ליטר פאולנר (26 ₪), בירת חיטה המיוצרת בגרמניה, לפיזיקאי, קוקטייל בשם צ'רלי (35 ₪) וטבעות בצל (24 ₪) פתחנו בשיחה קלילה (באנגלית כמובן) עם דייב, אחד הבעלים של המקום.

תוך שאנו למדים שדייב הוא בעצם קנדי שעלה ארצה לפני 20 שנה, ובעברו עבד בתור ברמן בסניף הטיילת של 'מייקס פלייס', הגיעה ההזמנה לשולחננו. הפאולנר היתה קלילה ופירותית בדיוק כפי שבירת חיטה אמורה להיות, טבעות הבצל הגיעו בכמות מסחרית וההשקעה ניכרה בהם - לא עוד טבעות בצל קנויות שמעזים להגיש ברוב הפאבים בהם ביקרתי, אלא בצל טרי שהוטבל בבלילה איכותית לפניי דייט ראשון עם שמן עמוק. על הקוקטייל שהורכב מוודקה, ליקר אפרסק, ליקר קוקוס, סאוור, מיץ אננס וכמה טיפות של סירופ גרנדין, לא נותר לי אלא לומר 'בראבו צ'רלי' (ותודה לאנשי הצבא שהבינו את הבדיחה).

בטרם עזב אותנו לטיילת, סיפר דייב איך יום אחד בהיותו ברמן הזמין בחור קשיש כבן 60 קוקטייל ידוע בשם מאי טאי. לאחר שטעם מהמשקה, קם ממקומו ואמר "תנו לי להראות לכם איך מכינים את זה כראוי", ניגש מאחורי הבר והחל במלאכת הערבוב, מזיגה ואף הקפאת הכוס המקדימה. מאז מקפידים ב'מייק'ס פלייס' להכין את המשקה בדרכו של אותו קשיש מסתורי, שלפי הדיווחים נעלם עוד באותו הערב בהבזק חזק של אור לבן.

שריקת הפתיחה של המשחק החזירה אותנו למציאות, וזו בישרה רעב. בעוד הפיזיקאי מנסה להבדיל בין אינטר לבארסה (ולהבין למה לכל הרוחות הם לובשים מדים ורודים?), הוא הזמין חצי קסדייה (30 ₪) - הגרסה המקסיקנית לטוסט - וחידש את מלאי הבירה בעוד חצי פאולנר (26 ₪).  מנגד, אני בחרתי בצלעות חזיר ברוטב ברביקיו (85 ₪), שהגיעו במשקל של 350 גרם ובתופסת צ'יפס, וקוקטייל בשם 'לואיזיאנה בולפרוג' שיעזור לשטוף אותן במורד הגרון.

העצב משערה המוקדם של בארסה (מה לעשות, אני אוהד ריאל) התחלף לשמחה עם הגעתו של האוכל. הפיזיקאי התרשם עמוקות מהקסדייה בעודו מנסה להעלימה מכל מימדי היקום, הצלעות היו קצת פחות מוצלחות. קיוויתי שגיל החזיר יהיה צעיר יותר ושהמנה תהיה קצת יותר גדולה, אך רוטב הברביקיו תוצרת הבית בה הצלעות בושלו ונחו היה כל כך טוב, שרציתי למלא אמבטיה מלאה רק ברוטב ולשכוח מתחלואות העולם.

עם שריקת המחצית והתקררות מזג האוויר החלטנו להעביר את המסיבה פנימה, הרי ידוע כי "משנה מקום משנה מזל". לרגל המעבר, המשיך הפיזיקאי עם פיצה בתוספת פטריות, עגבניות ותירס (38 ₪), אותה ליווינו עם צ'ייסר של מסכל (22 ₪). השינוי עשה רק טוב לאינטר, שבהרף עין הובילה פתאום 3-1, וגם לפיזיקאי שטען ש"לא חסכו בכלום" בפיצה. לסיום לא יכולנו שלא להזמין מאי טאי (35 ₪) ולראות האם אותו קשיש מסתורי אכן ידע על מה הוא מדבר, התשובה הארוכה והמפורטת? כן.

וכך, כשיום ארוך מאחורינו ואחר לפנינו, צעדנו החוצה שבעים ומרוצים לצליליה החיים של הלהקה המקומית, ונעלמנו באור הבוהק והלבן של הטויוטה קורולה שלי.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי