הכיבוש הטורקי של פאשה

זוהי תקופה לא קלה בשבילי. אני מקיים מלחמת התשה ביני לבין עצמי, הכוללת נסיעות יום-יומיות על ציר תל אביב-חיפה, תמרונים בין בחינות והתחייבויות, מעבר דירה, חיפוש עבודה והיד עוד נטויה. הלחץ המצטבר החל להראות את אותותיו והבנתי שיש צורך בפעולת תגמול מיידית. אני מוכרח לשחרר קיטור, ואעשה את זה בצורה האהובה עלי מכל: ערב של אוכל טוב, אלכוהול מרומם וחברה כיפית.

לצורך המאורע גייסתי את המילואימניק לענייני מסעדות. בצו 8 מזורז הוא התייצב והצטרף אליי לכיבושו של 'פאשה'. ב'פאשה' כבר סעדתי בעבר וידעתי שזה יהיה המקום המושלם למטרותיי. מדובר בז'אנר אהוב עלי מאוד: אוכל טורקי מסורתי וגם פחות מסורתי. המיקום, רחוב הארבעה בתל אביב, מהווה מוקד משיכה לבליינים איכותיים בגילאי ה-20 ומעלה ומבטיח שותפים נעימים לחוויית האכילה בחוץ.

כבר בכניסתנו, עוד בטרם פגש בדל של אוכל את פי, עלה חיוך על שפתיי. משהו שעושה לי טוב קורה כאן. אם הייתי ממאמיני 'הסוד', הייתי מסביר את התופעה באווירה המיוחדת והנעימה שנוצרת מתחושות העונג שמשדרים הסועדים אל סביבתם. למזלי, אני לא ממאמיני הסוד, לכן אני נוטה לייחס את האווירה המדוברת לעיצוב הנעים והצוות החייכני והמקצועי שנותן לך את ההרגשה שאתה הכי חשוב בעולם.

הנה, רק דיברתי על הצוות וכבר הכרנו את עינב, המלצרית שלנו. עינב היא הדוגמה לשירות שהייתי מצפה לקבל בכל המסעדות אליהן אני הולך. שילוב של אדיבות אמיתית מלווה בחיוך, להיות שם כשצריך ובלתי מורגשת כאשר לא צריך, ידע וניסיון, ובעיקר תשומת לב של אחת שלא שוכחת אותך למרות המתחרים על תשומת ליבה.

עינב היטיבה להבין את היושבים מולה ואת הלך רוחם הערב. בהמלצתה פתחנו את הערב עם זוג קוקטיילים מפנקים ובמחירים זולים במיוחד במסגרת תפריט הקיץ ב'פאשה': המילואימניק ותשוקתו הלא מוסברת לקמפרי בחרו ב'פאשה' (26 ₪), הקוקטייל בעל השם המפתיע שהכיל קמפרי, מרטיני, אניס ופסיפלורה. אני החלטתי לנסות מרגריטת קיווי קפואה (26 ₪). הרבה קיווי לא הרגשתי, אבל המרגריטה הייתה מצוינת והגיעה קפואה ממש.

במסגרת 'דברים ששאול אוהב במיוחד', המנות הראשונות שהזמנו הגיעו בזמן שיא אל השולחן. נקודות זכות נוספות ניתנו תוך כדי אכילה. סלט השקדים וכוסברה (40 ₪) אצר בתוכו רעננות, קלילות ופתיחת תיאבון ראויה. שקדי הבקר (40 ₪) היו חתיכות שומניות וארומאטיות שיכולתי להמשיך לאכול בלי להפסיק אם לא היו מגבילים אותי, פיצוחים של מלכים. קובה חמוסטה (26 ₪) היווה את העוקץ המושלם לסיבוב הראשון. בבסיסו מדובר בבשר בקר טחון מאוחסן בתוך סולת, אלא שזה תיאור יבש מדי למנה החמצמצה ומעלת הריר. לא לפספס.

עם העיקריות, סימנו V נוסף בגזרת האלכוהול. בקבוק איכותי של Jerusalem Heights של יקבי רמת חברון (150 ₪) המורכב מ-60% קברנה, 20% מרלו ו-20% שיראז, עזר להחליק את הבשר העתיד לבוא. היין מיושן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקני, שמוסיפות לטעמו ייחוד וארומה.

והנה בא הבשר. מנת מיקס בשרים (110 ₪) כללה תענוגות כמו סטייק פרגית עסיסי, מדליון פילה בקר מהנה וצלע טלה שאכלתי בלי בושה עם הידיים כדי לא לוותר על שארית בשר ראויה. בפרס מיוחד זוכים קבב הטלה, שהצדיק את מעשה הקצב בטלה המסכן, ונתח פרגית נוסף שהיה ממולא בפיסטוקים וקשיו והצדיק את הטבח שעושים בפיסטוקים וקרוביהם.

אם נדמה לכם שכמות הבשר הזו הייתה צריכה להספיק לנו, אתם טועים. לא ויתרנו על הפרגית מסחנה (64 ₪). מעולם לא חשבתי שלהוסיף לבשר מאפה, ישדרג אותו כל כך. הפרגית נצלית תחילה על הגריל ואחר כך מוכנסת לטאבון ונאפית על פיתה טורקית עם בצל מטוגן, גמבה ושקדים. המאפה סופג את המיצים ומתקבל העונג הצרוף הזה.

כמעט התחמקנו, אך לא יכולנו לוותר על קינוח. מגש יפהפה וגדול של גלידת וניל וחלבה ברוטב סילאן (34 ₪) הובא לפנינו. עוד לפני הטעימה, אי אפשר שלא להתרשם מההגשה המושקעת ומלאת העיטורים. לצד הגלידה, אנחנו מקבלים גם קדאיף מהטאבון (26 ₪) שלטעמי פחות מחזיק לבדו, אך בשילוב עם הגלידה מדובר בנוסחה מנצחת.

בתחושת ניצחון, סיימנו את הערב. מתברר שבאותו ערב רוב עם ישראל עמד בפקקים בגלל תרגיל לאומי גדול. אני מדמיין את העצבים והלחץ במצב הזה, איך מצטברת העייפות והרצון להגיע הביתה מתנגש עם הזמן המתארך. כל שנשאר לי הוא להמליץ לכל אותם אלו שסבלו, למצוא זמן, להגיע ל'פאשה' ולפרוק את כל הלחצים.

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בפאשה? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי