אתנחתא ירושלמית בלב דיזנגוף

'אתנחתא', השוכן ברחוב דיזנגוף התל אביבי, הוא בית קפה בניחוח ירושלמי. כיצד מתבטאת הירושלמיות, אתם שואלים? נתחיל בשם, אתנחתא היא מילה עברית וחינוכית, ומכיוון שכמה מחבריי הטובים ביותר הם ירושלמים אני תמיד חשה שהם אכן רגועים יותר מהתל אביבים, משתמשים בעברית צחה יותר ועוטים המון צעיפים ושָלים. בנוסף, בתפריט של אתנחתא ניתן למצוא מנות טאבון ופוקאצ'ות ירושלמיות. תהיתי מהן פוקצ'ות ירושלמיות והתברר כי אלו לאפות אווריריות וחמות עם מלח גס ורוזמרין. למיטב ידיעתי, בבירתנו הקדושה הן נקראות 'אשתנור'.

הזמנתי את חברתי ש', מהנדסת תוכנה ביום ורקדנית ריקודי בטן בסגנון טרייבל פיוז'ן בלילה, לבילוי בנות במקום. המקום מואר ונעים, עם ריהוט שמתכתב בחן עם שנות ה-70. יש בר בו ניתן לשבת וליהנות מתפריט עסקי עד הערב. בחלל בית הקפה עצמו בו מוגש התפריט העסקי עד 17:30, וניתן להתפנק במרפסת סגורה, ממנה ניתן להשקיף על כלות עצבניות וחברותיהן מודדות את שמלתן ביום כלולותיהן.

לשמחתי, בזכות הרוח הירושלמית השורה על המקום, מגישים באתנחתא חומוס (39 ₪) כמנת פתיחה. החומוס מגיע בתוך מכתש כשעלי (כותש) ומזמין את הסועדת לטחון את הגרגרים כאוות נפשה ולהתחבר לאישה הקדמונית שבתוכה (או במקרה שלנו - לאוהד הבית"ר שבתוכה), כלומר  לוותר על הכתישה ולנגב עם הפוקאצ'ה הירושלמית בביסים ממש גדולים. החומוס לווה ברוטב חריף, חמוצים, בצל קצוץ ופטרוזיליה  והיה טוב, אם כי יכול היה להיות חמים יותר. חציל בלאדי (42 ₪) בשמיכת טחינה ורוטב צ'ימיצ'ורי היה טוב ונדיב בכמותו, וקונפי שיני שום ברוטב בלסמי וגבינת עיזים (39 ₪) היה מעולה.

למנות עיקריות הזמנו סלט חלומי מוקפץ (49 ₪) ופנה בסגנון מקרוני אנד צ'יז (42 ₪). לאחרונה אני דוגמת שוב ושוב סלטי חלומי, והסלט באתנחתא הצטיין בכמות הגבינה וההפתעות השוות ביחס לחסה והטריוּת. חוץ מחלומי קלוי, מצאנו בסלט גם פטריות פורטבלו, כרוב, מלפפונים קצוצים, עלים ירוקים, עגבניות שרי, צנוברים, קרוטונים ביתיים מתובלים, גזר ורוטב עדין.

הפנה בסגנון מקרוני אנד צ'יז היה מפתיע: המנה מלווה ברוטב שמורכב ממעט שמנת, גבינת צ'דר, חומץ בלסמי, בצלים ופטריות. זוהי מנה פשוטה, ומוצלחת, עם שילוב טעמים מדויק. למרות נסיעותיי הרבות לאיטליה, לא פגשתי באופן אישי את השילוב בין רוטב שמנת לחומץ בלסמי, והשילוב עובד יפה. ניתן לקבל את המנה עם חזה עוף (49 ₪), אך אנו הסתפקנו בגרסת ה'בלי'. הסלט לווה בלחם וחמאה, עליהם ויתרנו לאחר אוברדוז של פיסות אשתנור.

מבין הקינוחים חלקנו גלילי וופל קטנים שמולאו בקרם קפוא של וניל ושל ריבת חלב ושחו בגנש שוקולד (28 ₪). לעומת המילויים הטובים, שהגיעו אלינו בטמפרטורה נכונה ולא נמוכה מדי, הוופלים סבלו ממרקם מעט רך והגנש היה מתוק מדי. ש' ציינה שחסרו במנה אגוזים קצוצים ואני הסכמתי איתה, אלמנט קראנצ'י הוא רכיב חיוני במנת קינוח לדעתי. הורדנו הכול בעזרת תה עם נענע (10 ₪), המשקה ששותים כשלא מתחשק משהו חם.

דן המלצר שלנו היה חביב ומקצועי, והצטיין בהמלצה על מנות מוצלחות (סחטיין על הקונפי שום, הוא באמת ממש שווה כמו שהבטחת) ואכן ניתן לומר שבאתנחתא שורה אווירה ירושלמית: המקום רגוע, איכותי ויש בו לאפות חמות. יצאנו שבעות ומרוצות, גיחכנו למראה בגדי מעצבים שנראים כמו בגדי אסירים יפנים וכשהצלחנו למצוא את האוטו בניסיון ראשון ידענו - לאתנחתא עוד נשוב.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול באתנחתא? לחצו כאן לקבלת קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי