ארנולד - אהבה מביס ראשון

יכולתי ללכת סחור-סחור, להסוות את רגשותיי האמיתיים בשלל מטאפורות ודימויים לא רלוונטיים. יכולתי לתאר בנונשלנטיות כיצד החל הערב, מה עשיתי לפני ומה אחרי, להפליג באנקדוטות משעשעות. אינני יודעת מה זה שגורם לי לחרוג ממנהגי, אבל  ברור שאין באפשרותי להסתיר את מה שעל ליבי. הפעם הזו, ורק הפעם, אני בוחרת לחשוף את האמת כפי שהיא, להסיר את המסכות, ולהתוודות כאן, קבל עם ורשת: אני מאוהבת.

אהבתי החדשה שוכנת בסמוך להדר יוסף. אף פעם לא היה לי מה לחפש בהדר יוסף אבל כעת, כמו כל נערה מאוהבת, נראית לי לפתע סביבת מגוריה של אהובתי כמו האתר היפה בעולם. חנייה רחבת ידיים יש בסמוך, ואחרי שתחנו בחדווה תיכנסו בשערי משכנה של אהובתי החדשה והיא תקבל אתכם בחום של אם הממתינה לילדיה, גם אם שכחו והתרחקו ונהו אחר אופנות חולפות ולא זכרו מי הביאה אותם עד הלום. ומי הביאה אותם עד הלום?

אם אתם שואלים את עצמכם, סימן שגם אתם, כמוני, לא נולדתם בגוש דן. אלה שנולדו כאן מכירים היטב את 'ארנולד', המסעדה שנוסדה עוד בימים שבן גוריון משל בארץ. ארנולד המקורית, פרי חזונו ודמיונו של ארנולד בייניש האב, מלך החצילים של תל אביב, שכנה בשדרות רוקח עוד לפני שהיה דבר כזה שדרות רוקח, והציעה לתל אביבים רעבים עשרות גרסאות שונות של חצילים.

כיום, 49 שנים מרגע היווסדה, מנוהלת המסעדה על ידי בנו של ארנולד, יואב, איש אשכולות בפני עצמו. לפני כמה שנים עברה המסעדה דירה להדר יוסף, והלקוחות הוותיקים באים בעקבותיה. ככלל, רוב הסועדים כאן מגיעים בקביעות כבר עשרות שנים, כמו הוריהם לפניהם, ומכירים את יואב ואת צוות העובדים באופן שמעלה את החשד שבאמת כל ישראל אחים. "הבחור הזה למשל," מצביע יואב על עלם צעיר לאחר שהוא מסיים להצ'תפח איתו לשלום, "סבא שלו אכל כאן היום צהריים, אבא שלו בא לארוחת ערב, והוא מגיע עכשיו, לדרינק לילי."

כדי להתחיל את תהליך הקבלה שלנו למשפחת ארנולד, הזדרזנו הבחור שלי ואני, להזמין ראשונות. קרפצ'יו פילה בקר (35 ₪) היה נעים אך סבל מעודפי בלסמי, חציל קלוי (28 ₪) השתכשך בבריכת טחינה ויוגורט שנוגבו עד תום בעזרת לחם הבית המצוין, ולתואר הראשונה המצטיינת זכתה מנת קדאיף במילוי חציל ובולגרית (39 ₪). הבחור שלי, שמפחד מגבינה בולגרית בדרך כלל, טרף את הרול המטוגן כאילו אין מחר (או כאילו אין עיקריות), והתפייט באוזניי על האופן בו החציל החם מתלטף עם הגבינה המלוחה. אחרי שהוא התעקש להתפייט גם באוזני יואב, שמענו מהשף היצירתי שהמנה בכלל הומצאה בטעות. יואב ניסה להכין קינוח קדאיף מתוק, אבל זה לא כל כך הסתדר לו, ובשביל הספורט הוא ניסה לשלב את האטריות הדקיקות עם חציל ועם גבינה. והשאר היסטוריה.

אוכל טוב, כידוע, זקוק לליווי של אלכוהול טוב. למרבה המזל ניחנה ארנולד בתפריט אלכוהול גדול ומגוון מאוד. מתוכו בחרתי בכוס יין ' טו ויינז מרלו' של יקב קולומביה קרסט (33 ₪). הבחור קצת לעג להזמנה שלי, וטען שבאווירת פאב אנגלי כמו שיש פה צריך לשתות בירה. כשהוא אומר 'אווירת פאב אנגלי' הוא מתכוון לשימוש הרב ברהיטי עץ, לויטראז'ים הצבעוניים, הוילונות המשובצים, המוזיקה הנעימה והחמימות הבלתי מתאמצת ששורה כאן. מבחר הבירות כולל שישה סוגים מהחבית ובירות נוספות בבקבוק. הוא ביקש הוגארדן מהחבית (27 ₪ לחצי, יש גם ליטר ב-45 ₪).

די מהר שוגרו לשולחננו עיקריות לפי בחירת השף. מנת פילה דניס (89 ₪) הונחה לפני, ומניפת סינטה (85 ₪) הוגשה לבחור. הדג שבמנת הפילה מתחלף, תלוי במה שמגיע טרי באותו היום. מה שלא משתנה זו צורת ההגשה: שני נתחי פילה נדיבים מונחים על חציל קלוי, יחד עם טחינה גולמית ולימון. אחרי שטעמתי חתיכה מהדניס יחד עם נתח חציל תהיתי איך זה שלא כל הדגים בעולם מוגשים ככה. השילוב מעודן ומענג, ולא פחות חשוב: בריא ודיאטטי לחלוטין. הסינטה הגיעה בצורת מדליונים קטנים, עשויים לרמת מדיום אדמדם ומושלם, יחד עם רוטב חרדל שמנתי שהבחור מאוד אהב וערימת פירה.

לקינוח קיבלנו עוגת גבינה (29 ₪), לצד כדור גלידת וניל עם רוטב חלווה והמון שומשום, ופתחנו יומנים כדי לתכנן את הביקור הבא, בעוד שבוע לכל המאוחר. סיימנו את הערב שמחים ונינוחים ותמימי דעה: זהו אחד המקומות המזמינים והחמים ביותר שביקרנו בהם. מיהרנו הביתה כדי לשנות בפוטושופ את אילנות היוחסין של משפחותינו, כך שמשפחת ארנולד תתחבר לאחד הענפים, ועכשיו כל שנותר הוא להחליט: מהצד שלי או מהצד שלו?

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי