ארוחה סוציאלית בסושיאל קלאב

איחרתי, אני מודה. אני תמיד מאחר. טוב, לא תמיד, רק כשאני נפגש עם ט'. זה מין משחק מוזר בתוך יחסי אח קטן מציק ואחות גדולה מציקה שפיתחנו עם השנים. היא קובעת מקום ושעה, ואני אומר "כן" ומוסיף כמה דקות. בדרך כלל זה עובר בשקט, רק שהפעם נגעתי בנקודות רגישות. מדובר, עבור שנינו, בתקופה של שינויים. יש לנו הרבה דברים על האג'נדה. היא מנפנפת ברשימת הנושאים שאנחנו צריכים לכסות בזמן שאני נכנס ל'סושיאל קלאב' בחצי חיוך מתנצל, מתיישב על הבר ומזמין כוס גלנפידיך עם קרח (52 ₪), מברמנית יפה בשם רמונה (כמו השיר. איזה שיר? חצי ערב לקח לי לנסות להיזכר). ט', אחת השתייניות היותר טובות שהכרתי, לגמה באותו זמן כוס מים. ציינתי כבר שזו תקופה של שינויים?

ואם כבר שינויים, בואו נדבר רגע על ה'סושיאל קלאב'. עד לא מזמן שכנה במקום הזה מסעדת 'דיטה' של דיטה בורנשטיין. מקום אחד של אישה אחת. לפני שלושה חודשים זה השתנה. כמה חבר'ה צעירים לקחו את המקום והחליטו להפוך אותו למקום שבו הם היו רוצים לבלות (ככה מתחילים כל הסיפורים הטובים) והקימו את הסושיאל קלאב. מבחינה עיצובית לא הרבה השתנה, רק כמה נגיעות קטנות שנותנות למקום שיק של ביסטרו ניו יורקי מקסים, מוקפד אבל נינוח, כולל גלריה שניתן לערוך בה אירועים של עד 40 איש, חדר פרטי לאירועים של עד 20 איש, אריחי ביסטרו מארה"ב ומאסט אמריקאי בדמות מטבח פתוח ועמוס, בו מפיקים מנות משובחות במיוחד שנרקחו על ידי מיכאל גרטופסקי (לשעבר השף בפועל של מסעדת הרברט סמואל).

החוק הראשון של הסושיאל קלאב הוא שאין בעצם חוקים של ממש. מדובר במקום שמציע חוויית  בילוי כוללת, עם הקפדה על סטנדרט קולינרי גבוה, אווירת בר משוחררת, מוזיקה טובה וחופש תנועה - אפשר להתחיל בשולחן ולעבור לבר וההיפך, ולאן שלא תלך תמצא צוות מקצועי, אדיב וחייכן. לא עניין של מה בכך במסעדות תל אביביות שלעיתים, ללא הצדקה של ממש, לוקחים את עצמם ברצינות רבה מידי. פרט לכך, ביום ו' הקרוב משיקים במקום בראנץ' מושקע ששווה לנסות, וגם 'האפי האוור' בכל יום מ-17:00-19:00, בו מגישים תפריט מיוחד של קוקטיילים ומנות בגרסאות קטנות ללוות את החוויה.

אחרי שסיימנו את המשקה הגישו לנו את המנות הראשונות. היא לקחה אויסטר על קרח (20 ₪) שנח בחומץ שמפניה ועם קישוט עדין של שאלוט, יוזו ומלפפונים, והחליטה שמספיק עם משחקי המים והזמינה קוקטייל 'ספיישל אפל מרטיני' (39 ₪ ) הכולל וודקה, ליים, מיץ תפוחים, סירופ אלדרברי ואגוז מוסקט שגורד מלמעלה. זהו רק אחד משורה של קוקטיילים מיוחדים שיש במקום, שחרת על דגלו אהבה רבה לאלכוהול ייחודי ואיכותי.

אחרי המנות הראשונות החלטנו להפקיד את המשך הארוחה בידי רמונה היפה, מהשיר של בוב דילן (אין כמו גלנפידיך לעזור לך לזכור או לשכוח), שהביא לבר סלסלת לחם (18 ₪) ומטבלים נלווים בדמות איולי חצילים וסלסת עגבניות, צ'ילי ירוק ושמן זית. לצד הלחם הוגשו לנו 'קרפצ'יו א-לה רומנה', אחת ממנות הספיישל של אותו ערב, שכללה רצועות דקיקות של רוסטביף (שהן בשרניות ועשירות יותר מהקרפצ'יו המסורתי), פטריות שימג'י שהוחמצו במקום, לבבות ארטישוק, בצל אדום, צנונית, פרמז'ן וחרדל תירוש (שהוא חרדל דיז'ון עם ענבי תירוש).

את גולת הכותרת, מבחינתי, תפסה מנת פלפלים מתוקים וחריפים שרופים באש (38 ₪) שלוו בגבינת המאירי הגלילית - גבינת פטה משובחת, קשה ומלוחה - ובליווי עלי אורגנו טרי. חובבת הים שבינינו קיבלה בפנים קורנות גם את נוכחותו של 'טרטר טונה, סלט עגבניות, פלפלים חריפים וכוסברה' (60 ₪), שנח לו על יוגורט מתובל בצי'לי ובזיליקום שזכה מפיה לתיאור "אני מאוהבת. שוב".

אחרי המנות הראשונות והפסקה שכללה שתי סיגריות (כי לפעמים דברים טובים דורשים שינוי בתוכניות), הלכתי על בירה מסוג פרנסיסקאנר (24 ₪), שהיא מין גרסה משוכללת ומוצלחת של הווינשטפן, בזמן ש-ט' המשיכה במסורת 'הבו לי קוקטייל' ובחרה במרטיני אננס והל (39 ₪) - קוקטייל של מרטיני על בסיס וודקה אבסולוט וניל, אננס והל.

לצד השתייה הגיעה אחר כבוד מנת הפונדו - עוד אחת ממנות הספיישל של הערב הנפלא הזה - שכללה שיפודי אספרגוס על הגריל וסיר קטן ומעוצב שהכיל את מרקחת הגבינות המושלמת: גבינה כחולה, מוצרלה די באפלו וגבינות קשות נוספות. לצידם עמדו דום חיילי קרוטונים מתובלים שהפכו את המצעד למפגן כוח אמיתי. פונדו הגבינות, שהיה מלוח ושמן בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, גרם לי לתהות האם זה יהיה מנומס לשתות אותו ישר מהסיר, מה שלווה בסירוב חסר פשרות מצד ט', שבשלב הזה של הערב כבר גילתה שאני עומד להבריז לה מטיול לברצלונה לטובת הגשמת חלום ישן. 

אחרי עוד הפסקת סיגריה מתודית (אנחנו לא חלשים, באמת שהיה מעורב בסיפור הזה הרבה מאוד אוכל), שבנו לבחון מנת שקדי עגל (52 ₪) שנחו תמימים על מצע עדשים שחורות ויוגורט, בייקון ובננות מיובשות, והיו בעלות מרקם קריספי וטעם עדין של צריבה. עבור ט', אשת הים של הערב, הגישו מנה מוקטנת של שרימפס במחבת (38 ₪), מנה קלאסית של שרימפס צרובים עדין עם שמן זית, שום ויין לבן. מעדן. אחרי כוס של סטארופרמן כהה (24 ₪), בירה צ'כית נהדרת שנלגמה קצת מהר מדי, התחננו להפסקה אך לא יכולנו לפסוח על הקינוח.

רמונה היפה בחרה עבורנו מרשימת המתוקים המפתה את סמיפרדו (32 ₪), קרם חצי קפוא של ריבת חלב ובננות עם קראמבל עוגיות, שהוביל את ט' למגוון הבעות שלא היה מבייש את מג ראיין בסצנה המפורסמת ההיא. אם חשבנו שכאן זה נגמר, הגיע קוקטייל הקינוח אספרסו מרטיני (18 ₪) שמורכב מאבסולוט וניל, קלואה, מנת אספרסו, וטיפה סירופ טונקה - תבלין ונילי שמכינים במקום.

אחרי הקינוח והקוקטייל באמת שלא נותר לנו מה לעשות מלבד לעבור על הרשימה שהיא הכינה מבעוד מועד, לסמן V על כל הנושאים שנדרשו לטיפול ולהיפרד, עד הפעם הבאה. אם היא תהיה אפילו קרובה לחוויה שהייתה לנו הערב, אני מבטיח אפילו להגיע בזמן. או לפחות להשתדל.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי