אלורה לתפארת

רק מי שעבר ילדות שטופת שמש ודשא בקיבוץ יודע עד כמה נחשקת עשויה להיות העיר הגדולה ואני, כילדת קיבוץ יחפה אך משועממת, הקדשתי את מיטב שנותיי הראשונות לפנטזיות על העיר. המגוון האנושי, העושר התרבותי, הססגוניות המרגשת של העיר והאישה האחת שסימלה עבורי את כל זה. קראנו לה 'ממי', והיא הייתה ועודנה הסבתא הצרפתייה מירושלים. פעם בכמה חודשים היינו עולים אליה לרגל, אחוזי התרגשות וציפייה, וממי הייתה מנשקת על שתי לחיינו, אוחזת ביד הקטנה ומכריזה: "אלור".

אחרי מילת הקסם 'אלור' היה מגיע מסע מרגש לאחד ממחוזות התרבות הבלתי נדלים של העיר. זו יכולה הייתה להיות הצגה, ביקור במוזיאון, סרט שזה עתה יצא לאקרנים, או סעודה במסעדה טובה. אפילו סתם גלידה במדרחוב נתפשה אצלי כהגשמת חלום, והמילה שחוללה את כל הפלאים האלה הייתה 'אלור'. מעולם לא שאלתי מה פירוש המילה. הנחתי שמדובר במעין לחש קסמים הפותח שערי הרפתקאות עירוניות. כמו "Open Sesame" של ירושלים.

אותה מילה קסומה קיימת גם באיטלקית, רק במקום אלור - אלורה. כששגיא ושחר, הבעלים השותפים של מסעדת 'אלורה' התל אביבית סיירו באיטליה בימי ההכנות לפתיחת המסעדה, היה המלצר הידידותי בכל הטרטוריות הקטנות ששבו את ליבם נעמד לצידם וממלמל את מילת הקסם בטרם החלו הפסטות, הפיצות, הבשרים והיין לזרום לשולחן. שגיא ושחר התאהבו באיטליה ובטרטוריות המתוקות שלה והחליטו לפתוח אחת כזו משל עצמם, ולקרוא לה על שם אותה מילה מסתורית וערבה.

מובן שכדי לקרוא למסעדה שלהם במילה מסוימת רצוי לדעת מה פירוש המילה, וכך הם חקרו ובדקו, וגילו להפתעתם ולהפתעתי שאלורה או אלור פירושם פשוט - 'ובכן'. ובכן, מצחיק כמה קסומה יכולה להישמע מילה בנאלית למדי כשהיא בשפה זרה ובארץ אחרת. בטח אם השפה הזרה הזו היא האיטלקית המתנגנת, והארץ הזרה היא ארץ המגף.

אלורה שלהם תהיה בית איטלקי לתל אביבים רעבים, החליטו שני השותפים. בית איטלקי בלב שדרות רוטשילד. אתמול בערב זכיתי לראות במו עיני שזה בדיוק מה שיצא להם. בר חמים מעץ נבנה סביב לתנור עצי האדר היפהפה שנשאר מימי ה'סטוצי' ז"ל. "רצינו שזה ירגיש כמו לשבת בבית מול האח" אומר שגיא. רעיון מקסים. שולחנות עץ קטנים ממוקמים בפנים, קרוב קרוב לריחות המשגעים שעולים מן התנור, אבל בגלל מזג האוויר הנעים בחרנו דווקא לשבת בחוץ, במרפסת המשקיפה על השדרה היפה ביותר בעיר.

עינב, המלצרית הכי ידידותית שפגשנו מזה זמן רב, הציעה לנו כוסות מים מיד כשהתיישבנו, וכשראתה שאנחנו מתלבטים בבחירת היין הציעה שנטעם את אלו הנמכרים בכוסות. שתי מחוות חביבות ולא מובנות מאליהן. אני בחרתי בקיאנטי סופריורה (32 ₪) של יקב 'רופינו אל לאו' הטוסקני. הבחור שלי העדיף בירה, לף בראון כמובן (24 ₪).

אחרי שהחלטנו על יין ביקשנו מעינב המלצות על ראשונות. היא נשבעה בשם החציל האפוי בתנור (34 ₪), וכחובבי ירקות סגולים לא יכולנו לסרב. לחציל היה טעם שרוף נפלא, ומעליו נערם סלט עגבניות עם נענע. פירמידת פטה מגוררת השלימה את התמונה המגרה. עוד הזמנו קרפצ'יו סינטה (42 ₪), צלחת עם פרוסות בשר דקיקות ומענגות, מתובלות בנדיבות בפלפל גרוס, גרגירי חרדל ובלסמי, וערימת רוקט ופרמז'ן מונחת מעל.

הקרפצ'יו מגיע עם פוקאצ'ה, ובתוספת 10 ₪ שדרגנו אותה לפוקאצ'ה עם מטבלים (26 ₪ אם מזמינים בנפרד). המטבלים שבחרנו כללו סלסת עגבניות טובה, פסטו נהדר וטפנד שאהבנו פחות. הפוקאצ'ה עצמה, אפויה בתנור העצים כמובן, הייתה מהזן הדחוס והכבד שהבחור מחבב ולא אוורירית ותפוחה כמו שאני מעדיפה.

נהנינו מאוד מהראשונות, אך ידענו שבניגוד לפוקאצ'ה איננו יכולים לשקוט על השמרים, והרי עיקר הארוחה עדיין לפנינו. הוא הלך על רביולי קונפי (54 ₪) שרק לאחרונה נכנס לתפריט. כמות נאה של כיסונים גדולים מלאי פרמז'ן, מלווים בפיסות פלפל קלוי ובשיני שום שלמות שבושלו לאט בשמן שהעניקו למנה את שמה. אני הלכתי על האופציה הבריאותית ובחרתי בסטייק סלמון (72 ₪), צלוי בחמאת מרווה ומונח על ערימת פירה גדולה. עינב המלצרית המקסימה שוב ניחשה את רצונותינו לפני שהספקנו להגיד משהו, וכשזיהתה איכשהוא שקר לי, טיפסה וכיוונה אלינו את התנור התלוי למעלה.

השירות הלבבי לא נובע רק מחביבותה הטבעית של עינב, אלא מהגישה הכללית של המקום. "הכי חשוב לנו שאנשים ירגישו בבית", חזר שגיא והצהיר, "ושירות מעולה זו אחת המטרות שלנו, ודרך טובה להעניק תחושה כזו". אמן.

עמדנו לקנח בטירמיסו (26 ₪) כצפוי, אך עינב השתפכה על סופלה השוקולד (32 ₪) המוכן במקום, ובפרץ של תאוותנות הזמנו את שתי המנות. הסופלה היה עשיר ומצוין, כדור גלידת וניל משלימה אותו, והטירמיסו הוגש בכוס והיה אוורירי וקליל יחסית. קפה הפוך (12 ₪) סייע לנו לצלוח את האחרונות בטרם נפנה חזרה הביתה תוך ידיעה ברורה שנשוב, אולי כדי לנסות את הפיצות הדקיקות או לטעום את הניוקי המפתה, ואולי סתם כשנרצה לדמיין שיש לנו אמא איטלקייה.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול באלורה? לחצו כאן לקבלת קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי