מקום בלב וירוק בעיניים

יום חורפי. גשם. רוח. סיימתי יום ארוך בעבודה, וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו הוא לחזור הביתה, לנחות היישר לתוך הפוך ולהתכרבל עם סטייק. רגע, מה?! ננסה שוב: יום חורפי. גשם. רוח. בלה בלה בלה. אני כבר מפנטזת על להגיע הביתה, להיכנס למיטה ולשים את הראש על פוקצ'ה. מה לעזאז..?? טוב, זה כנראה מה שקורה כשעוברים חוויה מטמטמת חושים כמו זו שארוכת הרגליים ואנוכי עברנו ב'מקום בלב'. הזכרונות מהארוחה המענגת שאכלנו במסעדה המשובחת הזו השתלטו על כל חלקה במוחי הקודח.

ובכל זאת, קצת רקע. לאחר מספר חודשים בארה"ב - ערש הג'אנק פוד, כפי שאני נוהגת לכנותה - מצאתי את עצמי חושקת באוכל בריא. או לכל הפחות בכזה שאינו נוטף שמן או שלא מכיל בשמו את המילים Fried, deep-fried  או  really deep-fried. התפריט של מקום בלב ענה על הדרישות מעל ומעבר. מרכיבים טריים עד כדי כך שעוד אפשר לדמיין את האדמה על החסה, את הקשקשים על הדג ואת ה'מוּ' שעושה הפרה. והאווירה? כולה זועקת 'טבע!', אם כי הטון כה חרישי ושליו, כזה שגם נזירים טיבטים בסדנת שתיקה היו מרגישים בו בבית.

מעבר לאוכל, 'מקום בלב' מייחד את עצמו בהיותו אינטימי על אף גודלו (כ-250 איש בתפוסה מלאה) ובכך שיש בו גן ירק בו גדלים ירקות אורגניים שונים, בהם משתמשים להכנת המנות השונות במסעדה. סיור קצר במתחם מגלה גן ירוק רחב ידיים, שבילים מפותלים (כמו 'שביל התמורות' המקיף את המקום) המביאים את המבקרים לאין ספור פינות חמד מבודדות בעלות שמות יצירתיים. המרחב הירוק, יחד עם השבילים והפינות המיוחדות והמרגיעות, מאפשרים לכל אחד להרגיש בנוח במקום בלב, בין אם מחפשים מקום לציין בו ארוחה זוגית רומנטית, יום הולדת 87 לסבא או פינוק "לכל מי שעבד ממש קשה הרבעון ותראו איזה יופי של רווחים יש לנו בזכותכם".

לקול לחישות האש הבוערת באח ופכפוך המים מהגינה, התחלנו לסקור בעיון את התפריט. של השתייה, כמובן. בהיותנו צמד בחורות ענוגות, בחרנו בשני משקאות פירותיים - מוחיטו קיווי (29 ₪) ורד פידג' (36 ₪). בשניהם הורגשו היטב הפירות הטריים, ועל אף שהוגשו צוננים כהלכה הם חיממו אותנו כמו שצריך. התחבטנו רבות בבחירת האוכל, עד שהחלטנו לתת לאוכל לבחור אותנו. במילים אחרות, הלכנו על שילוב מנצח של מנות אהובות והמלצות מהמלצרית החמודה.

בזו אחר זו נחתו על שולחננו צלחות מלאות כל טוב: פוקצ'ה שמן זית ועשבי תבלין (28 ₪), שהייתה כה חמימה ורכה עד שלא ידעתי אם לנגוס בה או לשמור אותה כמצע להניח עליו את בני הבכור, כשיהיה כזה. למרבה המזל, הממרחים שהגיעו איתה כיוונו אותי למקום הנכון. חציל בלאדי (39 ₪) - חציל מעושן קלוי על עצי זית מוגש על מצע עדשים ירוקים בתחמיץ, טחינה גולמית, שמן זית ולימון ועיטור חמוציות - היה טעים, אם כי לא יוצא מגדר הרגיל כמו הקרפצ'יו פילה בקר (49 ₪) - פרוסות פילה בקר, שמן זית, בלסמי, עלי רוקט ופרמזן - שהציג איזון מושלם בין רוקט, פרמזן ובקר. אם הייתי משוררת, זו היתה המוזה שלי.

המנות העיקריות נשמעו מפתות כולן, אך בחרנו בשתי מנות ספיישל שלא הופיעו בתפריט. כולי תקווה שהן מככבות במטבח לעיתים קרובות, כי עבור שתיהן אהיה מוכנה לנסוע במיוחד שוב לרעננה. פילה סלמון (89 ₪), שהוגש ברוטב סויה שחורה עם פירה, שעועית ירוקה ושום, היה מעודן וטעים עד אימה, והשיא הקולינרי של הערב - סטייק 'פרה מבכירה' (125 ₪) בצורת אנטרקוט 350 גרם. ואני עוד לא כזו חובבת בשר ידועה. בשר רך, טעים, עשוי בדיוק במידה הנכונה. טעים. רגע, טעים כבר אמרתי? וואו. יישר כוח להפקרות.

כדי להתאושש קצת מהסעודה ולהתכונן לקינוח עשינו טיול קצר. מהשולחן למקרר המתוקים. נמסיס בננות (38 ₪), עוגת בננות חמה עם נגיעות קרמל, וקרמבו תות (38 ₪), קרם/ גלידה עם ניחוח אייריש קרים על תחתית מתותים ובציפוי שוקולד הכריעו אותנו סופית. בשלב הזה ידענו שאין סיכוי שנוכל להכניס עוד משהו לפה, אז הרשינו לעצמנו לאכול עד הביס האחרון.

כמעט ביקשנו חזרה את הפוקצ'ה, שיהיה משהו למזכרת (או סתם כדי לאכול עוד קצת מגן העדן הפחמימתי הזה), אבל התאפקנו. במקום זאת עשינו עוד סיבוב בין 'שביל התמורות' ל'פינת הפלאפל' ושמנו פעמינו חזרה לאוטו, לשגרה. מזל שלזכרונות תמיד יהיה מקום בלב.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי