סולחה טורקית-ישראלית בפאשה

לפני מספר ימים צפיתי בטלוויזיה בשעה שבה מתנגנות החדשות, דבר שאיני מרבה לעשות בתקופה האחרונה. בזמן שדיברו על תהליך השלום הגוסס, ראשי צנח הצידה, עיניי נעצמו  ותנומה נעימה ושלווה אפפה אותי מכל עבר. לפתע התעוררתי בבהלה למשמע הידיעה על משבר ביחסים בין ישראל לטורקיה. פרשן אחד תיאר תסריטים אפוקליפטיים על היריבות בין המדינות וביקש להימנע מביקורים בטורקיה בתקופה הקרובה, אחד האורחים באולפן קרא בהתלהמות להחרים את האומה הטורקית. נו מור קלאבים הכל כלול, נו מור מגבות וברזים בחינם נו מור שיש קבב. נאדה.

"רגע, רגע" נזעקתי, "בואו נעצור את מחול השדים הזה. אתם רציניים? חרם על טורקיה?? ומה יהיה עם מחשיא חמוד, לחמג'ון וקובה חמוסטה?! שיפסיקו לגנוב ברזים ומגבות מהקלאבים במרמריס, אבל הסוג'וק נשאר אצלנו!".

הדבר הבא שעשיתי היה טלפון בהול לחברי ל', איש יקר, די מורעב בד"כ ובעל שושלת טורקית מיוחסת. ל' השיב בחיוב להצעתי להצטרף למשלחת השלום עם ארץ השווארמה והחלבה, לפחות בתחום הקולינארי. תוך חצי שעה נעמדנו בכניסה למקום שהכי מזוהה עם האוכל הטורקי בארץ, מסעדת 'פאשה' הכשרה ברחוב הארבעה התל אביבי.

מבט רציני היה אמור להבהיר לצד השני שאנחנו לא פראיירים כלל וכלל ואין בכוונתנו לוותר על אף שעל. אממה, המלצרים האדיבים שעמדו מולנו בתלבושת מסורתית בצבעי דגל הלאום הטורקי הבהירו לנו שפניהם לשלום. החבר'ה החביבים הושיבו אותנו בחלקה העליון של המסעדה, על רמפה גבוהה שמשקיפה על כל המסעדה ובלי לשאול שאלות מיותרות הגישו לנו זוג קוקטיילים מתפריט "החורף החם של פאשה". ל' דיווח על הצלחה מרובה בקוקטייל הנושא את שם המסעדה "פאשה" (24 ₪), המורכב ממרטיני, קמפרי, אניס ופסיפלורה. אני הלכתי על קוקטייל חם המכונה איזמיר (26 ₪), המכיל שנפס תפוחים, קרם דה קסיס, גויאבה ומקל קינמון. אכן חורף חם.

התרווחנו בכיסאות העץ הגדולים, לגמנו מן המשקאות והתרשמנו מסביבתנו. במרכז פגשנו בבר בצורת ח' ובחזיתו טאבון לבנים גדול. סביב הבר מפוזרים בקפידה שולחנות עץ כבדים וכסאות בתפוסה כמעט מלאה ובתוך קירות הגבס שמסביב טבועות קשתות מוארות. די מרשים היה לגלות שלמרות מיקומה התחרותי של פאשה ברחוב הארבעה, היא מצליחה כבר שש שנים לשמור על קהל לקוחות גדול ונאמן. "נעים פה", ציינתי לעצמי.

דרור, מנהל המסעדה ואחיו הצעיר של משה בעל המקום, נתן את האות לצוות המיומן שהחל להזרים מנות ראשונות בקצב רצחני: ראשונים הגיעו מבחר סלטי פתיחה עם פיתות מופלאות מהטאבון (16 ₪). לאחריהם התכבדנו בשתי יחידות גדולות של קובה חמוסטה (26 ₪) שנעטפו במרקם בצק עדין ושכשכו במרק חמיצה עשיר - יופי של מנה. אחת המנות היותר מיוחדות שטעמנו נקראת סוג'וק (34 ₪) - נקניק בקר טורקי צרוב על הגריל עם מעט לימון ומלח גס מלווה בסלט ירוק. לסיום פרק הראשונות הוגשה לנו מנת חציל בלאדי (34 ₪) עם שום, שמן זית ונענע. מנה שאומנם הפכה לטרנד מעייף בתקופה האחרונה, אבל איכשהו בפאשה קיבלה צביון אותנטי.

מיקס הבשרים (110 ₪) היא מנה שעל פי רוב לא מופיעה בתפריט, אולם היא קיימת דרך קבע במסעדה ונותנת אפשרות לדגום את מבחר הבשרים של פאשה: צלע טלה מדושן, סטייק פרגית רך עם מילוי מצוין של פיסטוק וקשיו, פילה בקר ושני קבבוני טלה עסיסיים בתוספת בורגול חם - המטבח הטורקי בשיאו. כבר די שבעים בשלב הזה, נאלצנו להתמודד עם תבשיל במיה עם קוביות של בשר בקר ברוטב עגבניות (62 ₪). בכל זאת, לא קל לארגן איזו הודנא באזורנו.

רגע השיא של הערב ללא ספק הגיע אלינו ממקור בלתי צפוי: הקינוחים. דווקא אגף זה, שחשבנו שבשל היותו פרווה יהיה פרווה גם בטעמיו, סיפק לנו גלידת וניל ברוטב סילאן (34 ₪), מעוטרת בשבבי חלבה טורקית אסלית. קינוח מעוצב, מפתיע, מבריק וכל כך טעים שבא למות מעונג.

לסיכום הערב הטעים הזה הודינו לדרור ולצוות היקר של פאשה והחלטנו פה אחד לבטל את החרם על טורקיה, לפחות עד שיימצא תחליף הולם לאוכל הזה.

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בפאשה? לחצו כאן לקבלת קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי